"גנן גידל דגן בגן, דגן גדול גדל בגן", זוכרים מימי גן הילדים? אז כאן לא מדובר בדגן גדול, אלא בדגן קצת מבולבל שגדל ב"גן ישראל", דגן שמתפתח והולך לממדים של סכנה לא פחותה מהסכנות שעליהן הוא מתריע. את הפצצות האחרונות שלו הטיל דגן אתמול (ד') באוניברסיטת תל-אביב. בואו נראה מה הוא בעצם אומר:
אני יודע יותר טוב מכולם תקיפה באיראן, אומר דגן, היא רעיון מטופש. הוא בונה את התאוריה הזאת על מה שהאיראנים יעשו, כאילו אפשר היום לדעת זאת בבטחה.
על בסיס מה?
הוא אומר שסוריה תצטרף לאיראן במלחמה אזורית. איך הוא יודע? גם אם יש לדגן מידע המלמד על כיוון כזה, הרי שהמידע, כמו כל מידע, נכון להיום. מחר יכולים הפריץ או הכלב למות, או שבמקום בשאר אל-אסד יבוא למשל נשיא אחר.
כלומר, המידע הקיים היום אינו בהכרח אינדיקטיבי לגבי מה שיהיה מחר. אחרי כמה פסקאות, דגן מיטיב לסתור את עצמו. אחת הסיבות המצדיקות תקיפה, הוא אומר, היא "כאשר החרב באמת מונחת על צווארך". האם נשק גרעיני בידי איראן אינו חרב על צווארנו?
אני הכי חכם
"שכל והחלטה טובה אינם קשורים בעובדה שנבחרת". האם יש אפשרות ש"שכל והחלטה טובה גם אינם קשורים בעובדה שהתמנית"? האם יש בעניין זה הבדל בין אלה שנבחרים לתפקידם לבין אלה שמתמנים? מה גם שאותם חסרי השכל שנבחרו הם אלה שמינו אותך, דגן, לראשות המוסד. אז אולי זו באמת הוכחה לחסרון שכל? לאף אחד אין מונופול על השכל והתבונה - גם לא לך, דגן החכם. דווקא משום כך חיוני לשמור על כללי משחק מקובלים, כלומר דמוקרטיים, ולא שכל אדם החושב שהוא חכם מהאחרים יעשה דין לעצמו.
אני הכי מצפוני
"אני לא מוכן שיהיה על מצפוני מה שקרה ב-73". אתם מבינים? יש חוקים, יש כללי שלטון, ויש מצפונו של דגן המבטל את כל השאר. ומה עם אלה שאינם חושבים ומתבטאים כמותו? האם זה אומר שהם פחות מצפוניים ממנו? אבל כיוון שמצפונו של דגן הוא הסמן הימני, הוא קובע ש"חובה על בכירים לשעבר לומר את דעתם". כלומר, ראש השב"כ, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן - חובה עליהם, חובה! לגלות בפומבי סודות מדינה, במסווה של "דעות", כפי שהוא עושה.
אבל רגע אחד, למה רק בכירים לשעבר? לבכירים בהווה אין מצפון? לפי עקרון המצפוניות של דגן, כל בכיר בשלטון רשאי - "חייב!" - להביע את דעתו כאשר הוא סבור שהממשלה נוהגת בחוסר תבונה. כלומר, חושבת אחרת ממנו.
אני מבקש לדעת מה היה דגן עושה אם בתקופת כהונתו היה סגנו יוצא בפומבי נגד הערכותיו בטענות מצפוניות? מותר לשער שדגן היה מעיף אותו לכל הרוחות, לא כן? אבל למה, האם המצפון של עובד מדינה פחות מצפוני מזה של עובד לשעבר?
לעצור את המזיק
בקיצור, מצטייר לנו דגן לא גדול, אלא דגן מאוד מבולבל. הוא אמר אתמול שלא יפסיק לדבר. אם כך, צריך להפסיק אותו. כאשר דגן מהסוג הזה מסתובב ומדבר, זה יכול להיות מסוכן מאוד. עדיף להפסיק את שטף דיבוריו על ידי שכנוע. אבל אם לא, אז בדרך אחרת, אולי משפטית.
לא בריא למדינה שיודעי סוד מבולבלים מדברים ללא מעצור. זו דוגמה רעה מאוד לאחרים, שלא לדבר על היווצרותו של תקדים מסוכן. מי שאינו עושה דבר כדי לעצור את המזיק הזה, עושה עצמו שותף למעשיו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.