עו"ד דוד תדמור: "ישראל מאוהבת ברגולציה; הציבור אדיש"

הממונה על ההגבלים לשעבר בכנס המי"ל: "הולכים לאשר חוק שיאפשר להורות לחברה שלא עשתה כל רע להיפטר מעסקיה" ■ על ועדת ששינסקי: "בנושאים גדולים, הממשלה מנצחת"

"מדינת ישראל מאוהבת ברגולציה. יש מגמה של כמות הולכת וגדלה של רגולציה ואכיפה ובמעורבות של התקשורת. הציבור נהיה מעט אדיש. המציאות היא שעוברים חוקים שלחלקם השפעה דרמטית, ואין להם שום הד תקשורתי, כמו התיקון לחוק ההגבלים העסקיים. משונה שהקהל כאן לא מכיר אותו", כך אמר היום עו"ד דוד תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, בוועידת המי"ל.

"מחר ועדת הכלכלה עומדת לאשר חוק שהמשמעות שלו לקחת את תפקיד הממונה ולתת לו סמכויות של הסדרת שווקים. ללכת לחברה שלא עשתה רע ולא עברה על חוק, ולהורות לה להיפטר מעסקיה", דברי תדמור.

לדבריו, "ועדת ששינסקי ממחישה תופעה אחרת: בנושאים התקשורתיים הגדולים, הממשלה תמיד מנצחת והתקשורת תמיד נותנת רוח גבית. אבל רוב הנושאים הם קטנים ושם הבעיה. כאשר האכיפה גדולה וחלקה גרועה, והעיתונות מוחאת כפיים בלי חוש ביקורת, אז אני מודאג".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה איל גבאי, חושב אחרת מתדמור: "הציבור לא מבין את מה שהרשות להגבלים עסקיים מנסה להעביר בחוק הזה, של שיפור בתנאי השוק שלאורך זמן יעשה יותר טוב עם הצרכן. תהליך ההפרטה הוא תהליך משמעותי אבל הוא כרוך בסיכונים, וחייב להיות מלווה ברגולציה".

"מצב של שיתוק"

בוריס קרסני, מנכ"ל חברת הלובינג פוליסי, סיפר שפנו אליו גופים שרצו שייצג אותם מול ועדת ששינסקי, והוא סירב: "סירבנו כי התוצאה הייתה ברורה מראש. עוד לפני הרגולציה, יש תהליך קבלת החלטות, שהיום הוא פגום, אנשים פוחדים לקבל את ההחלטות. הביקורת הביאה למצב של שיתוק, אף אחד לא רוצה לקבל את ההחלטות. ברוב המשרדים היום ההחלטות בידיים של יועצים משפטיים. הם לא ממונים על ידי השרים".

פרופ' איתן ששינסקי נחלץ להגן על הוועדה שבראשה עמד: "נוצר מצב שתחום הגז אינו תחרותי, יש גופים דומיננטיים בענף הזה והם דומיננטיים עוד יותר בגלל אי הוודאות של הגז המצרי, ויש כאן ספק שהוא מונופול. בעניין הזה יש צורך ברגולציה. יש בעיה, כי אין סיבה אובייקטיבית של המחירים שנחתמו עם החברות האחרות".

מנכ"ל פז יונה פוגל: "חוקים הם עוד החלק הקל ברגולציה. בכל חברה עסקית יש דו"ח רווח והפסד, אולם באופן שבו מדינת ישראל מתנהלת אין בסופו של דבר מי שנותן דין וחשבון. בארצות הברית יש משרד בקונגרס שעוסק במשמעות של כל חקיקה רוחבית. משרד האוצר או משרד ראש הממשלה היה צריך ליישם את זה גם אצלנו".

תדמור הצר גם על המצב במנהל הציבורי: "אנחנו חווים בשנים האחרונות הסתגרות של המנהל הציבורי, הכללים במכרזים הם קיצוניים ונושא ניגוד עניינים הפך למשהו שהוא כמעט דת במדינה הזאת. אז בכניסה חוסמים אותך, וביציאה כופים עלייך צינון שלא כופים בשום מדינה בעולם. במגזר הפרטי והעסקי יש הרבה מאוד אנשי ממשלה לשעבר, במגזר הציבורי אין הרבה אנשי עסקים. התוצאה הסופית שיש לנו דור של רגולטורים שלא מבין את המגזר העסקי, ויש לנו שירות שנהיה פחות טוב".