מפריטים את עצמנו לדעת

ישראל כיום היא המדינה הכי פחות תשוויונית במערב, וזה טומן בחובו איום קיומי

אחת מהנחות היסוד של התיאוריה הכלכלית היא, כי כאשר ניתנות לאדם מספר אפשרויות, הוא יעדיף את זו שתביא לו את התועלת הגדולה ביותר. מידת התועלת אינה ניתנת תמיד למדידה ישירה, אולם הכלכלנים לומדים עליה באמצעות צפייה בבחירותיו.

מתוך הנחה שרצונו של האדם תואם את התועלת שיפיק, ניתן למדוד אותה בעקיפין, על ידי התבוננות במחיר שהוא יהיה מוכן לשלם בעבור סיפוקו של רצון זה. אחת התוצאות של סידרת הנחות זו היא, שניתן לכמת כמעט כל בחירה אנושית במונחים כספיים, ולכן לנקוב במחירו של כל דבר.

מגמת המסחור המפרקת את חיינו למרכיבים, שניתן להצמיד לכל אחד מהם תג מחיר, היא המגמה החזקה ביותר של העידן המודרני המאוחר. הגישה הכלכלית המנסה לקדם יעילות כלכלית על ידי הצמדתם של מחירים לערכים שלא היו סחירים קודם לכן, מתנגשת חזיתית עם גישת זכויות היסוד המקנה לבני אדם ולערכיהם המוסריים, תכונות שאינן ניתנות לכימות בכסף.

על פי ערכינו המוסריים המשותפים, אנשים אינם חפצים והעבדות אסורה, שכן שום אדם אינו סחורה ואין לו מחיר קנייה או מכירה. שוויון ערך אדם נוגד, אפוא, את יסודות המחשבה הכלכלית, ומגדיר מרחב של ישויות שלא ראוי שיהיה להן מחיר.

מרחב זה מצטמצם כל הזמן. הטכנולוגיה המודרנית של השתלות איברים הביאה איתה גם את מסחורם של איברי האדם. גם בישראל ישנם אנשים המוכרים את איבריהם כדי להיחלץ מחובות; וישנם אנשים הקונים איברים אלה כדי להציל את חייהם. ב"שוק" השחור של האיברים יש למשל, מחיר קנייה ומחיר מכירה לכליות המושתלות בחו"ל.

באופן דומה, הביאה הטכנולוגיה של הפריית המבחנה למסחר בביציות נשים, ולהורות פונדקאית. כך ניתן היום לקנות בעולם העני, נשים שיישאו ברחמן את העוברים המופרים של זוג ישראלי החפץ בילדים, ואינו יכול להגשים את רצונו בדרך אחרת. גם ילדים לאימוץ בחו"ל הם מוצר הנושא עימו תווית מחיר. לצערנו הרב, תכונות גנטיות מסוימות של ילדים, כמו מין, צבע שיער וצבע עור קובעות את מחירם של הילדים המאומצים.

הפערים המתגברים בין עשירים לעניים בישראל גורמים להגברת המסחור של חיינו משתי סיבות. האחת היא נוכחותם של אנשים עניים עד כדי כך שהם נאלצים למכור דברים שאסור היה להם להימכר. אם נציץ בעמודים האחוריים של העיתונים או נחפש באינטרנט, נגלה שעדיין ניתן לקנות בישראל שפחות מין, ילדים ואיברי אנוש. השחיתות בפוליטיקה הישראלית מלמדת, שגם קולות בקלפי וגם השלטון עצמו ניתנים למרבה במחיר.

הסיבה השנייה עמוקה יותר. תהליכי ההפרטה של הבריאות, החינוך, מערכת המשפט והביטחון האישי, העוברים על ישראל בעשורים האחרונים. המדינה מתנערת מאחריותה לספק שירותים אלה ברמה הולמת לאזרחים, והופכת אותם למוצרים בשוק. העשירים מצליחים לרכוש את הנדרש להם בכסף, ואילו העניים חלשים מכדי להתנגד למהלך.

בספרו "פוליטיקה" כתב אריסטו כי פער גדול בין עניים לעשירים, גורם שהמדינה תחסר את מידת הסולידריות הנדרשת לשלטון עצמי. באופן דומה כתב ז'אן ז'אק רוסו בספרו "החוזה החברתי" כי "שום אזרח לא צריך להיות עשיר מספיק כדי לקנות אדם אחר, או עני מספיק כדי לרצות למכור את עצמו לעבד".

הפיכתה של ישראל מהמדינה השוויונית ביותר במערב לפני כ-40 שנה, למדינה הכי פחות שוויונית היום, טומנת בחובה גם איום קיומי כבד. היום שבו הזכות להתחמק משירות צבאי תירכש בכסף מלא, יהיה גם יום חורבנה הסופי של מדינת המופת הישראלית.

הכותב הוא דוקטורנט לכלכלה באונ' ת"א, וחבר ב"הדמוקרטים"