"חוקרי מס הכנסה דופקים בדלת ב-6 בבוקר כדי להפחיד את הנחקר"

דוד אפרים, לשעבר מנהל חוליית המבצעים בפקיד שומה חקירות ת"א ברשות המסים: "כשכל המידע הסמוי נאסף והחקירה הופכת גלויה, אלמנט ההפתעה הוא מרכיב חשוב מאוד"

נהוג לומר, בהקשר הפלילי, ש"הקטנים" מפחדים מהחוק, ואילו "הגדולים" חסרי כל פחד, מצפצפים. הצעיר שאזר אומץ ופתח בית-קפה, יפחד פחד מוות מביקורת של מבקרי רשות המסים, פן ייתפס שלא הוציא חשבונית על כוס קפה הפוך. גנבי הברזל שעורמים הרי גרוטאות בחצרות מושבים עושים זאת "מהמקפצה", ודומה שאינם חוששים מאיש, בטח לא ממס הכנסה.

האם הקונספציה נכונה? כנראה שלא.

דוד אפרים, אחראי ניהול התיקים הפליליים בתחומי המס והלבנת ההון במשרד עורכי הדין שגיב, בלזר ושות', היה מנהל חוליית המבצעים בפקיד שומה חקירות תל-אביב בשנים 1999-2010. אפרים ניהל מאות חקירות, רבות מהן מתוקשרות, ושימש גם כתובע מטעם פקיד שומה חקירות בכל הליכי המעצר והשחרור בערובה של נחקרים בעבירות מס.

אגב, גם שותפיו של אפרים במשרד שגיב-בלזר הינם מנהלים בכירים לשעבר ברשות המסים (עו"ד ורו"ח ארז שגיב שימש ברשות כמנהל החטיבה המקצועית ומנהל תחום קבלנים ונדל"ן, ועו"ד רו"ח יגיל בלזר שימש כרכז בכיר ביחידה למיסוי בינלאומי וכעוזר למשנה לנציב מס הכנסה).

בראיון ל"גלובס" מספר אפרים כי בסך-הכול נפתחות בישראל רק כ-300 חקירות מס בשנה, הרבה פחות ממה שמקובל לחשוב. ההיקף הכספי הוא שיקול מאוד משמעותי בשיקולים לפתיחת חקירה - לדבריו, בדרך-כלל לא תיפתח חקירה נגד מי שהעלים עשרות אלפי שקלים, החוקרים יתמקדו בעבריינים הגדולים. המס ייגבה בסופו של דבר גם מהקטנים, כגון באמצעות פסילת ספרים ושומה לפי מיטב שפיטה, אבל לא תיפתח נגדם חקירה.

גם הצהרות הון הן לא כר פורה לחקירות. "כשיש הפרשי הון בלתי מוסברים שכביכול מעידים על העלמת הכנסות - הם צריכים עקרונית להיבדק, אבל נדיר שנפתחת בעקבות זה חקירה. לא זכור לי מקרה שנפתחה חקירה בעקבות הצהרת הון", אומר אפרים.

מוקדם לקטנים לעלוז, יש תמיד יוצאי דופן. לדוגמה, מס הכנסה זיהה תופעה של נישומים המתחזים לתושבי אזורים המזכים בנקודות זיכוי ממס. הרווח של מתחזים אלה מגיע ל-20%-10% מתשלום המס בו חייב תושב רגיל, כלומר על-פי רוב לא יותר מאלפים בודדים של שקלים בשנה.

למרות זאת, כעניין של מדיניות ולצורך הרתעה, נפתחו חקירות בנושא, והתגלו מתחזים רבים, חלקם לא ממש מתוחכמים, שהמציאו כתובת שאינה קיימת או שהצהירו על כתובת שאינה משמשת כלל למגורים.

- האם במערכת השיקולים האם לפתוח בחקירה ניתנת העדפה לחקירת אנשי ציבור או ידוענים?

