לראשונה בישראל: דוח חריף על המוסד בגין "בזבוז כספים"

‎‎לראשונה עומד הארגון החשאי לביקורת מבקר המדינה ■ הממצאים חמורים: חריגה ממינהל תקין בתוכניות בינוי, התקשרויות בעייתיות עם קבלנים ומתן הטבות מוזרות לנהגים ‏‎‎

‎לראשונה בתולדותיו עומד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לביקורת פומבית מצד מבקר המדינה. בדוח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שהתפרסם היום (ג'), נחשפים ליקויים קשים באגף הלוגיסטיקה של הארגון החשאי, והמבקר מגדיר את חלקם "חמורים ביותר" וחושף ממצאים "המעידים על התנהלות בלתי ראויה, חוסר יעילות ובזבוז כספים".

מבקר המדינה הקדיש לממצאי הביקורת שעשה באגף הלוגיסטיקה של המוסד פרק שלם בדוח מקיף על מערכת הביטחון, ובו הוא מותח ביקורת קשה על האופן שבו ניהל הארגון פעולות בינוי נרחבות במטה שלו, בגלילות.

‏הדוח אינו עוסק בעניינים מבצעיים או בתהליכי קבלת ההחלטות של המוסד, ואלה עדיין מתנהלים תחת מעטה ערפל כבד. הליקויים שנחשפים בדוח החדש מתייחסים לתקופת כהונתו הארוכה, שנמשכה יותר מ-8 שנים, של מאיר דגן כראש המוסד. בתחילת השנה החליף אותו בתפקיד תמיר פרדו.

מדוח המבקר ניתן להתרשם מתנופת בנייה מואצת במטה המוסד בשנים האחרונות, שכללה הקמת אגפי משרדים חדשים והרחבת חדר האוכל בהיקף של עשרות רבות של מיליוני שקלים. אלא שעבודות ההרחבה לא תמיד נעשו לפי הספר. המבקר מצא כי המוסד התעלם מתוכנית-אב שגיבש בעצמו בשיתוף עם אדריכל שנשכר למשימה זו וחרג ממנה. כל עבודות הבינוי שקיים המוסד והוגדרו על-ידיו "עתירות עלות ורחבות שטח" לא נעשו ברוחה של תוכנית-האב ו"לא נמצא מה היו השיקולים של המופקדים על הנושא במוסד, להתעלם מתוכנית-האב". המבקר מצא כי תוכניות נוספות להקמת מבנים שונים שאושרו בעבר לא בוצעו ובמקומן אומצו תוכניות אחרות, והדבר הוביל לגידול ניכר בעלויות הביצוע.

בהמשך הדוח מפרט המבקר שורת ליקויים שמצא בכמה מיזמי בנייה במטה המוסד, כמו במקרה של "פרויקט א'", שבמסגרתו נבנו משרדים חדשים: המבקר מצא כי בפרויקט זה חרג המוסד מהתכנון המקורי בתוך בפרקי זמן קצרים, עד כדי ייקור מיותר של עלויות התכנון והביצוע. מהדוח עולה כי ועדת המכרזים של הארגון אישרה את ההתקשרות עם החברה הקבלנית שתבצע את העבודות יום לאחר שהעסקה איתה כבר נחתמה. בכירי הארגון אישרו מצדם את ההתקשרות עם אותה חברה רק בדיעבד.

‎‎מי הדליף?

בפרויקט בנייה אחר, על שטח של 2,500 מ"ר, שעלותו נאמדה בכמה מיליוני שקלים, אישרה ועדת המכרזים התקשרות עם הקבלן המבצע בלי שהתנהל בעניין מכרז.

בדוח בולט גם המקרה של "פרויקט ג'": בחודש יולי 2007 המוסד ביקש הצעות מחיר מ-7 קבלנים לביצוע עבודות בינוי שונות, אך עוד טרם התקיים הליך מכרזי הכרחי החל הקבלן מ"פרויקט א'" בעבודות ההכנה לקראת ביצועו בשטח, וזאת בלי שניתנה לקבלני ביצוע אחרים הזדמנות להציע הצעות.

