יום העצמאות שלי

רק במקום אחד בעולם יש לאיש היי-טק משמעות יותר גדולה מאשר פרנסה בטוחה

השילוב הבלתי אפשרי בין יום הזיכרון ליום העצמאות שאחריו הוא בשביל רבים הדבר הכי ישראלי שקיים. אווירת הקודש שיורדת על הרחובות בערב יום הזיכרון, השירים ברדיו, הטקסים, האזכרות, המכוניות המקושטות בדגלי המולדת, טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, חגיגות יום העצמאות.

הרבה דברים השתנו במדינת ישראל מאז שאני זוכר את עצמי כילד, אבל יום העצמאות, ממש כמו יום השואה ויום הכיפורים, הם עדיין ימים מיוחדים ומאוד ישראליים, שאפשר לחוות אותם רק כאן, בארץ.

מעבר להיותו גורם ייצוא משמעותי בכלכלת המדינה, ההיי-טק הוא אולי האחראי הגדול ביותר לנדידתם של ישראלים ממולדתם למגורים בניכר. כמו אלפי ישראלים, גם אנחנו הגענו לארץ ההזדמנויות בזכותו. חלק משמעותי מהמסלול שלי בהיי-טק נסלל בזמן שהותנו הארוכה בארה"ב.

לפני שש שנים בערך ישבנו אשתי ואני במטבח, שתינו קפה ותכננו את עתיד המשפחה. זה היה יום חורפי וירד שלג בחוץ. שלג של סוף החורף בפרבר אמריקני טיפוסי, חצי שעה נסיעה ממנהטן. באותו ערב מושלג, היינו משפחה ישראלית אופיינית, מרגישים ישראלים אבל מגדלים ילדים באמריקה, חושבים על הארץ אבל נהנים ממנעמי הגלות.

תמיד ראינו את עצמנו כישראלים ותמיד אמרנו שנחזור לארץ, למרות ספקנותם של המשפחה והחברים. שוב ושוב ההחלטה לחזור הביתה נדחתה לעיתוי מוצלח יותר, אבל באותו ערב ידענו שאין זמן מתאים יותר כי העיתוי הוא אף פעם לא אידיאלי, ואין באמת זמן מתאים לחזור לישראל. פתאום הגענו להכרה - או שאתה רוצה לחיות בארץ או שלא, ואם כן אז אין סיבה לחכות. פחות משנה לאחר מכן כבר היינו בצד השני של האוקיאנוס ומאז אנחנו כאן.

הרבה דברים התקלקלו אצלנו בעשרות השנים שעברו מאז שהיינו מדינה קטנה ומפוחדת ועד למעמדנו היום כמעצמת היי-טק וכדמוקרטיה שחצנית ודי מבודדת. החינוך המידרדר, השחיתויות, נמיכות השלטון והפערים החברתיים הקשים יכולים לרפות את ידו של האופטימי ביותר. אבל, אין כמו השבוע שבין יום השואה ליום הזיכרון להזכיר גם לאחרון הישראלים הציניקנים מי אנחנו ולמה אנחנו כאן.

כשהחלטנו לחזור לישראל ידענו שאנחנו מוותרים על הנוחות המפנקת ועל השפע המקסים שהחיים באמריקה מציעים לתושביה. מצד שני הרווחנו, ובגדול, את תחושת הבית והשייכות; את הידיעה שכל מה שקורה כאן הוא שלנו ושבניגוד לחיים בנכר אכפת לנו מאוד; ולא פחות חשוב, הרווחנו את זה שהילדים שלנו זוכים לגדול על-יד משפחתם המורחבת, ובמקום שיש לו משמעות. את כל אלה אי-אפשר לקבל בשום מקום אחר חוץ מבישראל.

הכפר הגלובלי נעשה די קטן בשנים האחרונות ופתח בפנינו, הישראלים, מקומות מגורים אפשריים רבים ברחבי העולם. ההיי-טק אמנם מאפשר לנו לעבוד במקומות שונים מעבר לים, אבל יש רק מקום אחד בעולם שבו לעבודה כאיש היי-טק יש משמעות יותר רחבה מאשר רק להתפרנס בכבוד. ולמקום הזה קוראים מדינת ישראל. ואין כמו יום העצמאות להזכיר לי את זה, כל פעם מחדש.