אפרים: "אין דגש מיוחד על אנשי ציבור, אבל בחקירת ידוענים יש יתרון בהד הציבורי הגדול ובהרתעה שהוא יוצר. בסופו של דבר, ההרתעה נוצרת או על-ידי חקירות גדולות ומתוקשרות, או על-ידי חקירת ידוענים, כפי שקרה בזמן האחרון עם זמרים מזרחיים. הרתעה היא שיקול בפתיחת חקירה. אני מרגיש אי-נוחות משימוש מידוענים לצורך הרתעה, ובמיוחד מההדלפות מהחקירות.

"כל מה שקורה בחקירות, ההדלפות לתקשורת, זה נורא בעיניי. מעצר ראש עיריית בת-ים, שלמה לחיאני, מול המצלמות - זה בלתי נתפס בעיניי, דווקא כמי שעמד בראש חוליית המבצעים. יש שלבים בחקירה שעליהם הציבור צריך לדעת - הדיון במעצר בבית המשפט הוא השלב הראשון שראוי שייחשף. ישנה חזקת החפות, ומעצר מצולם באמצע הרחוב שופט את האדם כבר ביום הראשון".

- מתי חקירה הופכת לגלויה?

"כשכל המידע הסמוי נאסף, מכינים תוכנית חקירה עם פירוט החשדות. הסמנכ"ל לחקירות נדרש לאשר פתיחת כל חקירה, ולאחר אישורו ניתן להוציא צווים מתאימים בבתי משפט - צווי חיפוש או צווי תפיסה במשרדי רואי חשבון.

"בשלב זה יוצאת לדרך החקירה הגלויה, כאשר אלמנט ההפתעה הוא מרכיב חשוב מאוד, וחלק מהגברת אפקט החרדה של הנחקר. מסיבה זו לרוב החוקרים דופקים על הדלת ב-6 או ב-6 וחצי בבוקר".

- האם סטטיסטית יש יותר העלמות מס ויותר חקירות, ככל שחולפות השנים?

"כמותית לא, אך העבירות נעשות יותר מתוחכמות. לדוגמה, בעבר הנפקת חשבוניות פיקטיביות הייתה ספורט לאומי של ארגוני הפשע. היום התופעה בירידה לאור הקלות שבתפיסת העבריינים, אם כי קשה לעלות על חשבוניות פיקטיביות כאשר שני הצדדים (המנפיק והמקבל) מדווחים עליה.

"קורים מקרים בהם חברה שיש לה הפסד למס בשנה מסוימת, מוציאה חשבונית פיקטיבית לחברה שיש לה רווח למס, תמורת סכום המע"מ פלוס עמלה מסוימת. החברה הראשונה מגדילה אמנם הכנסות - אך עדיין מצויה בהפסד ולא תשלם מס הכנסה, ואילו החברה השנייה נהנתה מחיסכון ישיר במס. אחד הכלים להתמודד עם התופעות האלה הוא הדיווח המקוון למע"מ, שנכנס בהדרגה לתוקף ויציף זאת מיידית".

המחשב שלך הוא סוכן של רשות המסים

- כיצד החוקרים מתמודדים עם עולם המחשבים, כר פורה להעלמות מס?

"יש ברשות המסים חוקרי מחשב ברמת גבוהה מאוד. הם משתתפים בכל חקירה של רשות המסים - יודעים לשחזר קבצים שנמחקו ולפתוח קבצים מוצפנים. התפקיד שלהם בחקירות הופך למרכזי, הם נעזרים בתוכנות מתוחכמות ובציוד מתקדם.

"המחשב האישי של המשתמש הוא כמו סוכן של רשות המסים. היה למשל מקרה בו חברה מסוימת הגישה מסמך לפקיד שומה, לפיו חוזה מסוים נכרת לפני מספר שנים. החקירה גילתה את החוזה הזה במחשב של המנהל, כמסמך וורד. החוקרים גילו בקלות שהמסמך נוצר בסמוך להגשתו, ולא בתאריך הרטרואקטיבי שנכתב בחוזה. בנאלי, אבל עובד".

- והאינטרנט?

"האינטרנט הוא גן עדן לחוקרים מבחינת השגת מידע. מפקח יושב מול מחשב ומצליב מידע מול דיווחי חברות, נתוני רשות ניירות ערך ומה לא. לפני עשור זה לא היה אפשרי.

