מדוע בבנקים מעדיפים דוגמניות על פני לקוחות?

בשבוע הבא יוצגו דוחות הבנקים לרבעון הראשון, ובהם יפרסמו הבנקים בראשונה את תיק החובות הבעייתיים לפי השיטה החדשה של חובות פגומים. בבנקים עדיין מתקשים להבין לעומק את המשמעות ואת ההשפעות המלאות של השיטה החדשה, ולהערכת רואה חשבון בכיר יחלפו כמה רבעונים לפני שהמערכת תלמד לעבוד בשיטה החדשה. בינתיים ברורה תובנה אחת: בשיטה החדשה החובות הבעייתיים יגדלו מאוד.

בואו ונצלול לעולם המושגים החדש. הרובד הבסיסי הוא השפה. המונח המפורסם "הפרשה לחובות מסופקים" פס מהעולם, ויחליף אותו מונח חדש: "הוצאות בגין הפסדי אשראי". מעבר לכך, אין יותר "חובות שאינם נושאים הכנסה", "חובות בפיגור זמני" או "חובות שאורגנו מחדש". חוב בעייתי יתחלק מעתה לשלושה סוגים בלבד: פגום, נחות או בהשגחה מיוחדת. שני הראשונים הם חוב בסיווג שלילי, וחוב בהשגחה מיוחדת הוא חוב שאינו פגום אבל נכנס לרשימת המעקב (watch list).

"חוב פגום" מוגדר כחוב שהבנק צופה כי לא יוכל לגבות בגינו את הסכומים המגיעים לו; "חוב נחות" הוא חוב שלא מוגן באופן מספק על ידי ביטחונות או על ידי יכולת התשלום של החייב וקיימת "אפשרות ברורה", כי הבנק יספוג בגינו הפסד באם הליקויים לא יתוקנו; ההגדרה של "חוב בהשגחה מיוחדת" נותרה כמו היום: חוב עם חולשה פוטנציאלית שבגינו נדרשת תשומת לב מיוחדת.

19 מיליארד נוספים הפכו לבעייתיים

מושג חדש שיכנס מעתה ללקסיקון הוא Non performing assets שזכה לתרגום עברי למהדרין: "נכסים שאינם מבצעים". על פי הגדרה מדובר בחובות פגומים שאינם צוברים הכנסות ריבית, מושג שהוא שווה ערך במהותו לחובות שאינם נושאים הכנסה. הבעיה היא שמנתוני הפרופורמה שפורסמו בדוחות השנתיים - נתונים שמציגים מה היה קורה אילו ההוראות החדשות היו מיושמות ב-31 בדצמבר 2010 - עולה כי סך הנכסים שאינם מבצעים עומד על 28 מיליארד שקל, בהשוואה ל-9 מיליארד שקל חובות שאינם נושאים הכנסה.

מה גרם לכך שעוד 19 מיליארד שקל הפכו לבעייתיים? חלק מהסכום הפך מחוב בהשגחה מיוחדת לחוב פגום. דיווחי הבנקים בעניין חלקיים בלבד, אולם מדיווחי הפועלים ולאומי עולה כי בשיטה החדשה החוב בהשגחה מיוחדת מהווה 60%-65% מהחוב בהשגחה מיוחדת כיום. כלומר היתרה, כ-7 מיליארד שקל, מוגדרת כעת חוב פגום.

פגיעה בהלימות ההון

מושג חדש שנוסף ללקסיקון הוא סיכון אשראי מסחרי בעייתי. המושג הזה, כשמו כן הוא: חוב נחות, פגום או בהשגחה מיוחדת המיוחס למגזר העסקי, כלומר לא בגין אנשים פרטיים. מסכימת דיווחי הבנקים עולה כי סך סיכון האשראי המסחרי הבעייתי מגיע ל-47.5 מיליארד שקל. זאת, בשעה שלפי השיטה הישנה סיכון האשראי הכולל (פרטי ומסחרי) מגיע ל-48.3 מיליארד שקל.

