בשורה לחולים הכרוניים: תרופות מרשם יוזלו ב-33%

דוח מיוחד חשף עודף של 147 מיליון שקל שנשאר לקופות-החולים אחרי ניצול התקציב ■ בקופות זועמים: "זה דוח גולדסטון של מערכת הבריאות. לפחות הרשע הזה ידע להתנצל ולהודות שטעה"

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ומנכ"ל משרדו, פרופ' רוני גמזו, הודו היום (ה') במה שנתפס כאחד הסודות הגלויים ביותר במערכת הבריאות: קופות החולים מוציאות פחות על תרופות ביחס לתקציב שהועבר להן במסגרת התוספת לסל התרופות, כך שחלק מהתקציב שנועד למטרות מסוימות מאוד הולך בסופו של דבר לשימושים אחרים.

בעקבות המסקנה הזאת החליטו במשרד להורות על הפחתה של 33% במחירי תרופות המרשם הגנריות הניתנות בעיקר לחולים כרוניים, כמו תרופות להפחתת כולסטרול, להורדת לחץ דם, לטיפול בסוכרת, באלצהיימר ובסרטן השד. ההפחתה תיכנס לתוקף בכפוף לאישור ועדת הכספים עד סוף החודש. המהלך עשוי לחסוך לכל חולה כרוני עד מאות שקלים בשנה, ובסך הכול - כ-60 מיליון שקל בשנה.

"עול כבד"

במסיבת עיתונאים דרמטית שכינסו בת"א ראשי המשרד, נחשף דוח ראשון מסוגו שחובר על ידי משרד רו"ח שיף הזנפרץ ושות', אשר סקר את ההוצאות והשימושים של קופות החולים ביחס לתקציב שהועמד לרשותן בגין תרופות שנכנסו לסל בין השנים 1998-2006. כך, על פי הדוח, עודף התקצוב שרשמו קופות החולים על שימוש בתרופות בשנת 2006 עמד על 147 מיליון שקל. הנתון הזה מלמד כי מבוטחי קופות החולים עשו שימוש ב-90% מהתקציב שהועמד לקופות החולים עבור תרופות חדשות, כך ש-10% מהתקציב נותרו בידי הקופות. במסיבת העיתונאים אמר ליצמן: "זו הפעם הראשונה שאנו מפחיתים את ההשתתפות העצמית, אבל לא האחרונה". גמזו אמר: "ההשתתפות העצמית היא עול כבד על הציבור, מיסוי רגרסיבי. היה לנו ברור שהקופות לא יאהבו את זה, אבל זה מהלך נכון ורגיש".

בעיה בתקצוב

הקופה המצטיינת ביותר לכאורה על-פי הדוח היא לאומית, שהשתמשה ב-97% מתקציב התוספת לתרופות בשנת 2006, כך שנותרה עם עודף של 4.4 מיליון שקל בלבד. עם זאת, גורם בכיר המעורה בחיבור הדוח טען כי הדבר נובע מנתונים "בעייתיים" לכאורה שהעבירה הקופה, שמבטאים בעיקר את עלויות התרופות לקופה לפני ההנחות שקיבלה מהיצרניות. אחרי לאומית נמצאת מכבי, עם שימוש של 93% מהתקציב ועודף של 22.7 מיליון שקל. שירותי בריאות כללית ניצלה 90% מהתקציב ורשמה עודף של 81 מיליון שקל, ואילו מאוחדת, שמתהדרת באיזון תקציבי ובסקרי שביעות רצון מרשימים, ניצלה רק 74% מהתקציב ורשמה עודף של 38.6 מיליון שקל.

אחת הבעיות הבולטות באופן התקצוב של הקופות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדוח, היא העובדה שוועדת סל התרופות שמתכנסת מידי שנה לא יכולה להעריך במדויק כמה חולים יצרכו תרופה מסוימת ובאיזה מינון. כך, העלות שמיוחסת לכל תרופה או טכנולוגיה שנכנסת לסל מבוססת על הערכות בלבד. בחלק מהמקרים קופות החולים הוציאו בפועל הרבה יותר מהסכום שתוקצב עבור תרופות מסוימות, אך ברוב המקרים הן רשמו כאמור עודף. במרוצת השנים סירבו הקופות להציג את המחיר האמיתי (לאחר הנחות) שבו הן רוכשות תרופות מהמשווקים, והעדיפו לנקוב במחיר לצרכן או במחיר העלות לפני הנחות. מחברי הדוח ציינו כי גם בעת הכנת הדוח, קופות החולים לא העבירו תמיד את נתוני האמת של הרכש.

זעם בקופות

בקופות החולים הביעו זעם על ההחלטה להפחית את ההשתתפויות העצמאיות, בטענה כי מדובר בהחלטה חפוזה הנשענת על "דוח מעוות, מלא בחורים". באחת הקופות טענו כי מדובר ב"דוח גולדסטון של מערכת הבריאות", ואילו מנכ"ל של קופה אחרת אמר: "לפחות גולדסטון הרשע ידע להתנצל ולהגיד 'טעיתי'". הביקורת נובעת בעיקר על רקע העובדה שגם מחברי הדוח כותבים במפורש כי עמדו בפניהם קשיים רבים במלאכת איסוף הנתונים. כך למשל נכתב בדוח: "ברור לנו כי בדיקה של שנה אחת בלבד אין בה בכדי לתת תשובה חד משמעית על עודף/חוסר מצטבר בתוספות לסל התרופות, ויהיה צורך לבצע בדיקות דומות לשנים 2007 ועד היום". בהמשך הדוח הם כותבים: "מצאנו כי החלטות ועדת הסל בנושא חישוב עלות החלופות היו שונות לאורך השנים עקב הקושי לכמת את עלות התכשירים שהיו כלולים היסטורית בסל. מכאן קצרה הדרך למחלוקות בין הצדדים". מחברי הדוח מציינים עוד כי הם לא חישבו עלויות נלוות מצד הקופות לרכש של תרופות מעבר למחירי התרופות עצמן, למרות שהקופות טענו לעלויות נלוות בשיעור 7%-14%.

העודף שנשאר לקופות החולים אחרי נוצול תקציב התרופות
 העודף שנשאר לקופות החולים אחרי נוצול תקציב התרופות