תכירו את סולימאני

במאבק נגד ההברחות מאיראן, לישראל שותפות רבות, רק ארה"ב בולטת בחולשתה

רוב אזרחי ישראל מעולם לא שמעו את שמו. את תמונתו, בוודאי שאינם מכירים. אבל גנרל קאסם סולימאני, מפקד גיס אל-קודס של משמרות המהפכה האיראניים הצטרף בשנה האחרונה אל רשימת חמשת האויבים המסוכנים של ישראל, יחד עם נסראללה ואסד, משעל ואחמדינג'אד.

בתפקידו הרשמי, הוא האחראי להפצת המהפכה האיסלאמית במזה"ת. בפועל הוא מפיץ אמצעי לחימה לכל גורם שמעוניין להילחם בישראל. "מהרגע שסולימאני ואנשיו קמים בבוקר, עד לרגע שבו הם הולכים לישון, הם עסוקים בעיקר בלתכנן את הריסתה של ישראל", אומר גורם מודיעיני שכבר שנים עוקב אחר פעילותו של הגנרל האיראני. הוא שדואג לספק לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי את הרקטות שבעימות הבא יפגעו בתל אביב ואת טילי הנ"ט שיכולים לחדור את הטנקים שיכנסו לרצועת עזה בפעולה הבאה.

בישראל החלו בשנתיים האחרונות להבין שלא די לפעול למניעת הברחות בציר פילדלפי. קהיליית המודיעין וצה"ל שילבו זרועות והחלו לנהל מערכה חשאית, חובקת עולם, נגד אנשי אל-קודס, במאמץ לבלום את נתיבי ההברחה. המערכה הזאת מתנהלת בים התיכון ובים סוף, בסודאן ובדובאי, לבד ועם מדינות אחרות.

מאזן הביניים של החודשיים האחרונים נוטה לטובת ישראל: בים התיכון נתפסה האנייה "ויקטוריה" ועליה מטען טילי חוף-ים שיועדו לעזה; במצרים של אחרי המהפכה (!) תקף חיל האוויר שיירת מבריחים שהגיעה מסודאן עם מטען נשק בדרכה לעזה; אפילו טורקיה נאלצה ליירט מטוס איראני ועליו משלוח נשק שיועד לחיזבאללה, והתקיפה האחרונה השבוע, שעל פי כל הסימנים פגעה בשיירת מבריחים בסודאן.

בדיווחים מסודאן הקפידה הממשלה המקומית שנראה רק את מה שרצתה להציג: מכונית יונדאי אחת מפויחת שהותקפה מהאוויר, בתוכה, אמרו הסודאנים, נהרגו שניים. לכאורה סיכול ממוקד שהתבצע במרחק 1,200 ק"מ מישראל. מה שלא ראינו הוא את המכוניות האחרות שהיו בשיירה הזאת ואת המטען שהיה עליהן.

המדינה הכושלת הזאת הפכה בשנתיים האחרונות למוקד המנקז אליו את פעילות ההברחות מאיראן, כשאנשי משמרות המהפכה נוכחים בשטח ומפקחים על העברת הנשק. בהתחלה היו אלה ספינות איראניות שהיו פורקות את מטענן בפורט סודאן ומשם היו המבריחים מעבירים אותו בדרך היבשה לסיני ולמנהרות שמתחת לציר פילדלפי.

על פי פרסומים זרים, ישראל פעלה ב-2009 כמה פעמים נגד שיירות מבריחים וכלי שיט שהובילו אמצעי לחימה לסודאן והאיראנים החלו לחפש נתיב אחר. יתכן שאת מקומן של האוניות תפסו מטוסים שמנחיתים את המטען בשדה התעופה בחרטום ומשם הוא מובל דרך מצרים לעזה.

המבריחים הם שכירים שמובילים את המטען בעבור תשלום. כל תקיפה כזאת לא רק מונעת את העברת הנשק, אלא גם מעבירה מסר ברור למבריחים שיתכן שלא יזכו ליהנות מהכסף שמשולם להם. אבל כמו מים, שלעולם ימצאו את הערוץ לזרום בו, על כל ערוץ הברחה שמצליחה ישראל לחסום - מוצאים האירנים ערוץ חדש.

במאבק הזה מוצאת ישראל הרבה שותפים, גם באזור וגם באירופה, שחולקים איתה את החשש מהתפשטות ההשפעה האיראנית באזור, כאשר ברקע מתקתקת גם פצצת הגרעין של איראן. דווקא על רקע זה, בולטת חולשתה של ארה"ב.

ממשל אובמה, זה נראה, לא מתיימר אפילו להוביל את המאבק, וכמו בפעולה הבינלאומית בלוב, אין להם בעיה להיגרר מאחור. הלקח לישראל הוא בעייתי: לא ניתן לסמוך על ארה"ב שתבלום בסופו של דבר את הגרעין האיראני. במערכה הזאת, ישראל עשויה למצוא את עצמה לבדה.

אלון בן דוד הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 10