היקף העבודות ב"פרויקט ג'" נאמד בכ-3.7 מיליון שקל. המבקר העיר וציין כי "היה צורך לקיים מכרז לעבודות ההכנה, שבו ישתתפו כל הקבלנים. בכך שלא עשו זאת, יש פגיעה חמורה בכללי המכרזים והמינהל התקין ואף עולה חשש לחישוק המערכת וליצירת מחויבות לכאורית בעצם ההתקשרות המוקדמת טרם המכרז".

המבקר מצא כי בין 7 ההצעות שהוגשו מצד הקבלנים, הצעת המחיר שהגיש הקבלן מ"פרויקט א'" הייתה נמוכה ב-88% מהאומדן ובלתי סבירה. "בפרטים רבים המחירים היו בשיעור של 0% מהאומדן ובפרטים אחרים, בשיעורים נמוכים בהשוואה להצעות של שאר הקבלנים. עולה חשש שנתונים מסוימים נחשפו לבעלי עניין טרם המכרז", קבע המבקר, והעיר: "על המוסד היה לנקוט את הצעדים המתחייבים על-פי דיני המכרזים, כמו ביטול הצעת הקבלן שהייתה בלתי סבירה בעליל".

‎‎שיפוץ חדר האוכל נגמר בבניית מגדל

‏קבלן אחר זכה בחודש ספטמבר 2007 במכרז לשיפוץ המטבח של מטה המוסד ולהרחבת חדר האוכל שלו בעוד 120 מ"ר. אולם בחודש פברואר 2008 החליט הארגון על הרחבת הפרויקט כולו ועל הקמת מגדל משרדים של 4 קומות מעל חדר האוכל. המבקר מצא כי תהליך קבלת האישורים למיזם החל באיחור ניכר, בחודש יולי 2008, וקבע: "בחירת קבלן הבינוי להקמת בניין המשרדים, כמו גם של המתכננים, נעשה באיחור ניכר וללא סיבה מוצדקת". ההיקף הכספי של עבודות אלה נאמד בכ-17 מיליון שקל והמבקר קבע כי התנהלות בלתי תקינה היא שהובילה להגדלה ניכרת בעלויות הביצוע. "התנהלות זו מרוקנת מתוכן את הליך המכרזים המחויב על-פי דין ועל המוסד היה לצאת במכרז חדש לביצוע בינוי קומות המשרדים", קבע המבקר. "לא בוצע תהליך סדור של גיבוש הצרכים עבור מבנה המשרדים ורק בחודש יוני 2008, חודשים ספורים לאחר שהתקבלה ההחלטה על בניית מבנה המשרדים, נקבע אילו יחידות במוסד יאיישו מבנה זה".

‏בין שלל הליקויים, מצא המבקר כי גם הבטיחות בעבודה באותם אתרים לא נשמרה. ביקורת שעשה באפריל 2008 מפקח מטעם משרד התמ"ת העלתה כי עובדים בחלק מאתרי הבנייה עבדו ללא קסדות מגן; הבידוד בחלק מהמוליכים והכבלים החשמליים היה פגום; נעשה שימוש בפיגומים בלתי מתאימים ומשטחי עבודה לא גודרו בצורה נאותה. המוסד מצדו לא פעל לתיקון הליקויים, וזאת אף שאירעו באותם אתרים כמה תאונות עבודה. "אוסף הליקויים בתהליכי הבנייה במוסד מצייר תמונה מדאיגה שכולם וכל אחד לחוד לא מתיישבים עם סדרי מינהל תקין ומחייבים בדק בית יסודי למניעת הישנותם". ‏‎‎‏

‏‎‎טוב להיות נהג במוסד

‎‎המבקר מצא כי אחת מיחידות המוסד מחזיקה במתחם משרדים בשטח של כ-350 מ"ר בבניין מסחרי מסוים אך לא משמש אותה מאז שנת 2006 ועומד ריק. בדיקת המבקר מצאה כי למוסד אין כוונה לאייש את המשרדים הנטושים אך במקביל הוא שוכר בכסף רב שטחי משרד במקומות אחרים. "הדבר מהווה בזבוז כספי ציבור", קבע המבקר.

