התמ"ת מקדם: עצמאי יקבל דמי אבטלה כמו שכיר

משרד התמ"ת צפוי להגיש בשבועות הקרובים תוכנית אב, ראשונה מסוגה, המסדרת את פעילות העסקים זעירים, קטנים ובינוניים בישראל.

לפי הצעת המחליטים, שהגיעה ל"גלובס", כל עסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 20 מיליון שקל בשנה, יוכל לבחור לשלם מס ערך מוסף (מע"מ) עם קבלת התמורה, ולא בעת ביצוע העסקה ("על בסיס מזומן"). במצב הנוכחי, עסקים קטנים נאלצים לשלם מע"מ לעיתים קרובות לפני קבלת התמורה על העסקה, דבר שגרם לבעיות תזרים קשות.

החוק: ביולי

החוק קובע גם לוח זמנים מפורט: שר האוצר יתקן את סעיף 29 בחוק המע"מ והנוסח יגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה עד 1 ביולי, כאשר משרד האוצר, לרבות רשות המסים, יהיה ערוך ליישום התיקון האמור עד סוף השנה הנוכחית.

גולת הכותרת של החוק החדש היא הענקת זכות דמי אבטלה לכ-247 אלף עצמאים בישראל. מדובר על זכות שהייתה שמורה לשכירים בלבד וארגון לה"ב נאבק שנים רבות להשוות את זכותם של העצמאים בנושא.

האוצר התנגד לתשלום דמי אבטלה לעצמאים בביטוח הלאומי, וגם לפטורים ממסים על הקמת קרנות פיצויים מטעם העצמאים. לפי הצעת המחליטים, רפורמה זו כרוכה בעלות תקציבית הנובעת מאובדן תשלומי מס בסך כ-214 מיליון שקל בשנה.

לפי החוק, עצמאי יהיה זכאי להפקיד בקרן חיסכון דמי אבטלה והוא ייהנה מתנאים דומים לאלו של שכירים, לרבות הטבת מס הכנסה. ההטבה הינה כפולה: ההפרשה תזכה למעמד של "הוצאה מוכרת", ומשיכת הכספים בעת סגירת העסק תהיה אף היא פטורה ממס הכנסה.

החוק קובע כי סכום ההפרשה יהיה מוגבל ומשיכת הכספים תיעשה אך ורק אחרי שהעצמאי חדל לחלוטין מלעסוק במשלוח ידו, ומסר הודעה על כך לכלל הרשויות. משיכת דמי אבטלה תתאפשר למשך תקופה של עד 6 חודשים.

החוק החדש קובע גם כי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת היא הגוף המוסמך "לרכז את הטיפול הממשלתי בקידום מעמדם" של עסקים אלו, לשון החוק. נזכיר כי הסוכנות לעסקים קטנים הוקמה בשנה שעברה, והיא מחליפה את "הרשות לעסקים קטנים", שנודעה לשמצה בגין מינויים פוליטיים פסולים שהתבצעו בה.

ל"גלובס" נודע כי הצעת החוק תכלול תמריצים מרחיקי לכת, שעד כה הוענקו רק למפעלי תעשייה גדולים. בין ההטבות נכללות הענקה של "פחת מואץ" גם לעסקים הקטנים והבינוניים. כמו כן, יומלץ על מתן הטבות מס לקליטת עובדים.

הצעת החוק תכלול גם הקלות בתנאי ההשתתפות של עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ממשלתיים, שכן הממשלה היא מזמינת השירותים הגדולה במשק. שר התמ"ת צפוי לקבוע הוראה לפיה חובה לבדוק ולבחון את ההשלכות של כל חקיקה כלכלית על העסקים הקטנים והבינוניים.

בעקבות פואד

גורמים המעורבים בתהליך, מסרו ל"גלובס", כי שר התמ"ת, שלום שמחון (עצמאות), הוא זה שקידם במלוא המרץ את הצעת החוק, על אף שבנימין בן אליעזר (עבודה), שר התמ"ת לשעבר, היה מאוד מעורב והתחיל את התהליך.

עם זאת, במשרד האוצר ממשיכים להתנגד ליוזמה. "זו תוכנית שעולה מיליארדים, שלא קדמה לה כל עבודת מטה, ובעיקר היא מהווה פגיעה קשה ובלתי מתקבלת בסמכויות שר האוצר", מסר גורם בכיר במשרד האוצר.

יצוין כי משרד התמ"ת הסתייע בחברת הייעוץ עדליא, שבדקה את הנושא לעומק במהלך חצי השנה האחרונה והכינה דוח מקיף בנושא. ל"גלובס" נודע כי מי שצפוי לקדם את החוק, יחד עם שמחון, הוא לא אחר מראש הממשלה, בנימין נתניהו.

בשלושת השבועות האחרונים עבדו במשרד האוצר וברשות המסים באופן אינטנסיבי על ההצעה, כאשר סגניהם של עודד שריג, הממונה על שוק ההון באוצר, ויהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים, היו מאוד מעורבים בתהליך.

יהודה טלמון, ראש לה"ב, שהוביל את מאבקם של העסקים הקטנים זה יותר מ-5 שנים, מסר: "החלטת הממשלה בנושא היא יום חג למגזר העצמאים, רובם עסקים קטנים ובינוניים. מאבק ארוך ומתיש מגיע אל קו המטרה, ומוכיח כי אם אתה נאבק בנושא נכון, ראוי, וצודק ואינך מרפה ממנו - בסופו של יום אתה מנצח". טלמון הוסיף כי "אין ספק שהממשלה משדרת מסר שהעסק הקטן חשוב למדינה והמדינה מתחשבת בבעל העסק הקטן".

"פגיעה מהותית"

ממשרד האוצר נמסר: "ממשלת ישראל מפעילה כלי סיוע לתחום העסקים הקטנים במגוון תוכניות ומסלולי תמיכה. הצעת ההחלטה שבנדון מתעלמת מהאמור לעיל, ומבקשת להקצות מיליארדי שקלים לתחום, וזאת מבלי שנמצא לכך כל מקור בתקציב המדינה".

עוד טוענים באוצר, כי "האמור בהצעת ההחלטה מהווה פגיעה מהותית בדיני המס, בהסדרי החיסכון של העוסקים במשק ובהליכי מכרזים בגופים הציבוריים שעשויים להטיל עלויות נוספות על משלם המסים".

עם זאת, אומרים באוצר, "לאור חשיבותם של העסקים הקטנים לכלכלת המדינה, ולאור הפעילות הרבה שמשרד האוצר מבצע בתחום זה, מתקיימים דיונים רצופים עם משרד התמ"ת במטרה להגיע להסכמה על צעדים אפשריים שיסייעו לשיפור מצבם של העסקים הקטנים בישראל".