אני אוהב בועות

תקופה תוססת: כיף לכתוב ולצרוך טכנולוגיה, נולדים מיליארדרים ורובם צעירים ונחמדים

עכשיו זה רשמי, הם אומרים לנו, בועת הדוט.קום חוזרת. הם מסתמכים על ההנפקה המטורללת משהו של לינקדאין, הרשת החברתית הראשונה שהונפקה בסוף השבוע שעבר לפי שווי שוק של 4.5 מיליארד דולר.

יש לי כמה שאלות בעניין הזה. השאלה הראשונה היא: האם הבועה אמנם חוזרת? ובכן, למרות עדויות תומכות, הרי שזה בכלל לא בטוח. נכון שזה נראה ומזכיר קצת את השנים היפות של 1995 עד 1999, או לפחות את ההתחלה שלה, שבהן היו הנפקות של חברות כמו נטסקייפ ויאהו. אבל יש גם כמה הבדלים מהותיים.

הבולט ביותר הוא שאז כל אחד עם סיומת דוט.קום הנפיק את עצמו לדעת בשוויים לא ברורים. המאפיין הבולט ביותר של בועת הדוט.קום הקודמת לא היו חברות כמו נטסקייפ, שבאמת בישרה מהפכה, אלא דווקא חברות כמו פטס.קום, שהמוצר המדהים שלהן היה משלוחים של מזון לכלבים. חברות כאלה היו הבועה בהתגלמותה.

לא רצים כעיוורים

אנחנו עוד לא רואים היום חברות כאלה מונפקות ונסחרות. ממש לא.

להפך, אם מסתכלים על הבלגן בעיניים פקוחות, כמו שעשה מורי ורבי הנרי בלודג'ט מ"ביזנס אינסיידר", רואים שהבלגן והערכות השווי המטורפות מתרכזות סביב 5 או 6 חברות לכל היותר - חברות שנותנות ערך אמיתי, מהותי, חברות שיש להן מוצרים טובים שאנשים צריכים, או לפחות אוהבים בטירוף: פייסבוק, זינגה, גרופון ואחרות.

אלה אינן חברות זבל, גם אם הן שייכות לכאורה לתחום הלוהט של הרשתות החברתיות ומוערכות בהרבה יותר משוויין. השוק יודע להבחין בין פייסבוק למייספייס. הוא לא רץ כעיוור.

אז נכון ששווי בגובה 10 מיליארד דולר לטוויטר נראה מוזר, אבל לא ממש. סך הכול העניינים די שפויים בינתיים.

לינקדאין היא אולי לא חברה של 4.5 מיליארד דולר, אבל היא לא בועה. יש לה מוצר, יש לה מנויים, יש לה מודל, היא נותנת משהו אמיתי.

עוד דבר שמשכנע אותי שלא מדובר בבועה הוא שכולם צועקים "בועה! בועה!". אין ההתלהבות הלא הגיונית של הפעם הקודמת.

אחרי בועת הדוט.קום ובועת הנדל"ן אני מאמין שאנשים יהיו קצת יותר זהירים הפעם. הפעם אתה גם לא פוגש באמונה העיוורת הזו ש"הפעם זה שונה". אנשים לא נוהרים בהמוניהם, עדיין.

בקיצור, זה אמנם נראה כמו התחלה של בועה ומריח כמו התחלה של בועה, אבל אני לא מאמין שזו בועה.

מיליארדרים חדשים, רובם נחמדים

ואתם יודעים מה? אם אני טועה ואכן מדובר בבועה בהתהוות, הבועה החברתית, אין שמח ממני. כתבתי זאת בעבר: בועה, למרות סכנותיה, ובטח בועת דוט.קום, מתאפיינת גם בהרבה שמחת חיים ויצירתיות.

בועה היא תקופה של תסיסה והתלהבות. מיליארדרים חדשים קמים, רובם צעירים ונחמדים. בטלוויזיה (האמריקנית לפחות) יש פרסומות נחמדות, ועל הכול שורה אווירה אופטימית ועולצת.

אני אוהב בועות. זו תקופה מעניינת לכתוב בה על טכנולוגיה ולצרוך בה טכנולוגיה.

אם זו אכן בועה, בסוף היא תתפוצץ, וכשזה יקרה ייעלמו הדברים המיותרים, ויישארו הדברים הטובים, ששרדו. אבל אני עוד לא הייתי מזדרז להכתיר את המצב כבועה. זה ההימור שלי.