המערכה על החיסונים: 4.3 מיליארד דולר כבר נאספו השבוע

הברית העולמית למען חיסונים (GAVI) הצליחה לגייס את הסכום למען ילדים עניים, ובעולם מקווים שהכסף אכן יגיע ליעדו

"לא כל יום אני נותן מיליארד דולר", אמר השבוע מייסד מיקרוסופט ביל גייטס, שכבר תרם 28 מיליארד דולר מהונו ועוסק בימים אלה בשכנוע עשירי העולם לתרום את כספם. "חיסונים הם ממש לא יקרים, והם מגינים עליך לשארית חייך, כך שמחלות כמו חצבת שבעבר הרגו מיליוני בני אדם, נעלמו לחלוטין בזכות החיסונים. זה הדבר הגדול ביותר שקרה מעולם לבריאות האנושית".

גייטס אמר את הדברים בכנס שנערך השבוע בלונדון במטרה לגייס כספים למתן חיסונים לילדים במדינות עניות בעולם. הברית העולמית למען חיסונים (GAVI) קיוותה לגייס 3.7 מיליארד דולר והצליחה, מעל הציפיות, להשיג 4.3 מיליארד דולר. את עיקר הכסף נתנו ממשלת בריטניה (1.3 מיליארד) וגייטס עצמו (1 מיליארד למשך חמש שנים). אוסטרליה תרמה 210 מיליון דולר, ומדינות אחרות השתתפו גם הן.

גייטס, תומך עיקרי ב-GAVI ומי שסייע להקים את הברית לפני כעשור, שיבח את הממשלות התורמות ואת אזרחיהן - משלמי המסים - על כך שזיהו את "הקסם" שבחיסונים. "זו נדיבות אנושית במיטבה", אמר במסיבת עיתונאים בכנס. "בפעם הראשונה בהיסטוריה, ילדים במדינות מתפתחות יקבלו אותם חיסונים נגד שלשול ודלקת ריאות כמו ילדים ממדינות עשירות".

הכסף הזה נועד לחסן 250 מיליון ילדים עניים עד 2015, ולמנוע יותר מ-4 מיליון מקרי מוות, כך הודיעה הברית. GAVI אמרה כי בעשור האחרון מנעה 5 מיליון מקרי מוות של ילדים בזכות תוכניות החיסונים שלה. ארגון הבריאות העולמי אומר כי חיסון הוא אחד הדברים היעילים ביותר מבחינת עלות-תועלת. סדרה של מחקרים שפורסמו בשבוע שעבר מצאו כי 90% מהילדים ביותר מ-70 מדינות שנתמכות על ידי GAVI חוסנו, וכי 151 מיליארד דולר של עלויות טיפול רפואי ואובדן פרודוקטיביות יוכלו להיחסך על פני עשר שנים.

לאן הולך הכסף

אולם בתוך החגיגה הגדולה שסביב הכנס בלונדון נשמעו גם כמה האשמות לא פשוטות כנגד הברית. GAVI הואשמה בעבר, ושוב השבוע, על ידי ארגון "רופאים ללא גבולות" וגופים אחרים, שהיא משלמת יותר מדי עבור החיסונים, במיוחד עבור זריקות נגד דלקת ריאות שהיא רוכשת מפייזר ומגלקסו-סמית קליין.

דניאל ברמן, מומחה לחיסונים בארגון "רופאים ללא גבולות", אמר לרשת CBS שהוא נרגש מהעובדה שכסף רב כל כך גויס להצלת חיים, אבל מפקפק בכך שהכסף יגיע למקומות הנכונים, וטען שהיוזמה מרפדת את כיסיהן של חברות התרופות. על פי חלק מהטענות, גלקסו-סמית-קליין וג'ונסון אנד ג'ונסון מוכרות חיסונים ברווח של עד 180%.

ה"מירור" הבריטי טוען שהחברות זוכות גם לרכישות של מיליוני חיסונים וגם לסובסידיה מצד הארגון - הסכם חלומי מבחינתן. החיסונים, הוא מזכיר, עדיין נמכרים גם למדינות מפותחות, כך שאין הצדקה לתת סובסידיה דווקא למכירתם למדינות עניות.

החברות, מצדן, טוענות שהמחיר שהן גובות מהארגון משקף גם כך הנחה גדולה על המחיר שמשלם העולם העשיר, וגלקסו-סמית-קליין הודיעה השבוע כי תוריד את מחירו של החיסון נגד וירוס הרוטה מ-8 ליש"ט לפחות מ-3 ליש"ט.

אולם בארגון מזכירים שחברות הודיות וסיניות מייצרות חיסונים הרבה יותר בזול - וכבר אושרו על ידי ארגון הבריאות העולמי. גם גייטס דחה השבוע את הטענות על המחיר ואמר: "אני לא הולך להוציא כסף שאינו מיועד ישירות לסיוע לילדים עניים. אני מרגיש מצוין בנוגע למחירים שהשגנו".

