ליבאי על חוק הלבנת הון: "אין בשיטת המשפט שלנו חובת מלשינות"

הנוסח המעודכן של הצעת החוק לתיקון החוק לאיסור הלבנת הון, שמטרתו לקבוע חובת זיהוי ודיווח על לקוחות מצד עורכי דין, רואי חשבון ומתווכים פיננסיים - אינו כולל התייחסות ישירה לחיסיון החל בין עורך דין ללקוחו - כך אמר בסוף השבוע עו"ד פול לנדס, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, בכנס ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין שהתקיים באילת.

לדברי לנדס, מאחר שחיסיון עורך דין-לקוח ממילא אינו חל על ביצוע עבירה עתידית על-ידי הלקוח - שעליה יחויב עורך הדין לדווח לפי הצעת החוק - אין צורך לבטלו בהתייחס לעבירות כאלה בתיקון לחוק איסור הלבנת הון.

‏הצעת החוק המדוברת עמדה במוקד דיון סוער, שהנחתה עו"ד נוית נגב ושבו השתתפו שופטים, עורכי דין ונציגי הפרקליטות. בהצעת החוק המתגבשת יהנה עורך הדין שידווח על חשש שלקוחו עובר עבירה של הלבנת הון מחסינות מוחלטת - הן מאישום פלילי, הן מתביעה אזרחית מצד לקוחו אם הדיווח גרם לו נזק, והן מדין משמעתי.

‏המתנגד הבולט ביותר להצעת החוק היה עו"ד דוד ליבאי, העוסק בעבירות צווארון לבן. לדבריו, "הצעת החוק פוגעת בלבו של מקצוע עריכת הדין, בנשמתה של עריכת הדין ובאמון הבסיסי שחייב להיות ללקוח בעורך הדין. אני לא עובד בשירות המשטרה והפרקליטות, אני עומד לצדו של האזרח מול כל אלה, וכאן הגבולות מיטשטשים".

‏‏"אין בשיטת המשפט בישראל חובת מלשינות", המשיך ליבאי, "אין חובה אפילו על אזרח שיודע שנעברה עבירה, ללכת להתלונן, ועל עורך דין בוודאי אין חובת מלשינות. להיפך, אסור לגלות כי יש חיסיון. אבל החוק הזה משנה סדרי בראשית במשפט הפלילי ובזכויות אדם".

לדבריו, "מה שיקרה הוא שעורכי דין הגונים יאבדו את הקליינטים שלהם, והלקוח יגיד, כדאי ללכת לעורך הדין ההוא, כי שמעתי שהוא לא מדווח. אם מחילים חובת דיווח על הלבנת הון, כי החיסיון איננו מוחלט, למה שלא יבקשו מחר מעורך הדין לדווח על רצח ואונס? זה יהיה השלב הראשון בהידרדרות".

‏‎‎סטנדרטים בינלאומיים

‏עו"ד לנדס הסביר כי ישראל מחויבת למעשה לחוקק את החוק, כדי לא לחזור ל"רשימה השחורה" של מדינות שאינן נאבקות בהלבנת הון, רשימה שבה נכללה ישראל בין 2000 ל-2002.

"הסטנדרטים הבינלאומיים כוללים חובות של זיהוי והכרת הלקוח וכן חובות דיווח. אנחנו לא רוצים שייעשה שימוש בגופים פיננסיים לצורך הלבנת הון", ציין לנדס.

‏‏27 מדינות האיחוד האירופי החילו עליהן את הסטנדרטים הבינלאומיים, אלא שארה"ב נמנעה מכך, וגם בקנדה בוטלו חובות הדיווח על עורכי דין, בעקבות עתירה לבית המשפט העליון.

לדברי לנדס, עורך דין יהיה פטור מחובת דיווח, אם הוא סירב לבצע את הפעולה הפיננסית שהלקוח ביקש ממנו; אך אם התעורר אצלו חשש שמדובר בהלבנת הון והוא ביצע את הפעולה - עליו לדווח.

‏"אם לקוח מבקש לרשום נכס על שם צד שלישי, שאין לו שום זיקה משפחתית ללקוח", אמר לנדס, "זו יכולה להיות מתנה, אבל יכולה להיות גם הלבנת הון".

לדבריו, חובות הזיהוי והדיווח יחולו במקביל גם על רואי חשבון, מתווכי נדל"ן, יועצי מס ואחרים, ואם דווקא עורכי הדין יהיו פטורים מחובות אלה - יש חשש שמשרדיהם ייהפכו ל'ערי מקלט' לעבריינים המבקשים להלבין הון באמצעותם.

‏‎‎גילוי האמת

‏‎‎עו"ד אלה רובינק, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), הביעה את תמיכתה הבלתי מסויגת בהצעת החוק. "החיסיון בין עורך דין ללקוח הוא תוצר של המאה ה-18", אמרה, "ואנחנו כיום במאה ה-21, השאלה האם החיסיון צריך לעמוד כפי שהיה. אנחנו מעלים את החיסיון לדרגת קדושה, כשערך גילוי האמת הוא מקודש יותר".

לדבריה, הצעת החוק מאזנת בין האינטרסים, ואין פער קוטבי כל-כך בין מתנגדיה לבין תומכיה.

‏שופט המחוזי בתל-אביב, גלעד נויטל, אמר כי ניתן להגיע לפשרה בין תומכי החוק ומתנגדיו, כדי להחיל את חובות הדיווח באופן שלא יפגע באינטרסים המוגנים של החיסיון.

נויטל הציע לכתוב בחוק במפורש כי חובת הדיווח לא רק שאינה פוגעת החיסיון, אלא שהיא לא תחול על מידע שחל עליו החיסיון או חובת סודיות. ‏‎‎‏