בין מציאות לחלום בהיי-טק הישראלי

פרוביג'נט לא הייתה הופכת לחברת ענק, אף שכעת נראה שיש לה את הפוטנציאל

לא מזמן, נרכשה חברת היי-טק ישראלית מכובדת. היה זה אקזיט יוצא דופן מבחינת ההחזרים למשקיעים ולמייסדים, והסכום ששולם היה בן תשע ספרות. מאות מיליוני דולרים. סביב הטכנולוגיה ומוצריה של החברה שנרכשה הוקמה פעילות מו"פ אסטרטגית של חברת שבבים גדולה בתחום התקשורת, שמינפה את היכולות של החברה שנרכשה למקומות שבהם לא הייתה בעבר. הרכישה לא הייתה מובנת מאליה - לחברה הישראלית הייתה אופציה אמיתית לצאת להנפקה, אולם היא החליטה לוותר.

שמה של החברה אינו פרוביג'נט, שנמכרה השבוע לברודקום תמורת 313 מיליון דולר (340 מיליון דולר כולל המזומן שבקופתה), אלא פסעבה, שנרכשה באפריל 2006 על ידי PMC Sierra תמורת 300 מיליון דולר.

פסעבה יכולה הייתה להיות חברה ישראלית גדולה. מספיק להסתכל לצד השני של הרצליה פיתוח, לחברת ברודלייט, שפועלת אף היא בתחום השבבים לציוד תקשורת אופטית, כדי להבין זאת. ברודלייט ממוקמת בין מובילות השוק, ופסעבה, שהייתה צעד אחד לפניה, מכרה כבר ב-2006 בקצב המכירות שמאפיין את ברודלייט רק היום.

זו חוכמה קטנה בדיעבד. הרי אם פרוביג'נט הייתה מעוניינת להישאר עצמאית ולגדול, היא הייתה צריכה לבצע רכישה משמעותית - מה שהיה דורש ממנה משאבים שלא בטוח שהיו ברשותה.

דן חרש, המנכ"ל והמייסד של פרוביג'נט, אוהב את ההשוואה לברודקום. אבל ברודקום יצאה לדרך בשנות ה-90 בשוק שאפשר לה להתפתח ולצמוח. פרוביג'נט לא הייתה מקבלת הזדמנות שכזו מענקיות השבבים שעד כה לא שמו לב לשוק בו היא פועלת, מאחר ששוק ציוד התקשורת ל-Backhaul (תקשורת אלחוטית בין תחנות הבסיס למתג הראשי) החל רק ב-2009 לגלות את הפוטנציאל שבו.

לפרוביג'נט היו את הנתונים הפיננסיים ששכנעו את ברודקום, אבל לשכנע את וול סטריט זה דבר שונה לגמרי. החברה לא הייתה בהכרח מתקבלת בהתלהבות כאשר יש לה לקוחה גדולה מרכזית (Huawei הסינית), שאינה אהודה כל-כך בארה"ב; מנכ"ל מוכשר שעדיין לא הוכיח את עצמו בניהול חברות ציבוריות; והובלה בשוק שבקרוב יסתערו עליו ענקיות השבבים.

במכירת החברות הישראליות צריך להבחין בין שיקולי המיקרו למקרו. המיקרו במקרה של פרוביג'נט - כלומר, המשקיעים, המייסדים, העובדים וגם הרוכשת - הרוויחו לא רע. בשיקולי המקרו - כלכלת ישראל - התבסס מרכז פיתוח מקומי של חברה גדולה, ופעילות עסקית נשמרה. במכירת חברה תמיד יש היבט שלילי, הפסד של פוטנציאל שעובר לידיים זרות. אבל צריך גם להכיר במציאות. ההסתברות שפרוביג'נט הייתה באמת הופכת לחברת ענק היא אינה גבוהה.