"הייתי האישה הקטנה שיושבת בקפה ומפצה עצמה בבגדים, תיקים ויהלומים. בחיים לא אתקרב למיליונר"

בכתבה המתפרסמת היום (ה') באתר סלונה משתף איש הפרסום והשיווק גילי קצנלנבוגן, במונולוג שסיפרה לו לאחרונה סיגל (שם בדוי), אשתו לשעבר של מיליונר, שעברה איתו את המסלול של חיי עושר, נוחות ובטלה - עד שהחליטה לבחור בחיים עצמאיים להתגרש. הסיפור של "סיגל" מספק אולי הצצה לדינמיקה הפנימית של זוגות רבים באלפיון העליון, מושא לקנאת ההמונים, לעיתים שלא בצדק.

"התחתנתי עם יוני (שם בדוי) לפני עשרים שנה", מספרת סיגל. "באמת שאהבתי אותו בהתחלה. הוא היה מבוגר ממני ב- 15 שנה, חזק ועשיר וזה כנראה עשה לי את זה והישרה עלי ביטחון... פגשתי אותו אחרי שסיימתי אוניברסיטה והתחלתי לעבוד בחברת השקעות. הוא היה לקוח שלהם והוא ידע לחזר. הו, איך שהוא ידע. במשרד דיברו עליו שהוא קילר אמיתי שמשיג כמעט כל מה שהוא רוצה".

אחרי תקופת חיזור קצרה, ששיאה הייתה טבעת יהלום ענקית בניו-יורק והצעת נישואין, התחילו חיי השגרה החדשים. "הכסף שלו נתן לי המון ביטחון ולו המון כוח והוא ידע את זה. אבל כבר מהשנה השנייה לנישואים, הרגשתי שמשהו כאן לא בסדר. יוני הפך לקמצן כזה ובדק אותי על כל הוצאה. שאל למה קניתי בסופר ככה ולא אחרת, והייתי מוצאת את עצמי עוד יושבת ועונה לו כמו מפגרת ומתנצלת. גם את הבית ניהל כמו עסק. התחושה הזו שהוא מחזיק בארנק ופותח וסוגר אותו מתי שבא לו, שיגעה אותי.
….
"עבורו זה היה משחק כוח שדרכו הוא שלט בי ובבנות שנולדו לנו. אני כמובן רקדתי במשך שנים לצלילי החליל שלו. ויתרתי על קריירה ועשיתי בית כמו שאומרים. נורא התאים לו שאהיה רעיה טובה ומסורה ואמא טובה. אפילו לילד שלו מנישואיו הקודמים ביקש שאדאג בימים שהוא אצלנו, ועשיתי את זה. ויתרתי על קריירה ועל התואר השני.

"כל כך נמאס היה לי לשמוע אותו חוזר על המשפט 'סיגל, עזבי אותך מכל הקריירה הזו שלך. אני לא צריך שתצאי לעבוד בשביל העשרת אלפים שקל שאת מביאה לי הביתה, לי חשוב שתדאגי רק לבית ולבנות, שתלמדנה ושיהיה חינוך טוב, שיהיו ילדות טובות. לשאר אני כבר אדאג'. המשפט הזה הקסים אותי כל כך בחצי שנה הראשונה לנישואינו והבחיל אותי כל כך החל מהשנה החמישית".…..

בהמשך מספרת סיגל על קנאת החברות, אבל גם על מציאות שחברותיה לא הכירו: "יוני לא ידע אפילו איפה המזלגות במטבח. הבגדים שלו תמיד היו מגוהצים, הגינה מתוקתקת והבית נקי. מנורה שנשרפה בבית הוא לא ידע להחליף. את הכל הייתי עושה. ממש הכל. כמו שביקש".

מכאן הייתה הדרך קצרצרה לשגרה שאולי נראית לרבים כחלום, אך עלולה להיות גם סיוטית: "ככה החיים שלי נראו. גרנו בכפר שמריהו ובבקרים אחרי שהייתי מסיעה את הילדים לגן, הייתי יושבת עם החברות בבתי הקפה לשעה-שעתיים. כולן עם הג’ינסים האופנתיים והצמודים, תיקי לואי ויטון, גוצ’י, מוצ’י ופוצ’י ומדברות על עניינים שברומו של עולם - קניות ברומא וסיילים בלונדון. אחת מתלוננת שהאופר שלה ממש תפסה תחת וזה הזמן לפטר אותה והשנייה מתלוננת שחיים הגנן השכונתי פשוט גאון אבל מה, לוקח 600 ש’ לשעה וזה קצת מוגזם, לא?... ואני מוצאת את עצמי עם הזמן בוהה בהן באטימות הולכת וגוברת ועושה בלונים עם המסטיק שלי. בכל פעם שהבלון מתפוצץ אני חוזרת לשיחות הנפש האלה ומשעמם לי כל כך".

