מה מטריד את עורכי הדין הנמצאים בתחילת דרכם?

בכנס עורכי הדין הצעירים באילת פגשנו 4 "צעירים בוותק" (עד 7 שנים) - ושוחחנו איתם על הקשיים והמכשולים של תחילת הדרך, על היחס של הקולגות הוותיקים ועל היחס של השופטים

בסוף השבוע שעבר לקחו 300 עורכי דין צעירים הפסקה קצרה מהחתירה הבלתי נגמרת אל ההצלחה במקצוע, וקפצו לכנס שערך "פורום עורכי דין צעירים" של לשכת עורכי הדין באילת, ביוזמת יו"ר פורום עורכי דין צעירים, מתמחים וסטודנטים בלשכה, עו"ד ינון היימן.

כשאומרים "עורך דין צעיר", התמונה המצטיירת היא של צעיר או צעירה בסוף שנות ה-20, תחילת שנות ה-30, עם אנרגיות ופנים רעננות, המפלסים את דרכם בראשית הקריירה. הכנס הוכיח כי אין זה כך.

"עורכי דין צעיר" הוא בעצם כל עורך דין שהוותק שלו במקצוע הוא עד 7 שנים. כך לגבי נער בן 25 שמשלים עתה שנה בקריירה הראשונה שלו, שהשתתף בכנס לצד גבר בן 60 שקיבל את הרישין רק בבחינות הלשכה האחרונות; או עורכת דין בת 40, אם ל-3 ילדים, שישבה בפאנל לצד צעירה רווקה בת 26.

ה"צעירים" השתכשכו בבריכה, רקדו ושרו בהופעות של שלום חנוך ורמי קליינשטיין, התחככו ודיברו עם עורכי דין ותיקים שהופיעו בפניהם, בהם עורכי הדין ששי גז, רוויטל סוויד, יוסי מנדלסון ועוד, וגם נכנסו לפאנלים המקצועיים על "מקצוע המשפטים לאן?", "טיפים לעורך הדין הצעיר", דיני נזיקין וחוזים, וגם להרצאות של שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר ועו"ד אביגדור פלדמן, שריתק אותם עם "הלקחים" שלו ממשפט קצב.

הכנס דיבר אליהם ועליהם, ובהפסקות בין הפאנלים הם המשיכו לשוחח על קשיי פרנסה, היחס של הלקוחות אליהם, על בעיות וקשיים בחיים המקצועיים ועוד.

"יש מגמה כזו, שאיך שאתה מסיים אתה הולך להיות עצמאי, כי כל אחד חושב שהוא יכול. זה גורם לזילות המקצוע", אמר עורך דין שכיר לחברו בשיחת לובי.

"זו ברירת מחדל" הגיב לדברים עו"ד פיני מרינסקי, ס"נ יו"ר ועדת עורכי דין צעירים, שעבר במקום. "אנשים לא מוצאים עבודה, ולכן הם פותחים משרד".

"גלובס" שוחח עם 4 עורכי דין צעירים במקצוע שהשתתפו בכנס. שאלנו אותם מה מטריד אותם, באילו קשיים נתקלו, וגם אילו עצות היו נותנים לשר המשפטים. התשובות לפניכם. מדגם לא מייצג.

עו"ד אלכס בורכוביץ'-רוזנמן: "קשה לתמחר את שכר-הטרחה"

* הבעיות והקשיים של עורך דין צעיר: "בעיה ראשונה שנתקלתי בה היא חוסר ידע מקצועי. לעורך דין צעיר, אחרי התמחות ובחינות הלשכה, קיים קושי בעבודה הפרקטית, ויש לו צורך משמעותי להיוועץ בעורכי דין ותיקים.

"לשמחתי, הרבה עורכי דין כאלה היו לידי ולצידי כשהייתי זקוק להם. קשיים נוספים של עורכי דין צעירים הם בגיוס לקוחות ובקביעת שכר-טרחה. יש קושי הן בגבייה של שכר-טרחה, אבל קודם כול בקביעה של שכר-טרחה נכון. לעורך דין צעיר קשה מאוד לתמחר את הטרחה למען הלקוח, לאמוד את כמות העבודה מול השכר הרצוי, הניסיון הידע והעבודה שאני צריך לתת לקוח. אתה לא יודע באיזה קריטריונים להתחשב".

