העיר הירוקה בישראל: תל-אביב; במקום האחרון: גבעתיים

מדד חדש שפותח ע"י המרכז לקיימות מקומית של "מרכז השל" וחיים וסביבה בוחן 10 היבטים שונים של פעילות ויזמות סביבתית ברשויות המקומיות

לאחרונה קיימת פעילות הולכת וגדלה של רשויות מקומיות לקדם עשייה סביבתית בעיר ולהעלות את המודעות בקרב הציבור לשיפור איכות החיים המקומית. מדד חדש שפותח, מציג הגדרה מורחבת יותר למונח "עיר ירוקה".

המדד החדש, שפותח על ידי המרכז לקיימות מקומית של "מרכז השל" וחיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה, בוחן עד כמה העיריות מחויבות לנושאי סביבה ופועלות לקידום חזון סביבתי כולל, ובעיקר כיצד הן מתייחסות למדיניות, חשיבה כוללת וראייה לטווח ארוך בתחומי הסביבה. המדד מסמן רף גבוה למושג "עיר ירוקה" ובוחן עשרה היבטים שונים של פעילות ויזמות סביבתית ברשויות המקומיות.

בשלב ראשון נבדקו רק רשויות שלקחו חלק בפרויקט שעת כדור הארץ. מטרת המדד, לעודד את הרשויות לעשות יותר ולסייע בחינוך ובשיפור במקומות הדורשים זאת. המדד בוחן עשרה היבטים שונים של פעילות ויזמות סביבתית ברשויות המקומיות: אנרגיה, שיתוף הציבור, ניהול סביבתי, צדק סביבתי וחברתי, שטחים פתוחים, חינוך לקיימות, מים, הפרדת פסולת, אופניים בעיר וכלכלה מקומית.

הציון ניתן בעזרת סמלי "סמיילי" בדרגות שונות בין צבע האדום הגרוע לבין צבע הירוק הטוב. העיר שמדדיה היו הטובים והירוקים ביותר היא תל אביב, עם סמיילים ירוקים בכל המדדים, אחריה כפר סבא עם תשעה ובמקום השלישי רעננה עם שמונה סמיילים ירוקים ושניים אדומים. למרבה ההפתעה, האחרונה בדירוג היא גבעתיים עם שלושה סמיילים ירוקים חיוורים בלבד.

נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, מיוזמי המדד, ציין כי "הערים מגלות בשנים האחרונות מנהיגות סביבתית, הסוחפת אחריה משרדי ממשלה מחד ואת הציבור מאידך. המדד החדש הוא מצפן לפעילותן של העיריות, שרובן נמצאות על מסלול מבטיח, אך הדרך שלפניהן עוד ארוכה".