הסכם גירושים ניתן לשינוי בנסיבות מסוימות, גם אחרי 20 שנה - כך קבע באחרונה בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בקבלו ערעור שהגיש אב שגילה כי אחד מילדיו אינו שלו.
האב, באמצעות עו"ד עידו דיבון, ביקש לפתוח מחדש את הסכם הגירושים שלו, בו נקבע כי כל אחד מ-3 ילדיו יירש בית מגורים שלם. לבתו, שהתברר מאוחר יותר כי אינה בתו הביולוגית, הוריש האב בניין יוקרתי בתל-אביב ובו 21 דירות.
בני-הזוג התגרשו ב-1992, כשהבת הייתה בת 4. לטענת האב, רק ב-2005 התברר לו כי בתו, היום בת 23, אינה בתו הביולוגית. לדבריו, הבת הייתה מודעת לכך.
לאור הגילוי ביקש האב מבית המשפט לענייני משפחה לפתוח מחדש את הסכם הגירושים ולבטל את המתנה שניתנה לה. בכתב התביעה טען כי גרושתו הטעתה אותו וכי התרמית הביאה לפגמים בכריתת ההסכם, ומכאן יש לאפשר את ביטולו. כמו כן ביקש האב פיצוי בסכום של מיליון שקל בגין התרמית.
לפני שנתיים דחה בית המשפט לענייני משפחה על הסף את תביעתו של האב וסירב לדון בה מנימוקים שונים, והעיקרי שבהם היה האפשרות לפגיעה בפרטיות הבת ובכבודה והחשש כי תוכרז כממזרה.
בית המשפט המחוזי, בהרכב של 3 שופטים - ישעיהו שנלר, רות לבהר-שרון וקובי ורדי - קבע בהחלטתו כי כבר נפסק בעבר כי לא בכל מקרה של חשש לממזרות תידחה תביעה על הסף. קל וחומר, כאשר הבת עצמה ידעה זה זמן רב כי היא איננה בתו של האב ואף הצהירה על כך.
כמו כן דחה המחוזי את קביעת בית המשפט לענייני משפחה כי חלה במקרה זה התיישנות שהביאה לדחיית התביעה, וקבע כי יש לשמוע ראיות חדשות הנמצאות ברשות האב.
בפסק הדין כתב השופט שנלר כי אכן קיימת רתיעה מפתיחת הסכם גירושים בחלוף תקופה ארוכה, אך לא פסל את האפשרות שבית המשפט לענייני משפחה ימשיך וידבוק בהחלטתו המקורית. עם זאת, ציין כי יש לנקוט זהירות רבה בטרם תתקבל החלטה של דחייה על הסף.
עוד המליץ השופט לצדדים לשקול שלא לקיים דיונים נוספים, אלה להגיע להסדר שהציע האב, ובמסגרתו יועברו זכויותיה של הבת בבניין לשני אחיה, ואלה לא יוגבלו במימושן.
כתבות
ני"ע
