"הנפקות הבלאנק צ'ק באופנה; יש ישראליות שמחכות בתור"

שנה האחרונה הייתה השנה של תעשיית בנקאות ההשקעות בארה"ב. הגאות בשוקי ההון עוררה לחיים את שוק ההנפקות הראשוניות והמשניות, וידי בנקי ההשקעות בשוק ההון האמריקני היו עמוסות בעבודה. אחד מאותם בנקי השקעות, שכוכבו דורך בימים אלו והוא חתום על חלק לא מבוטל מההנפקות המשניות של החברות הישראליות שנסחרות בארה"ב הוא Rodman&Renshaw.

רודמן אנד רנשואו הוא חברת בת של Rodman&Renshaw Capital Group - חברה ציבורית שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי צנוע של 56 מיליון דולר ושהוקמה רק לפני תשע שנים. פעילותה בשוק הראשוני והמשני - תחת ההגדרה Global Capital Markets Group - החלה רק לפני שלוש שנים, ובתוך זמן קצר הפך בנק ההשקעות הקטן והיחסית אלמוני לאחד הדומיננטיים בשוק ההון האמריקני עבור חברות ששוויין נע בין 50 מיליון דולר לחצי מיליארד דולר.

כך, לדוגמה, מזה חמש שנים מוביל רודמן אנד רנשואו את דירוג בנקי ההשקעות בוול סטריט לפי מספר הנפקות פרטיות וסך הגיוס בהן. אשתקד היה חתום הבנק על 77 הנפקות בהן גויסו 1.2 מיליארד דולר בעוד המדורג שני היה בנק ההשקעות Roth Capital Partners שביצע 49 הנפקות בהן גויסו 1.1 מיליארד דולר. בדירוג בנקי ההשקעות לשנת 2010 לפי הנפקות ראשוניות ומשניות ציבוריות בהן גויסו עד 50 מיליון דולר, רודמן מדורג שני עם 18 הנפקות וסך גיוס של 256 מיליון דולר בעוד רות' מדורג ראשון עם 21 הנפקות וסך גיוס של 423 מיליון דולר.

לרודמן אנד רנשואו, כאמור, יש נוכחות לא מבוטלת בהנפקות המשניות האחרונות שבוצעו בגזרה הישראלית. רודמן שימש כחתם משני בהנפקה המשנית האחרונה של קיריקס; כחתם ראשי בהנפקה המשנית של און טראק; כחתם ראשי ויחיד בהנפקה הפרטית האחרונה של מג'יק; כחתם ראשי ויחיד בהנפקה הראשונית של די מדיקל וכחתם ראשי בהנפקה המשנית של ויליפוד אינטרנשיונל (ראו טבלה).

מי שחתום על הפעילות המוצלחת הזו של רודמן בשוק ההנפקות הראשוני והמשני הוא רמנאריין ג'ייגובינד (Ramnarain Jaigobind), העומד בראש פעילות זו. ג'ייגובינד, המכונה "ג'ו"', הוא הודי במוצאו, ואת תעשיית בנקאות ההשקעות של וול סטריט הוא מכיר מזה 19 שנה. טרם הצטרפותו לרודמן היה ג'ייגובינד אחד ממייסדי בנק ההשקעות Maxim Group, ואת הקריירה שלו החל בלא פחות משירסון ליהמן ברדרס, אחד מגלגוליו הראשונים של ליהמן ברדרס ז"ל. "לפני שהגעתי לרודמן בקושי הייתה לבנק פעילות בשוק הראשוני והמשני", מעיד על עצמו ג'ייגובינד.

תשקיפי מדף בלי סוף

אחת הסיבות לגידול בהיקף ההנפקות המשניות בארה"ב היא העלייה במספר תשקיפי מדף כפועל יוצא של שינוי רגולטורי. תיקון באחד מחוקי הרשות לני"ע בארה"ב אפשר גם לחברות ששוויין נמוך מ-75 מיליון דולר להגיש תשקיף מדף, וכך החלה גאות בהנפקות משניות של חברות Micro Cap - ששוויין נע בין 50-300 מיליון דולר - ושל חברות Nano Cap - ששוויין נמוך מ-50 מיליון דולר.