‏גם בתחום הרכב נמצאו ליקויים. הביקורת מצאה כי המוסד נוהג להקצות כלי רכב איגום השייכים לארגון לעובדים שממילא מקבלים אחזקת רכב. המבקר קבע כי מכוניות אלה מוקצות לעובדים שלא למען ביצוע תפקידם ולא במסגרת מבצעית. "הקצאת כלי רכב איגום לנסיעות של עובדים המקבלים אחזקת רכב יוצרת בעקיפין תוספת שכר חריגה לאותם עובדים, מגדילה שלא לצורך את תקני רכב האיגום וחורגת מהנהלים", קבע המבקר.

‏עוד מצאה הביקורת כי כל הנהגים במוסד מדווחים בדרך קבע על לפחות 180 שעות נוספות בחודש באופן שמפלה את שאר העובדים בארגון שאינם זכאים להטבה המתגמלת. המבקר מצא עוד כי בשונה משאר עובדי המוסד, יום העבודה של נהגים מתחיל בשעה 8:00 ומסתיים ב-16:30, בעוד שיום העבודה של שאר העובדים בארגון מסתיים בשעה 17:30. "קיצור יום העבודה הרגיל של נהגים תורם להגדלה, שלא לצורך, של הוצאות המוסד על שעות נוספות לנהגים".

‏לדעת המבקר, הממצאים הקשים מחדדים את הצורך במעורבות ובפיקוח של הדרג המדיני המופקד על המוסד וזאת "כדי לוודא תקינות של תהליכים וללוות תהליכי קבלת החלטות על ביצוע פרויקטים עתירי ממון שלהם השלכות מרחיקות לכת על קופת המדינה".

‏יודגש כי המוסד כפוף למשרד ראש הממשלה ונחשב יחידת סמך שלו. תקציביו חסויים ואינם עומדים לבקרה חיצונית כלשהי. ‏‎‎‏

עיכוב ב‏‎‎העברת יחידות צה"ל לנגב

‎‎ויכוחים, מחלוקות וחוסר תיאום בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון מעכבים חלק מהתוכנית להעברת צה"ל לנגב ומעמידים את עתידה בסימן שאלה. דוח המבקר מתריע כי חרף החלטות ממשלה מן העבר, המשרדים אינם מגיעים להסכמה על הקצאת המימון הדרוש להעברת אגף המודיעין לאזור היישוב עומר שבנגב ואגף התקשוב לאזור באר-שבע.

‏זה שנים שבעלי תפקידים במערכת הביטחון מדברים בלהט על העברת יחידות רבות של צה"ל ממרכז הארץ לדרומה. החלטות ממשלה שהתקבלו בנושא משנת 2005 התייחסו אל המהלך כאל "קטר" שיוביל את הנגב לעידן של צמיחה, וזאת בזכות 10,000 חיילים, אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל שישרתו בקריות המודיעין והתקשוב.

‏עלות ההקמה של קריית המודיעין ליד עומר נאמדת בכ-14.7 מיליארד שקל, והיא אמורה לפתוח את שעריה עד סוף 2015. עלות ההקמה של קריית התקשוב ליד באר-שבע מוערכת בכ-7.8 מיליארד שקל וצה"ל אמור לאכלס אותה לכל המאוחר עד סוף 2017.

‏מעבר למעלותיה הכלכליות של התוכנית ותרומתה לנגב, צה"ל רואה בה אמצעי להעצים את יכולותיו המבצעיות באמצעות חידוש של תשתיות ולהרחיק מתקנים רגישים הנחוצים לו בשעת חירום מריכוזי אוכלוסייה. זאת עקב האיום הגובר על העורף ממתקפות טילים ורקטות מצד ארגוני טרור ומדינות אויב.