"גם מחלקת מודיעין אוספת מידע מהאינטרנט על בעלי עסקים. לדוגמה בלבד, חוקרים יכולים לפנות ליבואן מרצדס, לבקש את רשימת הלקוחות ולבדוק אותם. או שנכנסים לאולם שמחות ובודקים את נותני השירותים במקום. לגבי אתרי אינטרנט שמציעים שירות או סחורות - רובם דווקא רשומים כעוסקים, אבל גם דרך האתרים יכולה להיות ביקורת של מחלקת המודיעין".

- חוקר מס שהתחזה ללקוח סמוי וחשף שבית העסק לא רשם את העסקה, יגרור אוטומטית חקירה כפולה - הן של מע"מ והן של מס הכנסה?

"לא כל עבירת מע"מ תגרור חקירת מס הכנסה, אבל בהרבה מקרים כן. המידע משותף ומצוי במאגרי המידע. למרות זאת, אם מדובר בחקירת מע"מ - כתב האישום יוגש רק על עבירת המע"מ, אפילו אם יש עבירה גם על פקודת מס הכנסה. זה לא אומר שמס ההכנסה המגיע לא ישולם - הוא ייגבה, אך לא תיפתח בהכרח חקירה".

החוקרים קוראים "גלובס"

- המלשינון הידוע של מס הכנסה באמת עובד? המלשינים מקבלים 10% מהתפיסה?

"אנו מכנים זאת 'מידע ממחלקת המודיעים'. כן, מתקבלות לא מעט פניות, אך לא כל הלשנה על שכן שקנה רכב חדש ויקר תוביל לחקירה, לא מייחסים לזה חשיבות. לגבי התגמול הכספי - אמנם הוא קיים, אך לא בדיוק 10%. בכלל, לאורך השנים ראינו שהמניע של המלשינים הוא לא תאוות-בצע, אלא רגשות נקם וסכסוכים שונים.

"מידע חדש מגיע לא רק מהמודיעים. גם העיתונות היא מקור - היה מקרה בו אחד המפקחים קרא ב'גלובס' שעובדת נתבעה בבית הדין לעבודה בטענה כי גנבה ממעבידה 20 מיליון שקל שהגיעו כעמלות מחו"ל. חקרנו וגילינו שהיא לא דווחה על הכנסותיה כמו שצריך, והתוצאה הייתה כתב אישום של מס הכנסה נגדה".

- מתי מסתפקים בתשלום כופר, ומתי הולכים עד הסוף נגד החשוד?

"יש ועדת כופר, בה יושב גם סמנכ"ל רשות המסים, והיא זו שקובעת. השיקולים הם חומרת העבירות - תשלום כופר מוגבל בדרך-כלל להעלמות מס בגובה מאות של אלפי שקלים, לא של מיליונים.

"מתחשבים בעברו של החשוד, בנסיבות האישיות שלו ובשאלת היותו עבריין עיקרי או לא עיקרי בתיק. אם יש בעיות בראיות, גם אז נוטים להתפשר על תשלום כופר מס. מי שהיו לו בעבר עבירות מס - הנטייה תהיה לא לאשר לו כופר. מי שנתפס ושילם את המס המגיע, הנטייה היא לאשר לו.

"ככלל, הכופר מקל על העומס הבלתי אפשרי על בתי המשפט ועל הפרקליטות. מצד שני, הוא יוצר בעיה של אפליה - אם שני נישומים ביצעו עבירות זהות, ולאחד מהם אין כסף לשלם את הכופר - הוא יועמד לדין, בעוד השני יחמוק מכך".

- אילו בעלי מקצועות חופשיים נמצאים על הכוונת?

"בשנים האחרונות היו הרבה חקירות נגד רואי חשבון - לא כאלה שהעלימו הכנסות בעצמם, אלא שסייעו ללקוחותיהם להעלים מס. ככלל אין ענף כזה או אחר שדומיננטי בחקירות".