* היחס של השופטים, הקולגות והלקוחות: "בעניין השופטים, אני אישית לא הרגשתי יחס מיוחד או משפיל, אך שמעתי ונתקלתי במקרים של קולגות שהיחס היה לא ראוי. חוסר הניסיון של חלק מהצעירים בהופעה מול השופטים גרם לאי-נעימויות הרבה פעמים. רצוי ששופטים שיודעים ורואים שמופיע בפניהם עורך דין צעיר ופחות מנוסה, שיתחשבו בכך, ידריכו אותו וינסו לא להשפיל אותו בדיון.

"מצד הקולגות מתקבל יחס זהה ליחס שמקבל חייל צעיר שמגיע לטירונות, והחייל הוותיק יותר מנסה להראות את הניסיון, הכוח והידע שלו. נתקלים בזה, וזה טבעי. לשמחתי, הלקוחות הראשונים שלי היו חברים שלי, שתמכו והאמינו, והם היו מנוע הצמיחה שלי לצאת לעצמאות. בזכותם ובזכות האמון שלהם בי צברתי ניסיון".

* המכשול שלי בתחילת הדרך: "הנאיביות והאמונה באנשים וחוסר הניסיון עלולים לפעמים לגרום לחוסר נעימות עם לקוח שבא אליך בחוסר תום-לב ומבקש שתעשה לו עבודה, ובסיומה לא ממהר לתגמל אותך עליה. זה קרה לי עם לקוח בתחילת הדרך. כמעט לכל עורך דין יש סיפור על לקוח כזה - על לקוח שבתחילת הדרך עורך הדין לא החתים את הלקוח על הסכם שכר-טרחה, עשה עבודה יעילה, מהירה ולשביעות-רצונו של הלקוח - והלקוח סירב לשלם. אחד הדברים המעליבים ביותר הוא שהלקוח, שכל-כך רצה שתעשה את העבודה, בא אליך בתום העבודה ושואל 'אבל מה בכלל עשית?'".

* המלצה לשר המשפטים וללשכת עורכי הדין: "לערוך השתלמויות חובה. אני משתתף כל העת בהשתלמויות. רצוי שההשתלמויות שהלשכה מקדמת והכנסים המקצועיים שנעשים, שיש בהם תרומה עצומה למקצועיות ולהתחנכות של עורכי הדין הצעירים - יהיו בגדר חובה".

עו"ד אלכס בורכוביץ'-רוזנמן

גיל: 31

ותק במקצוע: 3.5 שנים

עצמאי/שכיר: ייסד משרד עצמאי בתל-אביב מיום קבלת הרישיון

תחום התמחות: אזרחי-מסחרי

עו"ד רות לוי-נינבורג: "חוסר פרגון מצד ותיקים"

* הבעיות והקשיים של עורך דין צעיר: "הדבר העיקרי היה שהלימודים לא מעניקים כלים פרקטיים לעבודה המעשית בשטח. זה כולל אסטרטגיות מול נתבעים, הופעה בבית המשפט, הכנה למשא-ומתן, הכנה בנוגע לגילוי מסמכים וטענות לגבי הסרת סודיות של מסמכים של רשויות ועוד. במהלך הלימודים האקדמיים, שהם מעניניים, אתה מקבל תיאוריות והלכות, וכדאי היה לשלב בהם יותר לימודים מעשיים. כיום אין הכנה פרקטית.

"לכל עורך דין יש גם בעיה של גיוס לקוחות, ואני, שחוששת מענייני שידול, נזהרת עוד יותר. המעגל הראשון של הלקוחות שלי היו חברים ומשפחה, והיום יש לי כבר מעגל שני של 'חבר מביא חבר', אבל תמיד צריך יותר מזה.

"בנוסף, בתחילת הדרך יש בעיה של גביית שכר-טרחה. אולי זה קשור לתרבות הישראלית שאנשים רוצים לקבל שירות, אבל קשה להם לשלם עליו. בזמן האחרון זה הולך ומשתפר. לומדים עם הזמן להתמודד עם הלקוחות".

* היחס של השופטים, הקולגות והלקוחות: "היו לי לא מעט הופעות, ומעולם לא חשתי ולא קיבלתי תגובה לא ראויה משופט. לגבי הקולגות, אני חשה שיש חוסר פרגון מצד הקולגות הוותיקים מכל מיני סיבות, שאולי אחת מהן היא הצפת המקצוע והתחרות על הפרנסה".