מבקר המדינה מצא כי למרות השנים שחלפו מאז קבלת ההחלטות בנושא, לא נעשה הרבה. "למרות דיונים, ועדות ומנהלות שהוקמו בגופים וברמות שונות - לא התקבלו הכרעות בסוגיות המרכזיות הקשורות לתקצובו ולמימונו של הפרויקט באופן שיהפוך את החלטת הממשלה מ-2005 לתוכנית יישומית. כתוצאה מכך, ביצוע הפרויקט מתעכב", קבע לינדנשטראוס.

‏המבקר קבע כי המחלוקת העקרונית על מימון התוכנית בין מערכת הביטחון לבין משרד האוצר לא הובאה להכרעה לפני שר הביטחון ולפני שרי האוצר, רוני בר-און ויובל שטייניץ. הוא בדק ומצא כי משרד ראש הממשלה לא פעל מצדו להסרת החסמים, שמנעו את התקדמות הפרויקט. ועדת היגוי עליונה שתפקידה לדון בהעתקת מחנות צה"ל לנגב ובקידום התוכניות התכנסה רק פעם אחת.

‏היעדר סיכומים ברורים על המסגרת התקציבית ועל מקורות המימון של הפרויקט כבר יוצר תגובת שרשרת: המבקר מתריע כי רמת הקשב והאמון של בעלי תפקידים בצה"ל למהלך הולכת ומתערערת; היכולת של אמ"ן ושל אגף התקשוב לשמר כוח אדם איכותי נפגעת, וזאת משום שאי הוודאות יוצרת אי-שקט ארגוני ומתבטאת בין השאר גם בעזיבת "כוח אדם איכותי" את שורות הצבא; אמ"ן נמנע מלהשקיע במיגון המתקנים המשמשים אותו כיום בשל המעבר הצפוי לנגב, וכך הם נחשפים לאיומים ביטחוניים שלדעת המבקר "הולכים וגוברים". במקרים אחרים, יחידות התקשוב והמודיעין נאלצות להשקיע עשרות מיליוני שקלים כדי "להאריך חיים" של תשתיות מיושנות. עם המעבר הצפוי לנגב יהיה זה כסף רב שירד לטמיון.

‎‎אשכנזי רצה ועדה, ברק התנגד

‏המבקר התריע כי בשטח שעליו עתידה להיבנות קריית המודיעין כבר נעשית בנייה בלתי חוקית של גורמים זרים שפלשו אליו, דבר העלול להקשות על העתקת היחידות בבוא העת.

‏המבקר ציין עוד כי לא נמצאו סימוכין לכך שמאז ששר הביטחון, אהוד ברק, נכנס לתפקידו הוא קיים דיון מסודר על העתקת היחידות האמורות לנגב וקבע כי גם אחרי שהתגלעו המחלוקות עם האוצר, ראשי מערכת הביטחון לא ביקשו להביאה לדיון סדור בפני ברק.

‏המבקר מצא עוד כי הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי הביע בסוף 2007 תמיכה בהקמת ועדת מנכ"לים של משרדי ממשלה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שתקדם התוכנית ותעקוב אחר ביצועה, אך ברק התנגד. זאת אף שבעלי תפקידים בכירים בצבא דאז, ובהם סגן הרמטכ"ל האלוף דן הראל, הסכימו כי יש צורך בגורם על ובעל סמכות להכריע במחלוקות, להנחות, לתאם ולרכז את הפעולות הנדרשות להוצאת התוכניות אל הפועל. בדוח צוין כי גם אחרי ששר הביטחון ניפגש עם השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, בחודש יולי 2009 ודן עמו בנושא, הצדדים לא השיגו התקדמות שבכוחה להוציא את העגלה מן הבוץ.

