קצב יטען בערעור מחר: "משפט הרחוב" חילחל לביהמ"ש

פחות משבוע לפני תאריך כניסתו המיועד לכלא, ביום ראשון הקרוב, יגיש ככל הנראה מחר (ב') נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, ערעור לבית המשפט העליון על הרשעתו בשתי עבירות אונס ובעבירות מין נוספות, ועל גזר הדין שהוטל עליו - 7 שנות מאסר בפועל.

במקביל, יגישו מחר לעליון סנגוריו של קצב, עורכי הדין אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא, בקשה לעכב את תחילת ריצוי עונש המאסר עד למתן פסק הדין בערעור.

המועד האחרון להגשת הערעור לעליון הוא יום ראשון, 8 במאי. אלא ששופטי בית המשפט המחוזי, בראשות השופט ג'ורג' קרא, קבעו במקביל כי ביום זה אמור קצב להתייצב לצורך קליטתו בשירות בתי הסוהר. לפיכך, החליטו הסנגורים להקדים בכמה ימים את הגשת הערעור, וזאת כדי לאפשר לשופט תורן בעליון לקיים דיון בשאלת עיכוב הביצוע.

דיון זה צפוי להתקיים עוד השבוע, אם כי קיימת אפשרות שהדיון ייקבע לאחד השבועות הקרובים, ועד אז יוארך עיכוב הביצוע הזמני לגבי תחילת המאסר.

כתב הערעור שיוגש מחר מחזיק מאות עמודים, אלא שהסנגורים מציינים בפתחו כי אין מדובר בטיעונים המלאים אלא בטענות העיקריות בלבד, וכי הטענות המלאות יוגשו בשלב מאוחר יותר בהליך הערעור.

אף שפורמלית מדובר בערעור הן על הכרעת הדין המרשיעה ועל על גזר הדין, הטיעונים מתמקדים בעיקר בעניינה של א' ממשרד התיירות - המתלוננת העיקרית שבעניינה הורשע קצב בשני מעשי אונס ובמעשה מגונה בכוח.

לפי ההערכות, סנגוריו של קצב צפויים לטעון כי "משפט הרחוב" שנעשה לנשיא לשעבר השפיע על שופטי בית המשפט המחוזי לא רק בשלב גזר הדין, כפי שהודתה השופטת יהודית שבח שנותרה בדעת מיעוט בגזר הדין, אלא גם בשלב הכרעת הדין.

לפני כחודש וחצי גזר בית המשפט המחוזי על קצב 7 שנות מאסר בפועל, 3 שנות מאסר על-תנאי, פיצוי מצטבר למתלוננות בסך 125 אלף שקל וקבעו כי במעשיו יש קלון.

הסנגורים מתכוונים להסתמך על דבריה של השופטת שבח, שהפנתה אצבע מאשימה כלפי ההתנהלות התקשורתית במהלך הפרשה וביקשה לגזור על קצב 4 שנות מאסר בפועל בלבד; ועל "משפט השדה" שערכה התקשורת לקצב. בנוסף יאמצו הסנגורים את מסקנותיהם של השופטים בפרק ההגנה מן הצדק בהכרעת הדין, שנכתב על-ידי 3 שופטי ההרכב יחדיו.

עוד מתכוונים הסנגורים לדרוש במסגרת הליכי הערעור, באופן יוצא דופן, להביא לעדות עדי הגנה, שהרכב שופטי המחוזי סירב לאפשר להם להעיד מטעמו של הנאשם. מדובר, בין היתר, בעד מומחה להקלטות, שהסנגורים ביקשו להביא לעדות, כדי לערער על קבילותן של כמה הקלטות כראיות במשפט. אלא שבית המשפט המחוזי סירב לאפשר לסנגורים להעלות את העד, מאחר שעדותו לא תואמה מראש עם השופטים.

"קריאות צורמות"

בגזר הדין של קצב כתבה השופטת שבח, בדעת המיעוט, כי "צהלות השמחה וקריאות הגנאי הצורמות כלפי הנאשם, היוו אקורד סיום לתהליך ארוך, ממושך ועקבי של שפיטת הנאשם על -די הציבור, והרשעתו בטרם משפט".

על בסיס דברים אלה מתכוונים הסנגורים לטעון כי "משפט השדה" של הציבור והתקשורת חילחל גם אל תוך כותלי בית המשפט ושיבש את שיקול-דעתם של השופטים, עד שהביאם לכלל טעות בהחלטתם להרשיע את קצב בסעיפי האישום השונים.

במקביל, יטענו הסנגורים כי בלי קשר למסקנה המשפטית אם קצב אשם או זכאי בביצוע המעשים, על בית המשפט היה לקבל את טענת ההגנה מן הצדק כבר בשלב הכרעת הדין, ולהורות על ביטול האישומים נגד הנשיא לשעבר.