מעשנים עליך בעבודה? זה הזמן לגזור קופון של 25 אלף שקל

מה יכול לעשות עובד כשהמעסיק אינו פועל כמתחייב מהחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים?

עד לפני כמה שנים, עישון במקומות העבודה היה מחזה נפוץ שאף נתפס כברור מאליו. החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, אשר תוקן ב-2007, וההד הציבורי שבא בעקבותיו, הגבירו משמעותית את המודעות לזכותם של הלא מעשנים לנשום אוויר נקי מעשן סיגריות במקומות ציבוריים. סוגי המקומות הציבוריים הוגדרו בתוספת לחוק, ובכלל זה נכללים גם מקומות העבודה.

מקום עבודה מוגדר בחוק כ"כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים..." החוק מטיל על מעסיקים חובות בכל הקשור לאכיפת החוק בתחומם, ובכלל זה הצבת שלטים, איסור הצבת מאפרות ומניעה בפועל של עישון בשטח מקום העבודה. הכלל הבסיסי הוא, שעישון במקום עבודה אסור. לכלל זה ישנם כמה חריגים הקבועים בחוק. כך, למשל, ניתן להקצות חדר נפרד במקום העבודה אשר יוגדר כ"חדר עישון", בכפוף לכך שהחדר הנדון אינו משמש אנשים שאינם מעשנים.

בדומה למקומות ציבוריים רבים נוספים, אשר בחרו לאסור את העישון בשטחם לחלוטין, מקומות עבודה רבים לא הקצו חדר עישון מיוחד ומנעו את העישון במקום העבודה באופן גורף, דבר אשר אפשרי על-פי החוק. עובדים מעשנים נאלצים לצאת למרפסות (אם קיימות) לגגות או לחדרי המדרגות כדי לעשן. לעתים הם גם נאלצים לצאת משטח מקום העבודה על מנת לעשן.

התנהלות זו, הביאה למצב בו חדרי מדרגות ומסדרונות של בנייני משרדים רבים הפכו, הלכה למעשה, ל"חדרי עישון".

ברור כי חדרי מדרגות, אשר משמשים את כלל ציבור העובדים ואף את ציבור המבקרים במקומות העבודה, אינם עומדים בדרישות החוק ואינם עונים על מטרתו למנוע חשיפת לא מעשנים לעשן.

לפיכך, קבע בית משפט השלום בת"א (פס"ד קסם מילניום נ' מיקדו ספנות שניתן ביום 31.5.2009), כי חדר מדרגות אינו עונה להגדרת החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים, מאחר שאינו מהווה "חדר" או "אולם", נמצאים בו אנשים שאינם מעשנים, ואין חשיבות למידת ההתאמה שבוצעה בו. כמו כן, ההחלטה להפוך את חדר המדרגות ל"איזור עישון" התקבלה מבלי להתייעץ עם העובדים, וזאת בניגוד לחוק.

אז מה ביכולתו של העובד לעשות כאשר המעסיק אינו פועל כמתחייב מהוראות החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים ?

ראשית, מומלץ לעובד לפנות למעסיק (רצוי עם מספר עובדים נוספים) בדרישה לאכיפת החוק בתחומי מקום העבודה. כאשר מדובר בעישון בחדרי מדרגות ומסדרונות בבניינים, מומלץ לפנות לחברה המנהלת את הבניין. אם הפנייה למעסיק לא עזרה, יש בידי העובד כמה אפשרויות:

  1. הגשת תביעה נזיקית: ניתן להגיש תביעה נזיקית כנגד המעסיק בעוולת הפרת חובה חקוקה בגין הפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים - ולדרוש פיצוי בגין כך. בית הדין האזורי לעבודה בנצרת כבר קבע ב-2001 (פס"ד פיקס נ' עיריית קריית שמונה) כי תובע שנחשף לעישון כפוי במקום עבודתו בעייריה יפוצה בסכום של 25,000 שקל. בית הדין האזורי לעבודה ציין בפסק דינו, כי ראוי להתחשב בעובדה שבשונה ממקומות ציבוריים אחרים, במקום העבודה אין לעובד דרך סבירה להימלט מאותה חשיפה לעישון. אפשרות נוספת היא בקשה למתן צו המחייב את המעסיק לפעול בהתאם לחוק.

2. פניה למשרד הבריאות: משרד זה הוא "הרשות המוסמכת" בעניין החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, בתלונה נגד מעסיק אשר אינו אוכף את החוק בתחומו. בית הדין האזורי לעבודה בת"א (קומלוש נ' א.א. גדסי תבניות בע"מ) קבע ב-2006 פיצוי בסך 25,000 שקל לעובד שהוכח כי פוטר בעקבות תלונתו למשרד הבריאות בגין העישון הבלתי חוקי במקום עבודתו.

3. להתפטר תוך זכאות לפיצויי פיטורים: העובד יכול להודיע על התפטרותו עקב הנזקים הנגרמים לו כתוצאה מן העישון הכפוי, ולטעון כי מדובר בנסיבות אשר בגינן ניתן להתפטר תוך זכאות לפיצויי פיטורים. יודגש, כי קודם להתפטרות על העובד להתריע בפני המעסיק שעליו לתקן את דרכיו, ולציין שאם לא יעשה כן - יתפטר. רק אם המעסיק לא מתקן את דרכיו, קיימת עילה להתפטרות בדין פיטורים.

הכותב הוא עו"ד במשרד נעמי לנדאו ושות' המתמחה בדיני עבודה