שוטרים יוכלו להתאגד? נדחה הדיון בעקבות לחץ של נתניהו

ההצעה זוכה לתמיכה מפתיעה של השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' ■ גם בארה"ב ובבריטניה השוטרים מאוגדים

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (א') בחודש ימים את ההצבעה על הצעת החוק שנועדה לאפשר לראשונה לשוטרים בישראל להתאגד ואף לנקוט בצעדים ארגוניים, בדומה לקיים במדינות שונות בעולם לרבות בריטניה וארה"ב. בכנסת נטען כי ההצבעה נדחתה לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפציר בשרי הליכוד להתנגד להצעה לאחר שהסתמם רוב בוועדה, ולאחר שהשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', שתמך באופן מפתיע בהצעה לא הגיע לדיון בשל האירועים בגבול הצפוני.

את ההצעה יזמו חברי הכנסת שלי יחימוביץ', חיים כץ, דוד אזולאי ושלמה מולה, והארבעה מבהירים כי אין להם כוונה לפגוע במשטרה, בניהולה או במשטר המשמעתי שמאפיין אותה. "כל אלה ישארו בידי מפכ"ל המשטרה ושדרת הפיקוד שלה. מטרת התארגנות השוטרים היא ליצור במשטרה יחסי עבודה הוגנים, ולהביא לייצוג טוב של השוטר בשאלות הנוגעות לתנאי השירות - לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה", הם מסבירים.

יצוין כי המשמעות של צעדים ארגוניים מצד שוטרים איננה שביתה כללית, או כל צעד שישבש את העבודה המובהקת של המשטרה כזרוע אכיפה. בפועל, צעדים ארגוניים יכולים להיות אי הנפקת רישיונות, תעודות יושר, הימנעות מאבטחה של פסטיבלים או משחקי כדורגל וכדומה. בדרך הזאת ייווצר איזון בין היכולת של השוטרים לעמוד על תנאי עבודתם, ומנגד בלי לפגוע בביטחון השוטף.

ההצעה כוללת גם ביטול של סעיף 93א' לפקודת המשטרה, שלפיו שוטרים לא יוכלו לפנות לבתי הדין לעבודה. "מצב משפטי זה הוא בלתי נסבל", כותבים יוזמי ההצעה. "לשוטר אשר נתקל בשרירות לב או בפעולה לא חוקית של מפקדיו בכל הנוגע לזכויותיו כעובד - אין סעד משפטי, למעט פניה בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. הדיון בבג"ץ מתנהל על פי תצהירי העותר והמשיבים, מבלי לשמוע את עדות הצדדים. יוצא אפוא כי לשוטר אשר נגרם לו עוול מצד המערכת, אין זכות לבוא בפני ערכאה שיפוטית שתבחן לעומק את עניינו, שעה שכל עובד אחר בישראל זכאי לכך באופן טבעי". יוזמי ההצעה מבהירים עוד כי החקיקה תיעשה "תוך יצירת איזונים נדרשים ובהידברות בין המחוקקים, השוטרים, ההסתדרות והמשטרה".

יצוין כי אישור של ועדת השרים לענייני חקיקה לא אומרת בהכרח שהממשלה תתמוך בסופו של דבר בהצעה עד כדי אישורה הסופי בכנסת. הצעות שונות שזכו לתמיכת הוועדה הגיעו בסופו של דבר לדיון בממשלה ושם נדחו בעקבות לחץ מצד ראש הממשלה או שר האוצר.