האם הנתון המשלים של הנתון המסחרי - סיכון אשראי פרטי בעייתי - עומד על פחות ממיליארד שקל? כנראה שלא. מנתוני בנק הפועלים, הבנק היחיד המפרסם גם נתוני סיכון אשראי פרטי בעייתי, עולה כי בהפועלים לבדו האשראי הפרטי הבעייתי הוא 2.6 מיליארד שקל, כאשר האשראי העסקי הבעייתי מהווה 85% מהאשראי הבעייתי. מכאן אפשר להניח שהאשראי הבעייתי הכולל יגיע לכ-55 מיליארד שקל, 7 מיליארד שקל יותר מהאשראי הבעייתי כיום.

הבנקים, באדיבותם, גם מספרים לנו מהן ההשפעות החד פעמיות של השיטה החדשה על ההון העצמי. מהדיווח עולה כי אילו היו עורכים את הדוחות לפי חוזר חובות פגומים, היו הבנקים נאלצים להפריש לחובות מסופקים ("הוצאות בגין הפסדי אשראי" לפי המינוח החדש) 5.6 מיליארד שקל. לאחר חישוב השפעת המס, הבנקים היו רושמים ירידה של 3 מיליארד שקל ברווח, כלומר מוחקים כמעט מחצית מהרווח השנתי ל-2010.

כדי למנוע ירידה כה חדה ברווח, אישר בנק ישראל לרשום את ההפרשות בשנת המעבר בקרן הון במאזן, ולא כהוצאה בדוח רווח והפסד. ברם, על פי כללי באזל 2, קרן ההון מחושבת בתוך הלימות ההון, כך שההפרשה הורידה את הלימות ההון. התוצאה: הבנקים היו מוחקים כ-4% מההון העצמי, והלימות ההון ליבה הייתה יורדת ב-0.35%. אלו כמובן המספרים התיאורטיים על בסיס דיווחי פרופורמה לדצמבר 2010. נתוני האמת למארס 2011 יתפרסמו, כאמור, עוד כמה ימים.

קודם הדוגמניות

‎‎כמי שכפאו שד נאות בנק לאומי לתת ללקוחותיו ריבית על יתרות זכות בעו"ש. לחץ פיסי מתון של בנק ישראל ויו"ר ועדת הכלכלה הקודם, ח"כ אופיר אקוניס, הביאו את לאומי להשיק את התוכנית בדצמבר האחרון. בניגוד לבנק הפועלים, שיזם את הרעיון ואף השיק תוכנית יצירתית - קיזוז יתרות חובה וזכות - לאומי הלך עקב בצד אגודל עם הצעת החוק של אקוניס ומימש אותה כלשונה. זאת, למרות שמן הראוי להזכיר כי קיזוז יתרות זכות וחובה דווקא משתלם יותר ללקוח, מאחר שהריבית על יתרת החובה גבוהה בהרבה מזו שהוא מקבל בגין יתרת הזכות.

התוכנית פועלת כבר יותר מרבעון, אבל לאומי מסרב לפרסם מה סכום הריבית ששולמה. התירוץ: "הבנק אינו מפרסם נתונים אשר לא פורסמו בדוחותיו העסקיים". אבל לאומי גם לא מתכוון לפרסם את הנתונים בדוחות הקרובים או באלו הבאים אחריהם. כנראה שמבחינתו היקף ריבית הזכות המשולמת הוא סוד מסחרי שפרסומו יפגע קשות בכושר התחרותיות של הבנק.

למרבה המזל, מקור יודע דבר בבנק לאומי ניאות לשתף אותנו בנתונים. להערכתו, ההוצאה של לאומי ברבעון הראשון בגין התוכנית הייתה פחות מ-2 מיליון שקל, וכל לקוח שהיה זכאי קיבל שני שקלים לערך. לא רע. אם אותו לקוח יחסוך כל השנה, הוא יוכל לקנות לעצמו חבילת מסטיק בחנוכה.

בלי קשר השיק לאומי באחרונה סדרה אינטרנטית בת שבעה פרקים המיועדת לצעירים ומשודרת באינטרנט. הסדרה נקראת "עד הבאזזר", מופיעות בה דוגמניות צמרת, והבנק השקיע בה 5 מיליון שקל - כפול מעלות ריבית הזכות ברבעון. אם היינו ציניים היינו אומרים שזו בדיוק הדוגמה לסדר העדיפויות: עבור שיווק יש לבנקים כסף, אבל כשצריך לשלם ריבית הוגנת ללקוחות זו כבר עלות שהם מתקשים לעמוד בה. ‏‎‎‏ ‏