העליון דחה את ערעור הירשזון; ירצה את מלוא עונש המאסר

‎‎בית המשפט העליון דחה הבוקר (ב') את ערעורו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, הן על הרשעתו בכמה אישומי גניבה, והן על העונש שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, העומד על 5 שנים ו-5 חודשי מאסר בפועל וכן קנס בסך 450 אלף שקל, בפרשת השחיתות בהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל).

השופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל, ועוזי פוגלמן קבעו כי טענות הערעור עומדות "בסתירה לגירסאותיו הקודמות של הירשזון, והן נוגדות את המציאות הפיננסית והתעסוקתית הרלוונטית, את ההיגיון ואת השכל הישר".

"מעין משכורת"

‏‎‎פסק הדין במחוזי בעניינו של הירשזון ניתן לפני כשנתיים על-ידי השופטת דאז ברכה אופיר-תום. ערעורו התמקד ב-4 פרשות שונות של גניבת כספים מכספי הסתדרות העובדים הלאומית. הירשזון הורשע במחוזי בגניבה באמצעות קבלת תשלומים חודשיים של 25-30 אלף שקל בכל פעם. רוב הכספים הועברו להירשזון באמצעות מעטפות של מזומנים.

בערעורו טען הירשזון, באמצעות עו"ד בעז בן-צור, כי התשלומים החודשיים שולמו לו כ"מעין משכורת" בגין עבודתו בהסתדרות, ועל כן אין מדובר בגניבה. הירשזון טען כי הוא נאלץ להסתיר את התשלומים בשל האיסור החל על קבלת שכר מכל גוף אחר מלבד הכנסת, הקבוע בחוק חסינות חברי הכנסת.

העליון דחה את הטענה וקבע כי גירסה זו עומדת בסתירה לגירסאותיו הקודמות של הירשזון; כי היא הועלתה על-ידי ההגנה בשלב מאוחר; וכי היא נוגדת את המציאות הפיננסית והתעסוקתית הרלוונטית, את ההיגיון ואת השכל הישר.

‏השופט ריבלין תיאר את גירסאותיו הרבות של הירשזון בנושא מעטפות המזומנים, לרבות גירסתו האחרונה. "גירסת המעין משכורת", כותב ריבלין, "כמו גם גירסת הפנסיה, הן גירסאות מאוחרות, שהועלו על-ידי הירשזון רק לאחר שהתנהלותו הפסולה נחשפה במלואה". לדבריו, על כספים המועברים באמצעות מעטפות מזומנים מתנוסס "דגל שחור".

‏לפי השופט ריבלין, "בעולם שבו מזומנים הולכים ונעלמים, קבלה שיטתית של כספים באמצעות מעטפות מזומנים, בלא שכספים אלה מתועדים ונרשמים באופן גלוי, משמשת אינדיקציה ברורה לאי-כשרותם של התשלומים. מעל מעטפות מזומנים כאלה מתנוסס דגל שחור של אי-חוקיות, המטיל על מקבלן של מעטפות כאלה נטל כבד להוכיח את כשרות התשלומים".

‏‎‎‏"יצר מנגנון שיטתי"

‏שופטי העליון דחו גם את הערעור על העונש. הירשזון טען כי גם אם הרשעתו תישאר על כנה, יש לבחון את מעשיו על רקע מעשיהם של המעורבים האחרים בפרשת הע"ל, וכן שבית המשפט המחוזי לא לקח בחשבון את זיכויו ממספר אישומים הקשורים לפעילותו הפוליטית.

‏‏"הירשזון יצר מנגנון שיטתי להוצאת כספים בסתר מקופת הע"ל", כתב ריבלין, "תוך שהוא נוטל במזומן את אותם כספים שנועדו לשרת את האינטרסים ואת הצרכים של ציבור העובדים, חברי הע"ל, ללא ידיעתם וללא הסכמתם. מעשי העבירות נמשכו זמן רב והסכומים שנגנבו - סכומי-עתק הם".

‏לדברי שופטי העליון, העונש שהוטל על הירשזון אינו חורג מרמת הענישה הראויה. "הירשזון צירף עצמו לכת נהנתנים, הרואים היתר לעצמם ליהנות ממנעמי השליטה והשלטון תוך גזילת כבשת הרש - במקרה זה, כספיהם של חברי הע"ל; העונש שנגזר עליו משקף, בדוחק מסוים, את חומרת המעשים". (ע"פ 7641/09). ‏‎‎‏