* המכשול שלי בתחילת הדרך: "היה לי מקרה שבו פניתי לעורך דין ותיק בשאלה משפטית פרקטית לגבי מה לעשות בתיק נזיקין, והוא השיב לי: 'תעבירי לי את התיק'. שאלתי אותו: 'אם אעביר לך את התיק, איך אלמד מה לעשות בפעם הבאה'?, לא הייתה לו תשובה. מה שעשיתי היה לחזור לספריות ולספרות המשפטית, לספרים של זוסמן ואורי גורן, ומצאתי תשובות.

"בנוסף, מכיוון שהייתי שכירה כל חיי בשירות המדינה, לא הכרתי את תחום גביית שכר-הטרחה, ובתקופה הראשונה לאחר שפתחתי את המשרד נתתי פעמים רבות ייעוץ ראשוני ללא גביית שכר-טרחה. אחרי תקופה מסוימת גיליתי שלקוחות עושים 'פישינג'. באים רק לקבל ייעוץ, בלי כוונה להמשיך מלכתחילה. אחת מהדרכים לסינון ראשוני היא לבקש סכום קטן של 'דמי רצינות' על ייעוץ ראשוני. זה מסנן לקוחות שלא באמת מתכוונים לבחון אם לקחת את שירותיי כעורכת דין".

* המלצה לשר המשפטים וללשכת עורכי הדין: "לערוך השתלמויות חובה, כפי שמציעה לשכת עורכי הדין, אך חשוב שזה יהיה על חשבון לשכת עורכי הדין כחלק מהכשרת עורך הדין הצעיר. אסור להטיל את הנטל הכלכלי של ההשתלמויות על עורכי הדין הצעירים".

עו"ד רות לוי-נינבורג

גיל: 52

ותק במקצוע: 3 שנים כקריירה שנייה, לאחר קריירה בשירותי הביטחון

עצמאי/שכיר: בעלת משרד פרטי בהוד-השרון

תחום התמחות: ביטחון סוציאלי, ביטוח לאומי, נזיקין ודיני משפחה

עו"ד חאלד תיתי: "יש קושי במציאת עבודה"

* הבעיות והקשיים של עורך דין צעיר: "לעורכי דין צעירים רבים יש קושי במציאת עבודה. תנאי השוק היום מצריכים מציאת מנגנונים חדשים, כדי ליצור חשיפה גם של עורך דין צעיר למשרדים, ולא רק לחפש עבודה בדרכים המקובלות. הרבה פעמים עורכי דין צעירים לא מציעים את עצמם אלא רק מחפשים מודעות או נכנסים לאתרים, ולא חושבים על דרכים לחשוף את עצמם למשרדים".

* היחס של השופטים, הקולגות והלקוחות: "השופטים והקולגות מתייחסים לעורכי דין צעירים לפי המשרד שהם מגיעים ממנו, ובמקרה שלי מכיוון שאני עובד במשרדים מוכרים, מתייחסים אליי יפה, בכבוד ובגובה העיניים. אבל יש גם חריגים לכל כיוון, לטובה ולרעה.

"לגבי לקוחות, במשרד שלי העבודה היא מול גופים גדולים, כך שהלקוחות הם בדרך-כלל רפרנטים ונציגים של חברות גדולות, אז יש קצת בעייתיות כשאני מטפל בתיק, כי הציפייה היא שעורך הדין הבכיר יטפל בעניין שלהם. אבל זה האתגר של כל עורך דין צעיר, להוכיח את עצמו בפני האנשים האלה, וזה אמור להסתכם בשיחה אחת, בשיחה הראשונה.

"מהסיבה הזאת, כל עורך דין צעיר צריך לעבוד מספר שנים כשכיר. אותם אנשים שפותחים משרדים עצמאיים יום אחרי קבלת הרישיון יוצרים בעייתיות בשוק ואת הרושם שעורכי הדין הצעירים אינם מנוסים ולא יכולים לטפל בתיקים מורכבים וגדולים. מצד שני, כשעורך דין צעיר מחפש עבודה כמעט שנה ולא מוצא, אז אין לו ברירה אלא לפתוח משרד עצמאי, לנסות לרכז כמה לקוחות ומשם להתרומם".

* המכשול שלי בתחילת הדרך: "המכשול הגדול ביותר הוא חיפוש העבודה. צריך להתחיל להתפרנס אחרי 4 שנות לימוד ומבחנים. אנשים לא מכירים את האופוריה של אדם שעובר את המבחנים ונמצא על גג העולם, ואז פתאום הוא ללא עבודה וצריך להתחיל להתמודד עם זה. אני אישית שלחתי קורות-חיים למאות משרדים כשחיפשתי התמחות, וזה הגיע לאלף משרדים בחיפוש העבודה כעורך דין, בכל הארץ, כדי שתהיה לי גם אפשרות לבחור, ולא רק לקחת משרד כברירת מחדל".

