הוגש כתב אישום מתוקן נגד אלי ארוך: נאשם בזיוף מסמכים

ההליכים המשפטיים נגד ארוך חודשו לאחר שנמצא כי הוא כשיר לעמוד לדין ■ מואשם בזיוף המסמכים שבבסיס הליך הבוררות עם כלל פיננסים, בו חויבה החברה לשלם לו כ-96 מיליון שקל

פרקליטות מחוז תל-אביב הגישה הבוקר (א') לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום מתוקן נגד סוחר המעו"ף אלי ארוך. זאת, לאחר שהוחלט לחדש את ההליכים המשפטיים נגד ארוך, משנמצא כי הוא כשיר שוב לעמוד לדין.

ארוך מואשם בזיוף המסמכים שבבסיס הליך הבוררות עם כלל פיננסים, בפני השופט העליון בדימוס יעקב מלץ ז"ל, בו חויבה האחרונה לשלם לארוך כ-96 מיליון שקל, בגין פעולות שלא ביצעה עבורו כאשר היה לקוח שלה בסחר בניירות ערך.

כתב האישום המקורי הוגש בשנת 2009 כנגד ארוך ושותפו, דוד שילוח, בעבירות זיוף ומירמה בנסיבות מחמירות וכן בעבירות הדחה ושיבוש מהלכי משפט. בהמשך התקבלה חוות-דעת פסיכיאטרית שקבעה כי ארוך אינו כשיר לעמוד לדין, וכתב האישום כנגדו נמחק.

במהלך שנת 2010 התקבלה חוות-דעת נוספת שקבעה כי ארוך כשיר לעמוד לדין, ולפיכך הוגש היום כתב האישום בשנית.

נזכיר כי דוד שילוח הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות מירמה ונדון למאסר על-תנאי וקנס של 50 אלף שקל.

כתב האישום נגד ארוך, שהוגש בשנית, מייחס לו עבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף, קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

בכתב האישום, שהגישה עו"ד רותי שביט, נאמר כי ארוך זייף מסמכים מהותיים שעמדו בבסיס חוות-הדעת של המומחה מטעמו, פרופ' נחום ביגר, אותה אימץ במלואה הבורר, השופט מלץ ז"ל.

ארוך, כך נטען, ייצר באמצעות זיוף שיטתי מועד רטרואקטיבי למסמכים שכינה "טבלאות המטרה", שהגיש לבורר. מדובר בתדפיסים של קבצי מחשב, ובהם טבלאות של כמות אופציות לחודשים נובמבר 1999 וינואר 2000, שאמורים היו להימצא, לטענת ארוך, בחשבונו. אלא שלטענת המדינה, טבלאות המטרה לא נשלחו לאילנות בזמן אמת, אלא נוצרו על-ידי ארוך בדיעבד כפוטומונטז' באמצעות צילום על שקפים.

ארוך מואשם כי "בישל" מסמכים שכתב כביכול מנכ"ל אילנות בטוחה דאז, אריק שטיינברג, על-ידי כך שצילם על שקף משפטים שכתב במקום אחר ו"שתל" אותם על מסמך אחר.

ארוך, כך נטען, אף הטביע חותמת משטרתית שהשיג, כדי לגרום לבורר מלץ להאמין כי טבלאות המטרה היו בידי אילנות לפני המועד האמיתי, ולכן היא כביכול לא מילאה את הוראותיו של ארוך וגרמה לו להפסדי הענק.

פרשת ארוך וכלל פיננסים החלה בפברואר 2006, אז קבע הבורר מלץ, שנפטר 10 חודשים לאחר מכן, כי על כלל פיננסים (בעלת השליטה באילנות בטוחה) לשלם לארוך כ-96 מיליון שקל.

פסיקתו של מלץ הדהימה את כלל, שביקשה לבטל אותה. במקביל, הגישה כלל תלונה למשטרה בה טענה כי ארוך זייף ראיות שהוגשו לבורר, וכך השיג את פסק הבוררות, כביכול, במירמה.

בדצמבר 2008 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד ארוך, אך בהמשך, לאחר שארוך אושפז בבית-חולים פסיכיאטרי ונקבע כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין, הופסקו ההליכים המשפטיים נגדו.

לפני כשנה שילמה כלל פיננסים לארוך 9.2 מיליון שקל, במסגרת פשרה אליו הגיעה עמו. חלק מהכסף עשוי לשמש אותו כעת, כשהוא שב ונדרש להתייצב מול רשויות המדינה, לאחר שנמצא שוב כשיר לעמוד לדין.

באת-כוחו של ארוך, עו"ד פנינת ינאי, מסרה בתגובה כי "כתב האישום המתוקן הוגש על-ידי הפרקליטות מטעמי מדיניות פרוצדורלית בלבד. הראיות בתיק ובכללן הסכמת כלל לשלם מיליונים לארוך גם לאחר גיבוש האישום הטוען לכאורה לזיוף מסמכים על מנת לזכות בפסק הדין - כמו נסיבותיו האישיות והמשפטיות של ארוך - לא השתנו, ומכאן שמדובר בהליך מיותר שתוצאתו צפויה ואשר לא היה כל טעם בהגשתו מחדש".