הרופאים מול האוצר: דו-שיח של חירשים

ההתנצלות שלא הייתה

תזכורת קצרה: הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, קרא לראשי הנהגת הרופאים במהלך ראיון לגלי צה"ל: "אל תרצחו אנשים בשביל תוספות שכר, אין לזה שום הצדקה". הרופאים התעצבנו, בצדק, מינפו את האמירה הזאת כדי לצבור נקודות מול האוצר, הקשיחו עמדות והודיעו שלא יחדשו את המו"מ עד שלוין יתנצל. והנה, אמצעי התקשורת מדווחים מאז אתמול שלוין התנצל. גם ההסתדרות הרפואית מיהרה להודיע שהיא "מברכת אותו על התנצלותו בפני ציבור הרופאים".

אלא שלוין לא ממש התנצל. למעשה, למילה התנצלות, או "מתנצל", אין זכר במכתב ששלח אתמול. תחת הכותרת "בריאותו ורווחתו של הציבור בישראל", לוין בחר להביע במכתב את מורת רוחו מהתנהלות הרופאים במו"מ. שהם מסיטים את הדיון מהעיקר, מעלים דרישות מופרזות, משתמשים בציבור כבן ערובה ועוד ועוד. רק בפסקה השלישית, כמעט כבדרך אגב, הוא כותב: "בכל מקרה, השימוש במילה רצח אינו משקף את עמדתי ואת כוונת דבריי, וצר לי כי דבריי הוצאו מהקשרם". מה זאת אומרת הוצאו מהקשרם? מי הוציא? הרופאים? התקשורת? נו מילא, התקשורת הרי תמיד אשמה.

מטפסים ויורדים מהעץ

כל זה לא הפריע להסתדרות הרפואית לקבל מיד את ההתנצלות של לוין ולהודיע על חידוש המו"מ ביום חמישי הקרוב. מדוע? כי ההסתדרות הרפואית לא באמת נעלבה עד עמקי נשמתה מדבריו של לוין, היא פשוט מאוהבת בדרמה. וכשמנהלים מו"מ על דרישות שכר, הדרמה יכולה לשרת הרבה מאוד אינטרסים. גם בתחילת אפריל הודיעו הרופאים שהם מקפיאים את המו"מ עד לקבלת "מכתב הבהרה" מצד לוין בנוגע למספר נושאים, וגם במקרה הזה לוין שלח מכתב שלא באמת הבהיר שום דבר. בטח לא תופתעו לשמוע שזה לא הפריע לרופאים "לברך" על מכתב ההבהרה ולהודיע על חידוש המו"מ.

הרופאים מטפסים על עצים כי הם יודעים שקיימת סתירה פנימית בין הקמפיין המתוקשר שלהם "להצלת הרפואה הציבורית", לבין הדרישות שהם מעלים במסדרונות המו"מ. הקמפיין מדבר למשל על הקלת העומס של המתמחים, אבל הם מגמגמים כשהאוצר מציע לקצר את תורנות המתמחים לכדי 18 שעות במקום 26 כיום. הם חוששים, כי הם יודעים שמהלך כזה כרוך בין היתר בחיוב רופאים מומחים בביצוע תורנויות. כי באותם מסדרונות של המו"מ, למומחים הם דואגים יותר.

כך גם הם דרשו בהתחלה להחזיר את שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) אל בתי החולים הממשלתיים, אבל ירדו מהר מהעץ כשהחלה מחאה ציבורית שאיימה לפגוע באהדה האוטומטית כמעט שהרופאים זוכים לה.

שלטון של פקידים

תמוה שמדינה מתוקנת, או כזו שמתיימרת להיות מתוקנת, מאפשרת לפקיד, בכיר ככל שיהיה, להתראיין בוקר וערב לאמצעי התקשורת בזמן מו"מ כל כך רגיש. בזמן שחדרי ניתוח מושבתים, בזמן שקשישים וילדים צריכים לחכות עכשיו עוד חודש ועוד חודשיים לטיפול רפואי, הגורם שאמור לנהל את המו"מ בצורה המקצועית ביותר מנהל אותו על גבי העיתונים, הרדיו והטלוויזיה. הזירה התקשורתית חשובה, זה נכון, אבל לשם כך יש שר אוצר, סגן שר אוצר וסגן שר בריאות. אבל בישראל כמו בישראל, נוח כשיש פקידים. עובדתית, הפינג פונג התקשורתי בין לוין לרופאים לא סייע למו"מ, אלא רק הסלים את האווירה. הוא לא סייע כשדיבר על "נטרול זכות השביתה", ובטח לא כשדיבר על רצח של חולים.

הסלמה מכוונת

אבל אולי בעצם הסלמת האווירה היא המטרה של שני הצדדים? למרות שזה נשמע מופרך, רבים רואים בזה היגיון. במשרד האוצר טוענים מזמן כי אין מנוס אלא מהליכה לבוררות, בשל הפער וחוסר האמון העמוק בין הצדדים. גם במשרד הבריאות סבורים כך, וגם הרופאים תומכים עקרונית בבוררות. איפה המחלוקת? על המנדט שיינתן לבוררים. האוצר דורש בוררות על ענייני שכר בלבד, ואילו הרופאים דורשים מנדט גם לנושא תקינת כוח האדם. ככל שהאווירה במו"מ תהיה בלתי נסבלת, ייאלץ אולי ראש הממשלה, שהוא גם שר הבריאות באופן רשמי, להכריע בסוגיה הזאת. ומה בינתיים? בינתיים יש זמן. היום (ג') שביתה כללית בבתי החולים, בהמשך השבוע עיצומים שונים, לא משהו שצריך להפריע שם בירושלים.