ביום שפייסבוק מת

שיחות במילים ופגישות אקראיות ברחוב. הכירו את חייכם ביום בו יגיע חורבן הפייסבוק

פתחו יומנים ורשמו: ה-21 בדצמבר 2012 הוא היום האחרון של התרבות האנושית כפי שאתם מכירים אותה. כך לפחות מטרחנים זקני שבט המאיה על-פי לוח השנה הקמצני שלהם.

אם חושבים על זה, הפעם האחרונה בה ניסו להפחיד אותנו שסוף העולם מתקרב הייתה ב-31 בדצמבר 1999, ערב כניסתו לתוקף של באג 2000, אשר התגלה לבסוף כספאם אחד גדול - אך גרף לכיסן של חברות המחשוב עשרות מיליוני דולרים בניסיון למגן את המחשוב העולמי.

אז למה מתכוונים בני המאיה, כשהם אומרים כי העולם לא יהיה עוד אותו הדבר אחרי דצמבר 2012? אולי כל הנבואה הזו עוסקת בעצם במותו של... פייסבוק? זו כבר גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. מילא חורבן עולמי, אבל עד כאן.

כי הרי בלי פייסבוק נצטרך אשכרה להיפגש פנים מול פנים ולשוחח. במילים! נאלץ לאחל אחד לשני יום הולדת שמח חזיתית או בטלפון, אם המכשיר הזה ישרוד, ולכתוב איגרות ברכה.

בלי פייסבוק נצטרך להכיר בני אדם חדשים באמצעות אפליקציה חדשה המכונה "אקראיות", וכשממש תרצו להכיר אדם זר, תפנו אליו ברחוב עם משפטים פרימיטיביים, שבטיים כמעט, כדוגמת "אתה בא לכאן הרבה?". בלי אותו 'פוק' שיכחד מן העולם. אולי אף, שלא נדע, נצטרך לכנס מפגשים חברתיים על-ידי הזמנות מודפסות או בכתב-יד (זוכרים את הדבר הזה מהצ'קים?) ולא באמצעות אפליקציית ה'איוונט' שתעבור לעולם שכולו טוב.

בלי פייסבוק לא נוכל לשתף חברים במאמרים מעניינים שקראנו בדבר הזה, "עיתון", אלא נצטרך ממש לגזור את אותה חתיכת נייר מדוברת. בלי פייסבוק לא נוכל לגרוף אהדה ולהאדיר את האהבה העצמית-מגלומנית שלנו על-ידי כתיבת סטטוסים. אולי ממש נמצא עצמנו מגלגלים, במשך שעות, מחשבות בראשנו לפני שנפגוש חברים ונשתף אותם בהגיגים שחלפו במוחנו.

ללא פייסבוק בחיינו, נצטרך להיפגש עם חברים שאנחנו פחות אוהבים ולעשות להם ערב שקופיות מהטיול האחרון שלנו בתאילנד, במקום להעלות את התמונות המביכות לרשת החברתית. לא נוכל לנהל שיחה ולהטיל 'ניים דרופינג' תוך מציאת הפרופיל של אותו אדם תוך שניות, אלא אשכרה נצטרך לחכות ליום בו הגורל יזמן לנו פגישה והוא יחלוף על פנינו ברחוב.

בלי כפתור ה'לייק' נצטרך, לא עלינו, להחמיא לאדם בפנים! ככה סתם, לפרגן בסתר, ולא כדי שכל העולם יעריך אותנו על זה. את מה שיקרה לעולם השידוכים, אני בכלל לא רוצה לדמיין. אומר זאת כך: היכונו לקאמבק הספיד דייטינג.

בלי פייסבוק עסקים קטנים כגדולים, שקמו או שרדו בזכות הרשת החברתית ואף הכפילו ושילשו מכירות, ייסגרו לאלתר ואיתם עמודי הלייק. ואיפה תעשו את הצ'ק-אין הבא, אתם שואלים? ככל הנראה בגיהינום.

ומה יקרה אם תפשוט בעיר שמועה שבכדי לדרוש את שחרורו של גלעד שליט, אין עוד צורך בהחלפת תמונת פרופיל של מיליון איש, אלא ממש לעלות לירושלים, ולשבת מול בית ראש הממשלה, או לפחות לכתוב מכתב ללשכתו.

עזבו, זה מבהיל מדי וגם יאלץ אותנו לכרות יערות טובים. איזה מזל שיש לנו פייסבוק לפחות עד דצמבר 2012.

הכותב הוא דובר ומנהל יחסי הציבור של קבוצת ענני תקשורת