‏בסיכום הפרק שדן בנושא, קורא המבקר למשרדי האוצר והביטחון לשים קץ לחוסר הוודאות בביצוע המהלך. "המשך מצב זה עלול להוביל לצורך בהשקעות הכרחיות נוספות בתשתיות קיימות, וככל שמועד העתקת היחידות יידחה, היקף ההשקעות שיירדו לטמיון עלול לגדול ולהעמיד בספק את כדאיות העתקת היחידות לנגב", התריע. לדעת המבקר, אם משרדי הביטחון והאוצר לא ישיגו הסכמות ליישוב המחלוקות - על ראש הממשלה להתערב וליישבן בהקדם האפשרי. ‏‎‎‏

יש התקשרות אין תחרות

בין השנים 2002 ל-2009 התקשר להק ציוד של חיל האוויר, באופן שמעלה תמיהות במשרד המבקר, עם חברה אזרחית שעוסקת בתחום התוכנה ובהיקף כספי כולל של עשרות מיליוני שקלים. ‏

המבקר בדק את טיב ההתקשרויות עם החברה ומצא כי בזמן שמינהל הרכש של משרד הביטחון ניהל איתה משא-ומתן על השירות שתספק לחיל האוויר ועל היקפו, פעלו גורמים מלהק ציוד על דעת עצמם וסיפקו לבכירי החברה אומדנים מפורטים על מספר השעות הדרוש לביצוע העבודות המבוקשות ועוד. המבקר קבע כי העצמאות שלקחו על עצמם אנשי חיל האוויר, פגעה ביכולת המיקוח של מינהל הרכש במסגרת המשא-ומתן. על חלק ניכר מהדוח בעניין זה, הוטל חיסיון. עם זאת, מחלקו הפומבי עולה כי הביקורת מצאה שבעלי תפקידים בחיל האוויר חתרו לכך שמינהל הרכש יפתור את החברה ממכרזים לעבודות עבורם. מינהל הרכש נעתר, ובכך לא קיים תחרות הוגנת בין ספקי שירות אפשריים: "גורמי חיל האוויר ערערו בפעולותיהם את האיזון ואת עיקרון השוויוניות שבין מתחרים פוטנציאליים ונתנו עדיפות לחברה אחת על פני ספקים פוטנציאליים אחרים", קבע המבקר.‏

מהדוח עולה כי במקרים אחרים, פטר מנהל הרכש ממכרז 9 התקשרויות שונות בין צה"ל לבין החברה ובכך אפשר העסקת עשרות מיועציה בחיל האוויר, בהיקף של כ- 12 מיליון שקל. הצדדים נימקו את התנהלותם הבעייתית לכאורה בכך שמדובר בעסקת המשך, במסגרת פרויקט אחד: "הליקויים בנוגע למתן פטור להעסקת יועצים בהתקשרויות בנימוק של עסקת המשך מעידים על 'היד הקלה' שבאישור פטורים במשרד הביטחון. הפטור צריך להיות חריג ואילו ההליך התחרותי הוא 'דרך המלך' להתקשרות", העיר המבקר והוסיף: "מן הראוי שמשרד הביטחון יפעיל כנדרש מערכות פיקוח ובקרה על דרישות רכש שמתקבלות מצה"ל וימנעו את האפשרות להעניק פטור ממכרז לספקים במקרים שבהם יש לקיים תחרות בהתאם לחוק". ‏

המבקר מצא כי במשך 3 שנים שיגרו גורמים בלהק ציוד ובלהק ראש מטה חיל האוויר לחברה הפרטית מידע פנימי על תקציבים ועל צרכי כח האדם באמצעות הדואר האלקטרוני. המבקר הדגיש כי מדובר במידע שאין להעבירו על-פי הוראות משרד הביטחון וצה"ל.‏

המבקר מצא עוד כי חרף אמות מידה סדורות שקבע משרד הביטחון להעסקת יועצים באמצעות בתי תכנה, בחלק מהמקרים הוא התקשר עם יועצים נעדרי השכלה רלוונטית בתחום עיסוקם, וללא השכלה אקדמית או טכנולוגית מתאימה. זאת בעוד שהוא שילם להם תעריף גבוה מזה שקבע גם עבור אקדמאים בכירים ובעלי וותק בתחומם.‏

