"שימוש הממשלה במכרזי תשתיות לאומיות מצומצם מדי"

בפברואר 2009 נחנך כביש 431, הכביש המהיר בין מודיעין לראשון-לציון, שהוא הכביש השני בישראל, אחרי כביש 6 (חוצה ישראל), שהוקם בשותפות בין המגזר הפרטי לציבורי (PPP).

בשונה מכביש 6, מקור ההכנסה השוטפת של חברת "נתיבי היובל" - חברה-בת שנמצאת בבעלותה המלאה של קבוצת דניה סיבוס, הזכיינית שמפעילה את הכביש - הוא תשלומים מהמדינה שנקבעים על-פי היקף התנועה בכביש ולא מתשלום אגרה.

עו"ד רון ורד (35) שותף במשרד עורכי הדין יהודה רוה, המתמחה במימון פרויקטים בתחום התשתיות, מלווה את כביש 431 מאז שפורסם המכרז לסלילתו בשנת 2005 ועד היום. בשלב המכרז ייצג ורד את קבוצת האחים רויכמן ורמט, שהפסידה לדניה סיבוס במכרז.

לאחר ההכרזה על הזוכה והפסד הקבוצה שייצג, עבר ורד לייצג את קבוצת המלווים של הפרויקט, שכללה בנקים (בהם הפועלים ומזרחי-טפחות), וגופים מוסדיים (בהם קבוצות הראל, כלל, מנורה ומבטחים).

לדברי ורד, "ייצגתי את כל קבוצת המלווים בהליך הסגירה הפיננסית שארך למעלה משנה, בפרויקט שעלותו הסתכמה בכ-2 מיליארד שקל".

לדבריו, בפרויקט הקמתו של כביש 431 ננקטה שיטת מימון ייחודית, שזכתה בפרסים בינלאומיים, ולפיה הבנקים העמידו את המימון לתקופת ההקמה, ומיד עם סיומה ופתיחת הכביש לתנועה הומרו ההלוואות להלוואות של הגופים המוסדיים שהיו חלק מאותה קבוצה.

"מדובר בשיטה שמממשת באופן מיטבי את היתרונות של גופי המימון בישראל, כאשר הבנקים, שמחזיקים במקורות מימון לזמן קצר, העמידו הלוואות לתקופת ההקמה, והגופים המוסדיים שלהם יש מקורות לזמן ארוך, נכנסו לפרויקט בתקופה שבה הוא כבר פועל ומקבל תשלומים שוטפים מהמדינה".

ורד מציין כי זו הייתה הפעם הראשונה ששיטת המימון הזו מומשה בעולם בפרויקט כה גדול.

כיום, לאחר שייצג את אחת הקבוצות שנאבקה על הקמת הפרויקט ובהמשך את הגופים שהלוו את הכספים להקמת הכביש, סוגר ורד מעגל ומייצג את "קרן תשתיות ישראל" (שבבעלות המעסיק של ורד, עו"ד יהודה רוה וכן קבוצת הראל וירון קסטנבאום), שמבקשת לרכוש 75% מהזיכיון על הכביש מחברת נתיבי היובל.

בפברואר השנה דיווחה דניה סיבוס כי דירקטוריון החברה אישר מכירה של 75% מאחזקותיה בחברת "נתיבי היובל" ל"קרן תשתיות ישראל" לפי שווי של 266 מיליון שקל, ולדברי ורד, הוא מצפה שהעסקה תיסגר סופית תוך שבועיים.

נוסף על פרויקט כביש 431, שלו הקדיש חלק ניכר מזמנו, עסק ורד בשנים האחרונות בליווי משפטי של פרויקטים חשובים נוספים, בהם רכישת אחזקות סיטי-פס, בעלת הזיכיון לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, על-ידי קרן תשתיות ישראל; מכרז עיר הבה"דים בנגב, שבו ייצג ורד קבוצה המתמודדת במכרז; פרויקט הנתיב המהיר בכניסה לתל-אביב, שבו משרד רוה מייצג את המלווים בפרויקט ועוד.

ורד: "עבודה על כל פרויקט כזה נמשכת תקופה ארוכה, לרוב יותר משנה, והיא כוללת משא-ומתן אינטנסיבי עם הגופים המעורבים בפרויקט, וניסוח עשרות הסכמים. לעבודה על כל פרויקט פנים שונות: ניסוח המכרזים המתפרסמים בקשר לפרויקט או לחלופין הצעות המוגשות למכרזים שהתפרסמו, 'סגירה פיננסית' למימון הפרויקט, וליווי של תהליכי ההקמה והתפעול של כל פרויקט (שמשך חייו בדרך-כלל 25-30 שנה)".

ורד מונה לשותף במשרד רוה בגיל 31 בלבד, 4 שנים אחרי שהוסמך לעורך דין. הוא אוהב ונהנה מעבודתו ומקווה לעשות אותה באותה הנאה גם בעוד 10 שנים. כשהוא מדבר על הפרויקטים שבהם הוא מעורב, עיניו בורקות.