בעיות לוגיסטיות

טענות אחרות הושמעו כבר בעבר כנגד המדינות המקבלות את החיסונים. מחקר שנעשה ב-2009 ופורסם במגזין "The Lancet", הראה שגם המדינות שנהנות מתרומות החיסונים אינן נוהגות בשקיפות מלאה - הן הראו מספרים מנופחים על אחוזי החיסון, מה שאיפשר להן לקבל כסף נוסף, אולם החוקרים מצאו שמדינות אלה חיסנו רק מחצית מהילדים שהן טענו שחוסנו.

חוקרים אחרים טוענים שתרומת חיסונים למדינות שבהן מערכת הבריאות גרועה, עלולה להביא לכך שהם סתם ישכבו במחסנים. "עלינו לזכור שתרומה לחיסונים אינה תרופת פלא לבעיות כמו דלקת ריאות ושלשול", אמרה סופי הרמן, מומחית לבריאות הציבור מאוניברסיטת לונדון. "בלי מימון הולם לתשתית בריאותית, כל השקעה בחיסונים עלולה לרדת לטמיון". GAVI, מצדה, הודיעה כי 86% מהכסף שלה מיועד לרכישת חיסונים, והשאר ליצירת תשתיות בריאות.

החיסונים דורשים גם היערכות לוגיסטית מורכבת. החיסון נגד רוטה, למשל, חייב להישמר בקירור ולפיכך צורך שטח קירור יקר, וחייב להינתן לתינוקות עד גיל 9 חודשים, ולכן דורש מערכת מורכבת של רישום, מעקב והגעה למקומות מרוחקים.

אי אפשר לנוח

גייטס, שנתן לכבוד הכנס ראיון חינני ל"דיילי מייל" הבריטי, נשאל על כמה מהבעיות האלה, והגיב עליהן: "כשאנחנו קונים חיסונים אנחנו סופר-חכמים לגבי מה שאנחנו משלמים עליו. אנחנו מקבלים הנחות. אנחנו עוקבים אחר כמה ילדים קיבלו את החיסונים. חיסונים זה לא משהו שאנשים אוגרים. זה לא שאתה יכול לנסוע לאחוזה של מוגבה (רוברט מוגבה, נשיא זימבבואה), ותמצא ערימה של חיסוני פוליו במרתף והוא יצחק 'הא הא הא, לקחתי את כולם'. חוץ מזה, אף אחד לא נותן סיוע לזימבבואה ישירות דרך הממשל של מוגבה. קרנות צדקה כמו 'תוכנית המזון העולמית' פועלות באופן ישיר".

האם עכשיו אפשר לנוח על זרי הדפנה? מומחים חוששים שחברות התרופות יטפחו לעצמן על השכם בזכות ההנחה הנדיבה שהעניקו בחיסונים, וירגישו שבעיות הבריאות של ילדים בעולם נפתרו. המצב, טוען ה"גרדיאן" הבריטי, רחוק מאוד מכך. בשבוע שעבר נערך באו"ם גם כנס בנושא האיידס - שלושים שנה לאחר שמקרי המחלה הראשונים זוהו בארה"ב. בכנס הושגה התחייבות להשיג טיפול ל-15 מיליון חולי איידס עד 2015, ולצמצם את ממדי ההידבקות של ילדים בשחפת. "עולם בלי איידס הוא בהישג ידנו, ואפשר להגיע אליו בעיקר בעזרת מניעה - אבל זה דורש הרבה כסף. החיסונים הם אולי קסם, כפי שאמר גייטס, אבל הם אינם מצילים ילדים ממחלות שהחיסון אינו מכסה, מפני תזונה לקויה ואינם מגנים על האם מלמות בשעת הלידה... אסור לחשוב שהמשחק נגמר", כותב ה"גרדיאן".

ביקורת מגיעה גם מבית: ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון נאלץ להגן בנאומו על ההחלטה להוציא סכום גדול על סיוע למדינות אחרות בעוד מערכת הבריאות בארצו סובלת מקיצוצי תקציב. אחת ההערות שהושמעו הייתה כנגד הסיוע להודו, מדינה שמוציאה 1.5 מיליארד ליש"ט בשנה על תוכנית החלל שלה, ועוד 20 מיליארד ליש"ט על הגנה, ובעצמה מעניקה עזרה לאפריקה.