על רקע הליקויים הקשים, סיכם המבקר וכתב כי "מן הראוי שצה"ל ומשרד הביטחון ילמדו את ממצאי הדוח ויבחנו את הסיבות והגורמים להיווצרות ליקויים אלה (...) לא זו בלבד שמופרים כללי המינהל התקין, אלא גם נפתח לכאורה פתח לפגיעה בטוהר המידות ולהשרשת תרבות ארגונית לקויה, בעיקר כשהדבר נמשך זמן רב".‏

אזבסט מתפורר במחנות מג"ב

במסגרת הדוח, הקדיש המבקר פרק מעקב אחר היישום של צה"ל ומערכת הביטחון של המלצות משרד המבקר בתחום הגנת הסביבה, שהועלו בדוח שפורסם ב- 2004. דוח המעקב מעלה כי משרד הביטחון לא תיקן ליקויים שנחשפו בביקורת הקודמת בשני מפגעים נרחבים, כמו תחמושת הטמונה בקרקעית הים ממערב לחוף הצוק ולחוף תל-ברוך בתל-אביב ומסכנת את שלום הרוחצים בים. כך, משרד הביטחון לא פעל באופן מספק לטיפול בזיהום אקוויפר החוף שמקורו בדליפה של דלק סילוני בבסיס חיל האוויר בחצור.‏

בדוח המעקב נמצאו ליקויים באופן הטיפול של צה"ל ושל משרד הביטחון גם באזבסט: כך, המבקר מצא כי פסולת אזבסט באזור קציעות שבנגב לא פונתה מאז 2003 וזאת, לאחר שצה"ל פינה כמה מחנות שאייש בעבר באזור.‏

ליקויים בתחום האזבסט נמצאו בעוד מספר מתקנים של צה"ל ובבסיסים רבים של משמר הגבול. נתונים שנמסרו מהמשטרה וממטה מג"ב למשרד המבקר מצביעים כי מבני אזבסט המשמשים את המשרתים בהם לא מופו וכך, גם לא ברור מהו סוג האזבסט שאליו חשופים החיילים והשוטרים המשרתים באותם בסיסים. מהדוח עולה כי בינואר 2010 נמצא כי המשטרה לא הסירה כ- 70% מלוחות האזבסט שהיו במצב של התפוררות במחנות של יחידות מג"ב, וזאת כי קבעה סדר עדיפויות חדש בגלל קיצוץ תקציבי: "על מטה מג"ב וצה"ל להכין סקר שיכלול תמונת מצב של לוחות האזבסט במחנות של כוחות מג"ב הפועלים בפיקוד צה"ל ולפי ממצאיו, יקבעו אילו פעולות דרושות למניעת הסיכון לחשיפה לסיבי האזבסט וכיצד ראוי לפעול למניעת הסיכון הכרוך בחשיפה אליו", המליץ.‏

אין תיאום ואין פיקוח

בין הממצאים שעולים מדוח המעקב, ניכר כי דרישה שהעלה המבקר מ- 2004 ולפיה צה"ל, משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה יקיימו עבודת מטה להרחבת שיתוף-הפעולה ביניהם - לא יושמה: "צה"ל עדיין לא מוסר למשרד להגנת הסביבה מידע מסודר בנושא (...) לא הוסדר נושא הפעלת סמכויות הפיקוח ואכיפה של מפקחי המשרד להגנת הסביבה במתקני צה"ל, כדי לאפשר למשרד להגנת הסביבה לבצע פיקוח אפקטיבי בצה"ל", קבע המבקר.‏

בביקורת שעשו אנשי משרד המבקר בפיקוד צפון, פיקוד דרום ובחיל האוויר נמצא כי אמנם בשנים האחרונות גברה מודעותם של הגורמים השונים בצה"ל לתחום הסביבה וניכר שהם פועלים בנושא. עם זאת, המבקר מצא כי פעילויות שנעשות בנושא, לא מבוססות על תוכנית רב-שנתית או תוכנית-אב, אלא על תוכנית שיישומה מותנה בהקצאת תקציב ייעודי מדי שנה. לדעת המבקר, מצב כזה עלול להקשות על הטיפול בכל המפגעים הסביבתיים בתוך פרק זמן סביר.‏

