"מחסור בדולרים; בנקים מפסידים על אשראי מט"ח"

בסקירה של בית השקעות גדול, שהגיעה לידי "גלובס", מתואר מצב אבסורדי בו הבנקים הגדולים סופגים הפסדים על אשראי מט"ח שהם מעניקים לחברות גדולות

הבנקים בישראל מפסידים על אשראי מט"ח שהם מעניקים לחברות הגדולות, עקב המחסור בדולרים בשוק, כאשר הלקוחות הפרטיים מסבסדים בפועל את האשראי לחברות הגדולות. כך קובע בית השקעות גדול בסקירה פנימית על האשראי בשוק המט"ח, שהגיעה לידי "גלובס".

"בישראל החוסר במט"ח ניכר יותר מאשר בעולם, בעיקר בשל רכישות הדולרים ע"י בנק ישראל", נכתב בסקירה. "גם החלטת בנק ישראל לקבוע דרישת נזילות לפעילות בנגזרות תרמה לגידול במחסור במקורות מט"ח ועלייה בעלויות השוליות של הבנקים".

בנק ישראל רכש למעלה מ-47 מיליארד דולר מחודש מארס 2008, אז החל להתערב בשוק המט"ח לראשונה מזה כעשור. רכישות הדולרים נועדו באופן רשמי להגדלת יתרות המט"ח של ישראל, אך באופן לא רשמי הן היוו כאסטרטגיה עיקרית של בנק ישראל להתמודדות עם היחלשות הדולר שפוגעת בייצוא, עליו נשענת הצמיחה בישראל.

ואולם, רכישות הדולרים האגרסיביות של בנק ישראל צמצמו את היצע הדולרים בשוק המט"ח המקומי, קיטון שהורגש כבר בשנה שעברה. כתוצאה מכך, חלה עלייה בעלויות גיוס אשראי דולרי בשוק, מגמה שהתחזקה בתחילת השנה. אם לפני שנה הריבית על אשראי דולרי לטווח קצר עמדה על ריבית ליבור פלוס 0.2%, הרי שהיום עלות הגיוס מגיעה אפילו לריבית ליבור פלוס 2%. חלק האשראי הבנקאי במט"ח בישראל הינו מעל 10% מסך האשראי הבנקאי במשק.

אך הבנקים לא מגלגלים את העלייה הזו לחברות הגדולות. "ניתן היה לצפות שמחיר האשראי לחברות הגדולות ינוע סביב ריבית ליבור פלוס 3%-4%, אלא אם מדובר בשינוי קצר מועד שהבנקים מוכנים לספוג בטווח הקצר; אולם התחרות בין הבנקים הגדולים מביאה לכך שאין כל שינוי בעלויות האשראי לחברות הגדולות במשק - בנקים ממשיכים לקבוע את עלות הכסף על ליבור פלוס 0.5% ונותנים אשראי לחברות גדולות על בסיס עלות שאינה אמיתית. לאחרונה נעשו אף עסקאות סינדיקציה משמעותיות בהן הריבית ללקוח, לאחר מרווח סיכון, הינה נמוכה ממחיר הגיוס ע"י הבנקים", נכתב בסקירה.

במילים אחרות, כאמור, בשוק נוצר מצב בו הבנקים הגדולים מפסידים על אשראי מט"ח שהם מעניקים לחברות גדולות. "זאת אינה התנהגות בנקאית סבירה", נכתב בסקירה. "המערכת מאבדת עצמה לדעת בחיפוש אחר נתח שוק. הלקוחות הפרטיים הם אלו שמשלמים את המחיר ובפועל מסבסדים את החברות הגדולות. קשה להבין מדוע הדירקטוריונים אינם מוטרדים מכך שהבנקים חושפים עצמם לסיכוני אשראי לחברות גדולות, ללא כל תמורה ואף מוכנים לעיתים להפסד שולי".