- איך ההרגשה לעמוד מול בעל עסק, להזדהות כחוקר ולהחריב עליו את עולמו?

"זה באמת לא נעים, אבל אמונה בצדקת הדרך מאפילה על העבודה הלא נעימה".

"הפכו את רשות המסים לשק חבטות"

התחקירים על רשות המסים שפורסמו לאחרונה בהבלטה באמצעי התקשורת מרתיחים את אפרים. "הפכו את רשות המסים לשק חבטות שלא בצדק", אומר אפרים. "התחילו מהסיפור שחוקרים מקבלים תגמול לפי הממצאים, כלומר לפי תשואות המס. זה כמובן לא נכון.

"נכון שמודדים חוקרים לפי מספר התיקים ולפי תשואות המס, אך לא כשיטת תגמול אלא כקריטריונים לקידום, וזו מדידת הספקים לגיטימית שקיימת בכל מקצוע. התחקירים נועדו רק לחבוט בעובדי רשות המסים, ולא בצדק.

לדוגמה, כתבו שחוקרי הרשות קיבלו פרמיות של 16 אלף שקל, הגבוהות בשירות המדינה. ראשית, מדובר בפרמיה שנתית ולא חודשית. שנית, היא מהווה כ-25% מהשכר, מה שמלמד על גובה שכר הבסיס, אבל את זה לא פרסמו ויצאו עם כותרת על הפרמיות בלבד.

"יש דברים שצריך לתקן ולשנות ברשות המסים, אך העיסוק בדברים התפלים האלה לא משרת את המטרה הזו. לא מדובר בגוף בריוני שגובה כספים בכוח ובשחיתות".

מנערת ליווי ועד טייס חיל אוויר

"לפני כמה שנים הייתה חקירה נגד עסק של נערות ליווי", נזכר דוד אפרים באחת החקירות העסיסיות שניהל, ומספר על שיטות חקירה. "החקירה התנהלה נגד ה'מדאם', מנהלת בית-הבושת, שדווקא זכורה לי כאישה משכילה.

"הפעלנו טריק - ידענו שיש לה כספות, אז זימנו אותה לחקירה אצלנו ב-8 בבוקר, ובאותה שעה יצא צוות לסניף הבנק שלה והתמקם בחדר הכספות. לא חלפו דקות, והיא הגיעה לרוקן את הכספות, במקום להגיע לחקירה. היא שמה ערימות של שטרות, מכל מטבע אפשרי, בשקיות. השקיות לא הספיקו לה, אז היא החביאה כסף גם על גופה. חבילות של שטרות נפלו לה מהשרוולים של המכנסיים. עצרנו אותה, וחוקרות ערכו עליה חיפוש.

"במקרה נוסף, שני שותפים, טייסי חיל אוויר במילואים, פיתחו סימולטורים לטיסה ורצו למכור את החברה שהקימו לחברה אמריקנית. הם דיווחו על מכירת החברה תמורת 7.5 מיליון דולר לחברה זרה אחרת שבבעלותם, מבלי שדיווחו שהיא שלהם. מספר ימים אחרי העסקה, החברה הזרה שלהם מכרה את הזכויות בסימולטורים לחברה אמריקנית תמורת 50 מיליון דולר.

"גם יזמי הנדל"ן בחו"ל לא קופחו. בשיא הגאות של הענף, בשנת 2007, הגיע מידע אנונימי למחלקת מודיעין על ישראלי מסוים שמשקיע בנדל"ן ברומניה באמצעות חברה כלשהי. לא היה הרבה מידע, אז בדקנו בביקורת הגבולות - שם יש רישום לא רק של יציאות וכניסות, אלא גם של היעדים.

"ראינו שיש לחשוד הרבה מאוד נסיעות לרומניה, נפתחה חקירה, והתברר כי הוא אכן משקיע ברומניה עבור עשרות ישראלים שמשקיעים באמצעותו, וגם נגדם נפתחה חקירה. התגלו הכנסות משכירות של נכסים מניבים, ובעקבות החקירה נגבו מיליוני שקלים מהחשודים".

צרו איתנו קשר *5988