המבקר מצא כי כל הפעילות של צה"ל בתחום החומרים המסוכנים נעשית עדיין בלי היתרים מתאימים מהמשרד להגנת הסביבה. ראש אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה הסבירה לאנשי המבקר כי מאחר שצה"ל לא מדווח למשרדו על כמויות החומרים המסוכנים ועל תנאי אחסנתם, הביקורת שבכוחו לעשות בנושא בצבא- מצומצמת ביותר. בשל עמימות זו, כך נטען במשרד להגנת הסביבה, נפגעת יכולתו לטפל באירועי חומרים מסוכנים המתרחשים בצה"ל.‏

בסיכום פרק זה, קרא המבקר למטה הכללי לקבוע תוכנית רב-שנתית המבוססת על לוחות זמנים, לטיפול במפגעים הסביבתיים בתוך פרק זמן סביר ולתקצב אותה באופן סדור.‏

שטחים משוחררים לא מוחזרים

מדוח המבקר עולה כי מחנות שצה"ל נוטש בשל היערכויותיו מחדש, ממשיכים להיות מוחזקים על-ידו תקופות ארוכות ולעיתים עשרות שנים, למרות שכבר אין לו צורך בהם. נכון לתחילת 2010, צה"ל החזיק בעשרות רבות של מחנות נטושים, ששטחם הכולל הוא יותר מ- 38,000 דונם. מהדוח עולה כי במשך שנים, יחידות צה"ל פינו מחנות בלי לקבל לכך אישור מאגף התכנון של צה"ל (אג"ת) וכך, נוצר מצב שיציאת היחידות השונות מהמחנות לא לוותה בתוכנית סדורה לסידור וניקוי השטח; סריקה מסודרת אחר נפלים והותרת מבנים הרוסים, בורות ומפגעים אחרים. המבקר קבע כי במשך השנים אג"ת היה ער לתופעה של עזיבת המחנות בלי אישורו ולא בחן דרכים למיגורה. לדעת המבקר, התופעה התרחשה ללא ראייה כוללת ופיקוח מרכזי של צה"ל ופגעה ביכולת של מערכת הביטחון לקבל החלטות לגבי המשך הטיפול במחנות הנטושים, כמו החזרתם לאחריות מינהל מקרקעי ישראל: "תופעה רחבה כזו, שבה צה"ל ממשיך להחזיק בשטחים שלא משמשים עוד למטרה ביטחונית- אינה מתיישבת עם כללי מינהל תקין", קבע המבקר. ‏

כך, המבקר מצא כי מערכת הביטחון משתהה בחלק מן המקרים בהחזרת שטחים פנויים למינהל בשל הערכותיה לגבי אפשרויות לשיווקן העתידי. גם בתקציב הרב-שנתי הנוכחי, שעל בסיסו פועלת מערכת הביטחון, לא הוקצו הסכומים הדרושים שיאפשרו את פינוי המחנות וטיהור קרקעות- כשלב בדרך להחזרתן למדינה. על כך העיר המבקר לצבא בחומרה על מה שהגדיר "הטיפול הכושל של צה"ל בתופעת המחנות הנטושים, שהיקפה הולך ומתרחב בכל הארץ, באופן שגורם לפגיעה בלתי מידתית באינטרס הציבורי". הוא הוסיף וקרא למערכת הביטחון למצוא את הדרך להסדרת הסוגיה. ‏

המוסד: מפיקים לקחים

ממשרד ראש הממשלה נמסר בשם המוסד: "המוסד קיבל את דוח המבקר ומתייחס אליו בכובד ראש ומתוך אחריות מלאה. דוח הביקורת דן בשורה ארוכה של פעולות מנהליות שבוצעו לאורך שנים. צורכי המוסד, שהוכתבו על ידי הנסיבות, דרשו שורה ארוכה של פעולות תכנון ובנייה בסדרי גודל ובהיקפים שלא היו בעבר ודרשו שינויים שחלו תוך כדי ביצוע ולא ניתן היה לתכננם במלואם מראש.