* המלצה לשר המשפטים וללשכת עורכי הדין: "לבחון אפשרות לתיקון חקיקה שיביא לכך שעורכי דין צעירים יועסקו כשכירים תקופה של שנה-שנתיים לאחר ההתמחות, למרות הבעייתיות החוקתית עם דרישה כזו. זה יבלום את ההידרדרות וישפר את הרמה. ההתחככות עם עורכי דין בכירים וותיקים תסייע לעורכי הדין".

עו"ד חאלד תיתי

גיל: 25

ותק במקצוע: שנה

עצמאי/שכיר: עובד כשכיר במשרד עורכי הדין אסיף-עניא בתל-אביב

תחום התמחות: אזרחי-מסחרי

עו"ד גלית רוטנברג: "מקבלים הערות משופטים"

* הבעיות והקשיים של עורך דין צעיר: "מאוד קשה לעורך דין צעיר, במיוחד בתחום הצווארון הלבן, למצוא משרד שייתן לו להתקדם מקצועית גם בתחום ההופעה בבית משפט ובניהול תיקים לבד. המשרד שאני עובדת בו די נדיר בתחום הזה. במשרדים גדולים ובמשרדים של שותף ריכוזי, זה מאוד קשה.

"לא הייתה לי בעיה למצוא עבודה, אך כיוון שחיפשתי מקום שאוכל להופיע בו, היה קושי למצוא משרד שגם התיקים ברמה גבוהה וגם יתנו לי את המקום להופיע. בצווארון לבן, מכיוון שאתה מופיע לצד ולמול עורכי דין מובילים בתחום, אתה צריך לבסס את מקומך, שיתנו לך את הכבוד הראוי, גם הסנגורים שמופיעים לצידך וגם הפרליקטות".

* היחס של השופטים, הקולגות והלקוחות: "פחות נתקלתי בקשיים מצד שופטים. שופטים שהופעתי מולם תמיד נתנו כבוד ומקום. זה תלוי גם באיך שאתה מתנהל בבית המשפט. אני לא טיפוס מתלהם, וזה חוסך הרבה מהאנטגוניזם שעורכי דין צעירים רבים מקבלים. אבל כולנו נתקלים בקשיים שבהתחלה יש התנפלויות של סנגורים שנדחפים לפניך בבית משפט, וגם שופט שהוא קצת לחוץ, אז לפעמים מקבלים הערות ממנו. צריך לדעת שזה חלק מהתהליך וגם מזה אתה לומד ומתפתח.

"גם לקוחות בתחילת הדרך תמיד ירצו שהשותף במשרד יופיע, אבל אם אלה לקוחות שאתה מלווה אותם לאורך זמן, ורואים את העבודה שלך, הם מפרגנים. לי יש לקוחות שמאוד מפרגנים, שמחים שאני מופיעה, ולא מרגישים מקופחים. העניין הוא שהם יראו שאתה בקיא בתיק שלהם ויודע לנהל אותו אסטרטגית".

* המכשול שלי בתחילת הדרך: "המכשול הכי קשה היה להתמודד בין שני פיתויים. הראשון, להיות דומיננטית ועצמאית ולהשמיע את קולי; והשני, להיות במשרד מוכר ועם שם טוב, ולהיות גם בחממה של מי שידוע כטוב ביותר.

"עבדתי שנה וחצי במשרד ש. הורוביץ כעורכת דין. אני בחרתי למצוא את השילוב. לא להישאר בחממה עד שאתה מרגיש שאתה חייב להשמיע את קולך, אבל גם המקום שנותן לך להתבטא - להקפיד שהוא ברמה מקצועית שאתה יכול ללמוד ממנו ולהזדהות איתה".

* המלצה לשר המשפטים וללשכת עורכי הדין: "קטונתי מלהמליץ לשר המשפטים, אבל מזווית ראייה שלי הייתי מציעה לקדם את תוכנית הלשכה לשינוי מתווה ההתמחות והבחינות למקצוע. התוכנית מצוינת, וכל שנה שהיא מתעכבת פוגעת ביכולת להיטיב את הרמה של המקצוע".

עו"ד גלית רוטנברג

גיל: 29

ותק במקצוע: 5 שנים

עצמאי/שכיר: שותפה במשרד עורכי הדין ברם-דחוח בתל-אביב

תחום התמחות: פלילי, צווארון לבן