סמבה היא קצב יפה

ברזיל פותחת את הופעותיה ב"קופה אמריקה", א' 21:45, "5 לייב"

מישהו מאנשי ערוץ הספורט, סיפר לי ביום שישי שישראל מחזיקה בשיא עולמי של שידורי ספורט חיים. אני מודה שלא היה סיפק בידי לוודא את נכונות הטענה, אבל גם אם אנחנו לא במקום הראשון בעולם, אין ספק שאנחנו, אם לא בספורט עצמו, אזי בשידורי ספורט, סוג של מעצמה:

כל משחקי הצמרת מהליגות האירופיות משודרים כאן, כדורסל מה-NBA, אליפויות באתלטיקה, סנוקר, ספורט חורף ועוד, ובתוספת ערוצים אירופים כמו "יורוספורט" או אמריקנים כמו ESPN, מתקבלת כאן מפת שידורי ספורט בלתי אפשרית כמעט: מכדורסל מכללות אמריקני ועד לליגת-העל לנוער בכדורגל.

יחד עם זאת, הקיץ הוא עונת היובש של התחום, שנשען ברובו על כדורגל אירופי. בשעה שאתם שומעים את טרטור הקטנוע של השליח שהביא לכם את "גלובס" של היום, עם הטור הזה בתוכו, הולך ומסתיים לו גמר טורניר ווימבלדון - אירוע השיא השנתי של אחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר בעולם. ובכל זאת, על כל חובב טניס אמיתי שכסס ציפורניים מול קרב הענקים בין ג'וקוביץ' לנדאל, ישבו מול הטלוויזיה עשרה חובבי כדורגל "מובטלים" שהצפייה בטניס רק מעוררת בהם געגועים לשערים של מסי, רונאלדו ורוני.

נחמה-פורתא מזומנת להם אולי בשידורי ה"קופה אמריקה", אליפות אמריקה לנבחרות. יסלחו לי האורגוואיים, הצ'יליאנים והפרואנים במיל' החיים בקרבנו, אבל את עיקר הפוקוס גונבות ברזיל וארגנטינה, המארחת, שנפרדה בתיקו 1-1 מפתיע (ומאכזב, מבחינתה) מבוליביה במשחק הפתיחה.

הצ'ילבה ההיסטורית שלה, ברזיל, תפתח הערב את הופעותיה מול ונצואלה, לא מאריות הכדורגל של היבשת, אבל כבר למדנו שכאשר עיקר הלחץ הוא על "הגדולות", זו עשויה להיות דווקא שעתן היפה של הניצבות. מבחינה טלוויזיונית, יש כאן לא מעט "טעם של פעם": זוויות הצילום של הדרום-אמריקנים נראות לפעמים וירטואוזיות מדי, ממש כמו הכדורגל שלהם.

לזכותם של שדרי ערוץ הספורט ופרשניו ייאמר שהם מצליחים להשלים את התמונה ולספק לנו חוויית צפייה שהיא רטרו מושלם: כמו בתקופה שבה הלכנו בשבתות לבלומפילד, ימק"א, קריית חיים או ווסרמיל, וחלמנו על פלה או מראדונה, אי שם ביבשת רחוקה.

רבותי, ההיסטריה חוזרת

"אמריקה, סיפורה של אומה", א' 22:10, ערוץ ההיסטוריה

קצת כמו ארון עם בגדים ישנים, נדמה כי גם ארכיון ערוץ ההיסטוריה עדיין חי ובועט: שמור שם סדרה תיעודית - והעתיד עוד יהפוך את פיסת העבר הזו לאקטואלית מאין כמוה.

על הסדרה שמתעדת (ושמא מסכמת?) את תולדות ארצות הברית של אמריקה, נכתב כאן בהרחבה בעבר, עת שודרה לראשונה בערוץ ההיסטוריה. ובכל זאת, הפרק שישודר הערב "שפל ומשבר", נראה אקטואלי מתמיד על רקע סכנת הורדת דירוג האשראי של הכלכלה החזקה בעולם.

המשבר הגדול של 1929, הוא אירוע מכונן בתולדות ארצות הברית, ממש כמו מלחמת העצמאות שלה, מלחמת האזרחים, מלחמת העולם השנייה או מלחמת וייטנאם. לא בכדי הוזכרו כאן רק מלחמות: כדרכן של מלחמות, גם השפל ההוא שמט בבת-אחת את הקרקע שנראתה כה יציבה לפני כן, מתחת רגליהן של מיליוני משפחות, והחזרה אליו, בפרספקטיבה היסטורית, מעלה ביתר שאת את השאלה, האמנם המשבר הנוכחי הוא רק תקופת שפל ששיאה כבר מאחורינו, או שגם הפעם הוא רק הרעד הקל שמבשר על רעידת אדמה של ממש?