אילן שילוח והאלמונים

יש לי חדשות בשביל הפרסומאי הנודע: לא רק דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו רוצה לדעת

פרשת יואב גלנט חוזרת אלינו באמצעות תביעה שהגיש אבי בניהו, דובר צה"ל לשעבר, נגד משרד הפרסום מקאן-אריקסון של אילן שילוח ונגד העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ".

הרקע הוא מודעה שפרסם המשרד בעיתונים הנתבעים תחת הכותרת: "הפוטש בקריה הצליח (כנראה)". במודעה נכתב כי "חבורת גבי אשכנזי, אבי בניהו, הרפז ועיתונאי החצר שלהם עומדת לנצח ולסכל את בחירתו הדמוקרטית של גלנט לרמטכ"ל".

בניהו טוען בתביעתו כי פרסום זה אינו נכון ומהווה הוצאת לשון הרע.

תביעה מעניינת ועקרונית

המודעה לא הייתה חתומה, ולכן התביעה מעניינת גם מבחינת עקרונית. הזיהוי היחיד של מפרסמי המודעה היה בכיתוב "אזרחים שאינם מכירים את גלנט אישית ומודאגים מהפוטש בקריה".

לא רק בניהו רוצה לדעת

בלי להתייחס לעובדות המקרה, מגיע לבניהו יישר-כוח על שהלך עם העניין הזה לבית המשפט, כי למודעה הזאת היו בהחלט השלכות ציבוריות. למעשה, לכך התכוונו מנסחיה ומפרסמיה. הם רצו להשפיע על המתרחש בפרשת גלנט.

במקאן טוענים כי מטרתו של בניהו היא בעיקר לחשוף את האנשים העומדים מאחורי המודעה - דבר ששילוח מסרב לעשות.

יש לי חדשות לשילוח: לא רק בניהו רוצה לדעת, גם הציבור זכאי לדעת זאת. ללא שמות, קורא המודעה אינו יכול להיות בטוח אם מפרסמיה באמת "לא הכירו את גלנט", כפי שנכתב בה.

שילוח ועיתונאי החצר והבית

כדי שהקורא יוכל לגבש את דעתו על תוכן המודעה, הוא חייב לדעת מי האנשים שכתבו אותה, מה האינטרס שלהם, האם הם אנשים פוליטיים, קציני צבא, ימנים, שמאלנים, אזרחים ישרים, עבריינים או מה?

לפי נוסח המודעה, יכול להיות שאלה המדברים בשם הדמוקרטיה בישראל הם, למשל, שייחים ערבים ממדינות המפרץ או כל גורם אחר.

האנונימיות משאירה פתח לכל האפשרויות - גם לאפשרות שהאדם העומד מאחורי המודעה ולפניה הוא... אילן שילוח עצמו - אדם מעורב מאוד, שיש לו חברים רבים בפוליטיקה ובצבא. אולי אין לו עיתונאי חצר, אבל יש לו עיתונאי בית.

מתביישים או מפחדים?

כשקראתי לראשונה את המודעה, חשבתי שהיא מה זה מוזרה, וזאת בלי להיכנס לעובדות המקרה. השאלה שמיד הזדקרה אל מול עיניי הייתה מדוע האנשים שפרסמו את המודעה אינם מזדהים.

אילו סיבות יש לו לאדם שלא לעמוד מאחורי פרסום שלו? אם הוא מתבייש או אינו מאמין בו. או אם הוא פחדן. קשה להעלות על הדעת סיבה אחרת. ואם אלה הסיבות - למה שהקורא יתייחס לדברים ברצינות או בכלל?

מי באמת אינו דמוקרטי?

אחר-כך קצת הצחיקה אותי האמירה במודעה על הניסיון לסכל את בחירתו הדמוקרטית של גלנט לרמטכ"ל. ממה נפשך, אם המינוי של גלנט היה דמוקרטי - גם ביטול המינוי הוא כזה.

הדבר הלא-דמוקרטי בעליל הוא הניסיון של מפרסמי המודעה להשפיע על מעצבי המדיניות ודעת הקהל באמצעים פסולים. כי זה בדיוק מה שנעשה במודעה.

אם מישהו חושב שנעשה "פוטש", זכותו לומר ולכתוב זאת - בתנאי שהוא עושה זאת בשמו. פרסום האשמה כה חמורה תוך הסתתרות מאחורי אנונימיות היא מעשה הרבה יותר אנטי-דמוקרטי (ולא הגון) מביטול מינוי גלנט.

הכיפה האדומה-שחורה

מה גם שמינוי גלנט לא בוטל סתם כך, ולזה אין ביטוי במודעה - דבר שהופך את פרסומה לחמור לא פחות ממה שיש בה. הרי אף אחד לא התגולל על גלנט סתם כך. היו לכך סיבות כבדות-משקל, כמו ניסיון לגזול אדמות מדינה ועבירות נוספות. לכך, כאמור, אין התייחסות במודעה.

מי שאינו בקי בפרשה יכול היה לחשוב שמדובר בכיפה אדומה שקבוצת זאבים בקריה החליטה לטורפה. וכל זאת בלי להתעמת עם מעשיה הלא כשרים של הכיפה, שאולי היא יותר שחורה מאדומה.

בלי פשרה, בבקשה

מבחינה ציבורית, צריך לקוות שהתביעה תמוצה בבית המשפט ולא תסתיים בדרך באיזו פשרה חסרת משמעות. כי מבחינה ציבורית חשוב שבית המשפט יקבע אם זה תקין לפרסם מודעות עם האשמות חמורות בלי שהציבור והנפגע יידעו במי מדובר.

matigolan@globes.co.il