אנדרו מיטשל, השר לענייני פיתוח בבריטניה, טען בזכות הערך הדיפלומטי שמרוויחה בריטניה מסיוע בשוק צומח כמו השוק ההודי. גם ביל גייטס התייחס לכך בראיון שנתן ואמר: "מדינות שמקבלות עזרה מתבגרות. בתוך דור אחד הפכה קוריאה ממדינה שקיבלה הרבה לאחת התורמות הגדולות. גם סין קיבלה בעבר הרבה סיוע, וכיום היא ניטרלית מבחינה זו. הודו עדיין צריכה עזרה שאנחנו יכולים לספק במונחים של סיוע בהורדת שיעורי התמותה של ילדים, של אמהות ושל חולי פוליו".

להעביר את הייצור לאפריקה

מעניין לגלות ש-47% מהילדים הלא מחוסנים אינם חיים במדינות עניות, אלא במדינות ממוצעות, ורק 17% במדינות העניות ממש (המוגדרות על ידי הבנק העולמי ככאלה שההכנסה השנתית בהן עומדת על 1,000 דולר לשנה, או פחות מכך, לנפש). זאת, בזכות הפעילות של GAVI, ציין ה"גרדיאן". אולם למרות הביקורת על עזרה למדינות שיכולות לממן חיסונים בעצמן, צריך לזכור שכל העולם מרוויח מדיכוי של מחלות שעלולות לעבור בקלות מארץ לארץ.

ארגון בריאות שיושב בשווייץ, המועצה למחקר ופיתוח בריאות (COHRED), קורא בכלל להעביר את הייצור של החיסונים לאפריקה, כדי שגם האפריקנים ירוויחו פיתוח בר קיימא שישפיע על רמת החיים ביבשת. "העברת המחקר והייצור תארך זמן, אבל תבטיח פיתוח אמיתי", אמר מנהל הארגון. "אין סיבה שהמטרות של הקהילה הבינלאומית שקשורה לחיסון ילדים לא יכללו גם מעבר של שלושה חיסונים לייצור באפריקה בחמש השנים הקרובות". כיום יש רק יצרן חיסונים אחד בכל היבשת שאושר על ידי ארגון הבריאות העולמי, בסנגל, אולם מדינות אחרות כבר מתקרבות ליכולת של ייצור חיסונים.

ג'וליה היל מארגון רופאים ללא גבולות אומרת שחלק מתפקידה של GAVI הוא להגדיל את התחרות בין יצרניות החיסונים. "1.5 מיליארד דולר הוקצו לסובסידיות, אבל שום דבר לא נעשה כדי להאיץ את קצב הפיתוח של מוצרים מתחרים", היא אומרת. ספקים ממדינות מתפתחות אמרו, לדבריה, שיוכלו לספק חיסון לדלקת ריאות במחיר של 2 דולר למנה - 40% פחות ממה שמשלמת כיום GAVI.

מחיר של כוס קפה

אחרי הכול, צריך לזכור שמדובר בחיים של ילדים. במדינות מפותחות, ברוב המכריע של המקרים, ילדים שסובלים משלשול אינם מתים ממנו. אולם ברחבי העולם, שלשול הוא גורם המוות השני בקרב ילדים מתחת לגיל 5, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי. בכל שנה, 1.5 מיליון ילדים מתים כתוצאה ממנו. ב-2006, ה-FDA אישר שני חיסונים נגד וירוס הרוטה, שגורם לשלשול כבד וקטלני והוא הגורם הנפוץ ביותר למחלות שלשול, לצד מחלות בקטריאליות וכולירה.

דלקת ריאות, זיהום ריאות חמור שנגרם על ידי חיידק, וירוס או פטרייה, היא גורם המוות מספר אחת בקרב ילדים בכל העולם - כ-1.6 מיליון ילדים בכל שנה. ילדים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה, למשל נשאי HIV או כאלה הסובלים מתת תזונה, פגיעים לדלקת במיוחד.

ב- GAVI מקווים להכניס לתוכנית החיסונים גם חיסונים כנגד סרטן צוואר הרחם, אדמת, טיפוס המעיים, ועוד. "חיסונים הם מצוינים בתמורה למחיר", אמר אנדרו מיטשל, השר הבריטי לענייני פיתוח. "במחיר של כוס קפה, אפשר לחסן ילד כנגד חמש מחלות קטלניות".

גייטס סיפר בראיון ל"דיילי מייל" כי הוא עדיין שומר מכתב מאמו, שנפטרה מסרטן השד בשנת 1994, וכתבה לו ערב נישואיו: "מאלה שניתן להם הרבה, גם מצפים להרבה". על השאלה מדוע בחר להפנות כספים לתוכניות חיסונים במקום לחקר הסרטן, ענה גייטס: "כשאתה מת ממלריה בגיל 3, זה שונה מאוד מלמות בשנות ה-70 לחייך, כשיכולת למות מהתקף לב או מסרטן. והעולם משקיע משאבים עצומים בסרטן, כך שלכסף שלי תהיה השפעה קטנה מאוד על כך".

מחלות קטלניות
 מחלות קטלניות