"עם קבלת טיוטת הדוח, עוד בתקופתו של ראש המוסד הקודם, הוחל מיד בבחינתו ובניתוח משמעויותיו לגבי הארגון ודרך פעולתו. ראש המוסד המכהן, שנכנס לתפקידו בתחילת השנה, ממשיך בהפקת הלקחים הנדרשת והקים ציוותי בחינה ויישום בתוך המערכת ומלווה אותם אישית. חלק מן הליקויים שעליהם הצביע הדוח כבר יושמו וחלק אחר נמצא בשלבי יישום. המעורבות והפיקוח של הדרג המדיני במוסד, ובכלל זה גם בפרויקטים עתירי משאבים המתנהלים בו, היא מובנת מאליה ותמשיך להתקיים גם בעתיד".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל נמצא מ-2006 בתהליך של הסדרת הפערים בכל הנוגע לניהול הקרקעות. ב-2010 הוחזרו כ-26 מחנות למינהל מקרקעי ישראל. במסגרת התוכנית הרב שנתית הבאה, משימת פינוי מפגעים במחנות בלתי מאוישים הוגדרה כמשימה מטכ"לית ובתעדוף גבוה לביצוע. בצה"ל מקיימים פעילות משותפת עם משרד הביטחון מול משרד הפנים וממ"י להתאמת גבולות המתקנים הביטחוניים.

"ב-2009 הוקם באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מנהל להגנת הסביבה (אט"ל), המהווה את הסמכות המקצועית בנושאים הנוגעים לתחום, לרבות טיפול בשפכים, באזבסט, בדלקים, בשמנים ועוד. ב-2010 גובשה ואושרה בצה"ל תוכנית שבמסגרתה הוקצה תקציב של מיליארד שקל ל-15 שנה שייתן מענה לטיפול במפגעי עבר. בין צה"ל למשרד להגנת הסביבה מתנהלים יחסי עבודה סדירים ותקינים. כל מידע מועבר בהתאם למגבלות ביטחון מידע.

"בחודש נובמבר 2010 החלה פעילות לפינוי אזבסט במתחם קציעות וזאת בתיאום ובאישור המשרד להגנת הסביבה. פרויקט זה עתיד להסתיים בסוף 2011. דוח המבקר מצא שניהול החומרים המסוכנים ואחזקתם בצה"ל מתבצעים בצורה איכותית. רוב יחידות צה"ל הוסמכו לתקן ISO 14001, לצד גיבוש נוהל צה"לי לאכיפת דיני סביבה במחנות צה"ל ע"י מפקחי המשרד להגנת הסביבה אשר יוטמע לאחר שהצעת החוק בנושא תאושר בכנסת.

"בצה"ל ובמערכת הביטחון רואים במעבר צה"ל לנגב פרויקט לאומי המהווה מפגש אינטרסים לכלל המשק הישראלי. ככזה, הפרויקט אמור להיבחן לפי פרמטרים לאומיים, כלכליים וחברתיים ולא רק ביטחוניים, כך שמן הראוי שימומן ממקורות חיצוניים לתקציב הביטחון. עם זאת, כדי לקדם את הנושא, הכינה מערכת הביטחון תוכנית אסטרטגית לקידום המהלך. בשבועות הקרובים יסוכם תקציב המעבר בין המשרדים הרלוונטיים. מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל מקיימים דיוני עיתיים לשם טיפול בהסרת חסמים שעולים".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "המשרד פועל בצורה מסיבית לפינוי מחנות צה"ל והחזרת הקרקעות לרשות מנהל מקרקעי ישראל. עד כה פינתה מערכת הביטחון עשרות מחנות צה"ל בהיקף תקציבי של יותר מ-3 מיליארד שקל. "אנו מקווים שבעקבות הערות המבקר משרד האוצר יעמיד למשרד הביטחון את המשאבים הדרושים להמשך פינוי הקרקעות והמחנות".

צרו איתנו קשר *5988