הפרידה

ואז בא רגע השבירה: "חזרתי הביתה מהסרט, יוני צפה במשחק כדורגל. נכנסתי עם דמעות אבל הוא אפילו לא הישיר מבט. רק שאל בטון הקר והיבש שלו אם יש בירה. הבאתי את הבירה עם הכוס הקפואה, ולמחרת החלטתי שאני נוסעת למצפה הימים, לטפל רק בעצמי. כי ככה בא לי. יוני התפלא אבל אמר ‘בכיף, סעי תעשי חיים ואז צחקק ואמר: 'מותק רק תדאגי בבקשה שביומיים שאת לא כאן, תהיה לך מחליפה שתדאג לילדים'. שאנטי האופר ההודית שכבר גרה איתנו תשע שנים, לא הספיקה לו.

"נסעתי למחרת למצפה הימים, הייתי שם לבד, עיסו לי את הראש, הגוף והרגליים והחלטתי שמשם אני כבר לא חוזרת להיות אותה אישה קטנה. כששבתי, אמרתי ליוני שאני רוצה להמשיך ללמוד ולעבוד במשהו, ולא טוב לי יותר להיות בבית. הוא הסתכל עלי כאילו שירדתי מכל הפסים אבל לא באמת הגיב והיה כרגיל מרוכז בבלאקברי שלו. ואז בתוך כל הסערה הרגשית הזו, אני מחליטה עם עצמי שאני עוזבת. מודעת למלחמה הגדולה שהוא ינהל מולי ברגע שזה יקרה. הוא מסוג האנשים שהשמש זורחת להם מהתחת, רואה רק את עצמו ולא אף אחד אחר, ומלחמות עושות לו את זה. כשהודעתי לו אחרי שבועיים שזה מה שקורה, הוא היה נסער כל כך ואמר לי, ‘תגידי ירדת מהפסים? את מבינה שאם את עוזבת את יוצאת בלי כלום?’".

לפי סיגל, חששותיה אכן התגשמו במלואם ואף יותר מכך: "תוך חצי שנה היה לנו הסכם גירושין חתום. בגלל שבזמנו חתמתי על הסכם ממון, הכל היה מאוד ברור... יוני הפסיק לשלם על הרופאים של אבי. הוא טרח להגיד לכל העולם שהתחרפנתי ויצאתי עם המון כסף שיספיק לי עד סוף חיי והמציא סיפור שהתאהבתי כנראה ושבגדתי בו. בפועל, הוא פשוט סגר עלי את כל הצינורות שהיוו בעצם תמיד את השליטה שלו.….

"מצאתי את עצמי במבחן קשה ומפחיד. גמורה כלכלית ולראשונה בחיי מתעסקת בצד הקיומי ומטפלת בנושאים שמעולם לא טיפלתי בהם. ביום בהיר אחד התברר לי שיוני הודיע למנהלת הבנק שלי שהוא לא עומד מאחורי יותר ולראשונה אני יושבת עם רו"ח, שמלמד אותי שבבנק יש כזה דבר שקוראים לו ריבית חריגה ושאם לא מפקידים כסף בחשבון ורק מוציאים זה לא עובד.
….
"פתאום בהפגנתיות יוני יוצא עם מישהי שצעירה ממנו ב-25 שנה, דואג שזה יגיע אלי ונוסע ביגואר המפוארת שלו עם נערת הזוהר הזו. וזה עוד יותר מגעיל אותי. פתאום אני מבינה אילו השלכות יש לפגיעה באגו, אחרי שמי שפעם אמר לי שידאג לי כל חייו, היום רק רוצה לקרב אותי לקצה הצוק וכשאגיע לשם גם יעזור לי ליפול".

ואיך נראה ההווה, בלי בעל עשיר?

"היום אני חיה בדירת ארבעה חדרים נחמדה ונעימה. אפילו קניתי לי אקווריום עם דג זהב ואני מבקשת שתי משאלות בכל בוקר כשאני קמה - שכולם יהיו בריאים ושאמצא כבר אהבה אמיתית... מצאתי שוב עבודה נחמדה בחברת השקעות קטנה והרגשתי שהחיים ממשיכים.

"לפני שבועיים בארוחה אצל דנית, חברה מהעבודה החדשה שלי, פגשתי גבר מרשים בשם ירון. התבודדנו לנו בחצר של דנית ואבישי כשכל האורחים האחרים היו זוגות-זוגות, ודיברנו קצת על החיים. הוא סיפר שהוא גרוש עם ילד בן 16, גר בקיסריה ואוהב נורא לבשל.

"כשקיבלתי ממנו זר פרחים למחרת, טלפנתי לחברתי דנית, ושאלתי אותה מי הוא. היא אמרה שהוא בנו של אחד מעשירי ישראל ושאם אני יוצאת איתו, נגמרו לי הבעיות בחיים... הנחתי את שפורפרת הטלפון, ניגשתי לזר פרחים שירון שלח והשלכתי אותו ישר לפח. אותו פח שלפני שנתיים יוני שלח לי כשעברתי לדירה החדשה עם פתק, "מילה שלי, מהיום החיים שלך בזבל".