את ג'ייגובינד פגשנו זמן קצר לאחר שאון טראק, המפתחת כרטיסים חכמים שמבוססים על מעבדי מיקרו ללא מגע, ומיועדים לפעולות תשלום ולהפקת דרכונים ותעודות זהות, גייסה 18 מיליון דולר לפי מחיר של 3 דולר למניה, וזאת לאחר שהמניה הכפילה שווייה תוך שנה. "הנהלת און טראק ביקרה בארה"ב כמעט על בסיס קבוע, ודאגה לשמור על מערכת יחסים קרובה עם רוב המשקיעים המוסדיים שמשקיעים בחברות דוגמתה", מסביר ג'ייגובינד את הזמן הקצר (פחות מחודש) שבין המועד בו הגישה החברה תשקיף מדף לבין המועד בו השלימה את ההנפקה. "לכן, לפני ההנפקה עשינו רוד שואו שערך רק 4 ימים". און טראק ציינה בתשקיף המדף כי ברצונה לגייס עד 40 מיליון דולר אך ג'ייגובינד מציין כי כוונתה הייתה לגייס רק עד 20 מיליון דולר, ולהותיר פתח לגיוס הון נוסף בעתיד דרך אותו תשקיף.

מג'יק, המספקת פתרונות תוכנה לשילוב בין אפליקציות מחשוב שונות, גייסה בדצמבר 21.2 מיליון דולר, ובניגוד לאון טראק ואחרות בחרה לבצע גיוס פרטי ולא הנפקה משנית ציבורית. "הנהלת מג'יק רצתה לבצע מהלך מהיר", מסביר ג'ייגובינד. "לחברה היה חשוב לבצע את ההנפקה לפני סוף השנה הקלנדרית, והנפקה ציבורית לא הייתה מאפשרת להם לעשות זאת", הוא מוסיף ומציין כי תריסר משקיעים שונים לקחו חלק בהנפקה זו.

די מדיקל: בעיית עיתוי

לצערו הרב של ג'ייגובינד, ההנפקה הראשונית הישראלית היחידה שביצע רודמן אנד רנשואו בתקופתו כשלה כישלון חרוץ. די מדיקל גייסה באוגוסט האחרון 11 מיליון דולר בקירוב לפי מחיר של 7 דולר למניה, וזאת לאחר שחתכה את טווח המחירים בהנפקה בשיעור של 27% ולבסוף הונפקה לפי הרף התחתון המעודכן. אם לא די בכך, מההנפקה איבדה החברה 36% משווייה. "עשינו את הכי טוב שיכולנו לעשות באותו הזמן" אומר ג'ייגובינד כשהוא נע בחוסר נוח בכיסאו בדברו על די מדיקל. "באותם ימים, חברות ציוד רפואי לא היו להיט בוול סטריט, אך אם די מדיקל הייתה מונפקת עכשיו, אני מאמין שהיא הייתה מתקבלת בזרועות הרבה יותר פתוחות".

לפני תקופתו של ג'ייגובינד, היה חתום רודמן אנד רנשואו על הנפקת חלק ניכר מחברות הבלאנק צ'ק הישראליות (חברות "צ'ק פתוח" שמגייסות הון מתוך מטרה לרכוש חברות פרטיות ולהכניס אותן בדלת האחורית לוול סטריט). בסיועו גייסה ATAC 173 מיליון דולר; PinPoint גייסה 29 מיליון דולר; IGPA גייסה 51 מיליון דולר ואילו ITAC גייסה 38 מיליון דולר. מלבד האחרונה, שמיזגה לתוכה את IXI מובייל הכושלת, אף אחת אחרת לא הגשימה את מטרתה וכולן התפרקו.

הגאות בהנפקות של חברות בלאנק צ'ק נעצרה עם פרוץ משבר האשראי, אך לדברי ג'ייגובינד היא עומדת לעשות קאמבק. "אופנת הבלאנק צ'ק חוזרת", הוא מצהיר, ונתמך במספרים הבאים: אשתקד בוצעו 7 הנפקות כאלו במסגרתן גויסו 502 מיליון דולר ואילו ב-4 החודשים הראשונים של השנה בוצעו 6 הנפקות במסגרתן גויסו 392 מיליון דולר. ג'ייגובינד צופה כי עד סוף השנה יגייסו חברות אלו לפחות מיליארד דולר, וזאת לאחר שב-2009 בוצעה רק הנפקה אחת בה גויסו 36 מיליון דולר.

ג'ייגובינד מצהיר שחלק מאותן הנפקות בלאנק צ'ק יהיו ישראליות. "אנו מדברים עם כמה מהן", הוא אומר אך לא מסגיר את זהותן. לג'ייגובינד יש פינה חמה בלב לחברות הישראליות, וחשוב לו להדגיש את מחויבותו לישראל. "חלק מהחברות הישראליות שנסחרות בארה"ב לא זוכות להרבה תשומת לב, ולכן הן נסחרות בדיסקאונט", הוא אומר, ומסביר כי הדבר נובע, בין היתר, מעבודת שטח מעטה. "חלק מהחברות הישראליות לא משווקות עצמן מספיק. הן לא מבקרות מספיק בארה"ב ולא מסתובבות בין משקיעים מוסדיים באופן קבוע. הן צריכות לשנות גישה", הוא מסכם.

 22