"השימוש במודלים של PPP (פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי והמגזר הציבורי) בישראל בשנים האחרונות הוביל לקידום מאסיבי של תשתיות חיוניות, וישנן הצלחות רבות בתחום, כגון כביש חוצה ישראל, כביש 431, הנתיב המהיר לתל-אביב ועוד".

ורד מציין, עם זאת, כי למרות ההצלחות הרבות, שימוש הממשלה במכרזי PPP עודנו מצומצם מדי, מה שגורם לתחרות עזה בין השחקנים בתחום, ולעיתים להגשת הצעות אגרסיביות מדי במכרזים ולהידיינויות משפטיות וניסיונות רבים לביטול זכיות במכרזים כמעט בכל מכרז.

"הגורם העיקרי לכך הוא שהתמודדות במכרז לפרויקט תשתית לאומי כרוך בהכנות של חודשים רבים ובהשקעה כספית של מיליוני שקלים; אך העלות הנוספת של ההליך המשפטי אשר תוצאותיו עשויות לשנות את תוצאות המכרז היא שולית יחסית. חשוב, רצוי וראוי שהממשלה תפרסם מכרזים רבים יותר בשיטה זו, כולל מוניציפאליים, אשר יקדמו תשתיות ברשויות המקומיות, ואזי השוק עשוי להגיע לאיזון ראוי יותר".

- למה בחרת ללמוד משפטים?

"כשפניתי ללימודים אקדמיים התלבטתי מה ללמוד, ולכן נרשמתי למסלול של לימודי מינהל עסקים וחשבונאות לצד לימודי משפטים במסלול האקדמי של המכללה למינהל. עד מהרה הפכו הלימודים למינהל עסקים ולחשבונאות משניים ללימודי המשפטים. הבנתי שאוכל להפיק תועלת רבה מלימודי החשבונאות, אך שאלה לא יהיו עיסוקי העיקרי. השילוב בין ההיבט המשפטי להיבט הפיננסי חיוני לעוסקים בתחומים שבהם אני עוסק.

"נוסף לתוכנית הלימודים 'הרגילה', הצטרפתי בשנה השנייה ללימודיי כחבר מערכת לכתב העת 'המשפט'. מאוחר יותר שימשתי כעורך בפועל של 'ספר שמגר', שהתפרסם במסגרת שיתוף-פעולה של לשכת עורכי הדין עם כתב העת 'המשפט'. החשיפה לעבודת הוועדה הממונה על הספר, בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, וכן העבודה המאומצת אך המפרה על הספר, תרמו להחלטתי להתמקד ולעסוק במשפט.

"במסגרת זו ניתנה לי הזדמנות ייחודית לפגוש גם את הנשיא בדימוס, מאיר שמגר, מגדולי המוחות המשפטיים בארץ. בשלהי תקופת הלימודים, התחלתי לעבוד במשרד יהודה רוה, בטרום-סטאז'. זמן קצר לאחר תחילת עבודתי במשרד קיבלתי הצעה להתמחות בבית המשפט העליון, אבל בשלב הזה כבר נשאבתי כל-כולי לעבודה במשרד, ולא יכולתי לעוזבו.

"נשאבתי במהירות כה רבה לעבודה במשרד - כי עולם העסקים קסם לי מאז ומתמיד. יתרה מכך, התמזל מזלי לעבוד במשרד שאיפשר לי עצמאות מרובה וקידום מהיר ומתאפיין ביחסי עבודה מצוינים. 4 שנים בלבד לאחר סיום התמחותי במשרד קודמתי למעמד שותף".

- מה אתה אוהב במקצוע?

"אני אוהב את האתגר שבמקצוע ואת הגיוון. למקצוע עריכת הדין יש פנים רבות ותתי-תחומים שונים, שכל אחד מהם מהווה למעשה, 'תת-מקצוע' שונה לחלוטין. לדעתי, כל עורך דין יכול להרכיב לעצמו את התמהיל הנכון לגביו להגדרת המקצוע".

- מה אתה לא אוהב במקצוע?

"את הווכחנות שהיא לעתים מוגזמת ומיותרת. פעמים רבות במקום לקחת צעד אחורה ולראות את התמונה הגדולה, רובנו, עורכי הדין, מוצאים את עצמנו מתעסקים בפרטים הקטנים מעבר לנדרש. בסופו של דבר, כל עסקה היא תולדה של פשרות".

- מהן השאיפות שלך לעתיד?

"אני מקווה שגם בעוד 10 שנים עדיין איהנה מהעבודה באותה מידה".

- מה אתה עושה אחרי שעות העבודה?

"משתדל לבלות עם אשתי ועם שני בניי בכל זמן פנוי אפשרי".

עו"ד רון ורד

גיל: 35

משרד: שותף במשרד עורכי הדין יהודה רוה

תחום התמחות: מימון פרויקטים בתחום התשתיות

ותק: 8 שנים

אישי: נשוי לטל, רופאה, ואב לשני בנים - אורי בן כמעט 3, אלון בן שנה. גדל בראשון-לציון, בן לאב שעוסק בתחום האלקטרוניקה ולאם שעובדת כמטפלת אלטנרטיבית