בסוף השבוע כתבתי על פרשת יורם דנציגר, שופט בית המשפט העליון, שקיבל את בקשת נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, לדחות את ביצוע מאסרו. בהקשר לכך התפרסם כי השופט דנציגר היה בשנת 2000 פרקליטו של אורי יואלי, ידיד קרוב והמוציא והמביא של קצב.
כתבתי שהתנהלותה בנושא זה של נשיאת העליון, דורית ביניש, אותה אני מאוד מכבד, הייתה מוטעית. בעקבות כך קיבלתי תגובה של ביניש באמצעות דוברות בתי המשפט.
התגובה של ביניש
על טענתי כי טעתה כאשר מינתה את דנציגר כשופט יחיד, משיבה הנשיאה: דנציגר שימש כשופט תורן וקיבל את התיק לידיו בדרך הרגילה; מדוע לא פסלה את דנציגר? כי השופט הוא זה המחליט אם יש מניעה כלשהי שידון בתיק ספציפי; לגבי הקשר של דנציגר עם יואלי - נאמר בתגובת ביניש כי זה נודע לה רק לאחר הדיון המקדמי בבקשה לעיכוב ביצוע המאסר.
איפה שיקול-הדעת?
כל העובדות שהנשיאה ביניש מציינת נכונות - אולם לא רלבנטיות. נכון שיש כללים בעניין שופט תורן, בנושא פסלותו של שופט וכיו"ב. אבל כל הכללים - וזה העיקר - כפופים לשיקול-דעת הנשיא(ה), ברצותה היא יכולה לפעול על-פיהם, ברצותה היא מוסמכת לפעול אחרת.
מדוע הנשיאה ביניש לא השתמשה בסמכותה זו? האם לא בשביל פרשיות רגישות כאלה ניתנה לנשיאת בית המשפט העליון הסמכות להפעיל שיקול-דעת?
מדוע לא פסלה?
ביניש טוענת כי רק לאחר הדיון (הראשוני) בבקשת קצב נודע לה על הקשר של דנציגר עם יואלי. אבל גם בשלב הזה בו נודע לה הדבר, הייתה לביניש הסמכות להחליף את דנציגר!! מה גם שהאדם ממנו "נודע" לה היה דנציגר עצמו, שפנה מיוזמתו אל הנשיאה, מכיוון שהבין כי יש בעיה בקשר שלו עם יואלי.
מדוע לא הבינה ביניש את מה שהבין דנציגר? ואם הבינה, למה לא החליפה אותו בשופט אחר? מדוע החליטה שאין בעיה, כאשר דנציגר עצמו חשב שיש בעיה? איך לא הבינה שבמקרה כזה אם יש ספק, אפילו צל צילו של ספק - אז אין ספק? ומדוע ממשיכה ביניש להיאחז בנימוקים פורמליסטיים, כאשר היא יודעת שכולם בטלים בפני סמכותה להתעלם מהם?
וגם דנציגר לא פסל
התנהלותה של ביניש אינה גורעת כהוא זה מהתנהגותו של דנציגר.
אדוני השופט - הבנת שיש בעיה, בשביל מה הלכת אל ביניש? כדי לקבל אליבי? כדי להותיר אותנו עם התמיהה המטרידה מה מסתתר מאחורי עקשנותך לשבת בתיק הזה, כאשר לפי כל אמת-מידה של הגינות משפטית וציבורית היית צריך לפסול את עצמך?
בית המשפט העליון אינו היחיד בו שופטים נוהגים באופן הזה. מה הסיבה לכך? - אני לא מאמין שיש כאן ענין של חוסר יושר והגינות מובנים. מה כן? כאשר שופטים מתנהגים בצורה ארוגנטית ומתנשאת כזאת, שלא יבואו אחר-כך בטענות שהם מאבדים את כבודם אמינותם בעיני הציבור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.