הגמלאים לא נשארו מחוץ למשחק

המעסיקים מוטרדים מהפסיקה שלפיה ארגוני העובדים יוכלו לשבות גם למען הגמלאים

בית המשפט העליון פירסם בסוף השבוע שעבר את אחת הפסיקות העקרוניות שניתנו בשנים האחרונות בתחום יחסי העבודה: ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ואף לפתוח בשביתה לא רק למען העובדים הפעילים, אלא גם למען ציבור הגמלאים במקום העבודה.

בין החתונה המלכותית בלונדון לחיסול הנועז על אדמת פקיסטן הסיפור הזה לא קיבל הרבה הדים בתקשורת, אבל במשרדי עורכי הדין שמייצגים את המעסיקים הגדולים במשק חשו ברעידת אדמה קלה - עד כדי כך.

"נראה כי בית המשפט העליון שינה באבחה את המשוואה המאוזנת הקיימת בזירת יחסי העבודה הקיבוציים", כתבה עו"ד אפרת בירן, שותפה במשרדו של עו"ד נחום פינברג, בחוזר מיוחד שהפיצה ללקוחות המשרד.

בשיחה עם "גלובס" מסבירה בירן כי התכוונה בעיקר לאחת מן הקביעות המרכזיות שהופיעו בפסק הדין, שלפיה ארגון העובדים רשאי לפעול אך ורק כדי להיטיב עם הגמלאים, אך לא לגרוע מזכויותיהם. "שם המשחק במשא-ומתן זה קח ותן, ואילו כאן בית המשפט אומר כי במשא-ומתן שקשור לגמלאים המעסיקים יכולים רק לתת, בלי לקבל".

הקביעה של בג"ץ, שלפיה ארגון עובדים אינו רשאי לגרוע מזכויותיהם של הגמלאים אלא רק להיטיב עימם, מעמידה בספק מסוים את ההסכמים שעליהם חתמה בשנים האחרונות ההסתדרות הכללית מול המדינה, שתכליתם ניתוק גמלאי המגזר הציבורי מהסכמי השכר של העובדים הפעילים.

עד שנת 2008, כל תוספת שכר שניתנה לעובדי המגזר הציבורי במסגרת הסכמי השכר, ניתנה אוטומטית גם לגמלאים. מי שהתקומם על כך בעיקר היו גמלאי חברת החשמל, שסירבו לכך שהסכם דומה יחול גם עליהם. היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין גיבה את עמדת הגמלאים והביא לכך שחתימת ההסכם תהיה בכפוף לפסיקת בג"ץ או לשינוי חקיקה בעניין.

לאור הפסיקה שניתנה כעת, לפחות על פניו, להסתדרות אין מנדט לחתום על הסכם מעל ראשם של הגמלאים אם יש חשש כי ייפגעו ממנו.

סולידריות בספק

עו"ד דורית טנא-פרצ'יק, לשעבר היועצת המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, לא מסכימה עם עמדתה של עו"ד אפרת בירן. "לגמלאים אין היום שום יכולת להפעיל לחץ על מקום העבודה, אלא באמצעות העובדים הפעילים. ממילא הסיכוי שעובדים ישבתו ויאבדו ימי עבודה למען הגמלאים הוא לא כל-כך גדול כי מה לעשות, אין כאן סולידריות כל-כך גדולה, ולכן אין פה בעיה של איזון", היא אומרת.

לדבריה, בכל השינויים המבניים המשמעותיים, בצד ההפרטות השונות שנעשו במשק, הסדרת המעמד של הגמלאים הייתה נושא מרכזי. "הכסף הכי גדול והבעיות הכי גדולות קשורות תמיד לגמלאים. אחת הסיבות הבולטות לכך שתעש לא הופרטה היא שעלות הסדרת נושא הפנסיה עמדה שם על יותר מ-1.5 מיליארד שקל. בלי הכוח הארגוני הזה, בלי היכולת לאיים בשביתה גם בעניינים כאלה, אף אחד לא היה דואג לגמלאים".