עסק עכביש

"ספיידרמן - הדליקו את החשיכה" - רחוק מלהחמיא לבונו שחתום על הפסקול

לכאורה זה צעד עסקי מתבקש, אבל זו הפעם הראשונה שמישהו הוציא אותו לפועל.

אחרי שבשנים האחרונות השירים של אבבא, קווין, מייקל ג'קסון, גרין דיי ואחרים פרנסו כה יפה הפקות של מחזות זמר ברחבי העולם, הגיע הזמן שאמני רוק ופופ ינסו את התנועה ההפוכה: במקום שהמחזמר יבוא אליהם, הם יפלשו לבמה שלו.

בעבר הרחוק, בשנות ה-60, להקות כמו המי, ה-Pretty things ו"אמהות ההמצאה" של פרנק זאפא כבר השתמשו לכתיבת אלבומים בפורמטים של אופרות ושל אופרטות, אבל מחזמר תמיד נתפס כמשהו רחוק מרוק. משהו שמזוהה יותר עם פסקולי סרטים והפקות בברודווי, לכל המשפחה, תמים, מתוק, עגול וענוג. הכי רחוק שאפשר מרוק. "שיער" ו"ג'יזס כרייסט סופרסטאר" ניסו לאמץ את תרבות הרוק של שנות ה-60 לחיק הממסד המחזמרי, אבל, בגדול, עד היום השידוך הזה ממש לא עבד אמנותית, רק כלכלית.

בעשר השנים האחרונות הסתבר, כפי שהתברר גם בארץ עם עיבודים בימתיים לשירי צביקה פיק ושלמה ארצי, שהנוסחה המתרגמת קלאסיקות פופ לבמות התיאטרון עובדת מצוין על קהלים רחבים.

"ספיידרמן -הדליקו את החשיכה" הוא פסקול של מיזם בו הושקעו עד כה 65 מיליוני דולרים ושדרכו לקהל הייתה רצופת תאונות, תקלות, שינויים, עיכובים. השקתו לפני כמה חודשים נשחטה בביקורות והחזירה את היוצרים לסבב תיקונים. כעת, במקביל ליציאתו להופעות סדירות, משווק הפסקול שאת כולו כתבו בונו ודה אדג' מיו 2, שגם נוכחים בכמה שירים.

ההפקה המוזיקלית היא של סטיב ליליווייט הוותיק, שצמוד אליהם כבר יותר מ-30 שנה. בונו ודה אדג', שגם מושקעים כלכלית במיזם, השגיחו והתערבו מקרוב. זו עבודתם היצירתית הכי מחויבת אי פעם מחוץ ללהקת האם. ובעוד יו 2 עורכים כעת הופעות אחרונות במסעם העולמי, סיבוב ה"360 מעלות" שכבר הוכתר כרווחי בהיסטוריה עם הכנסות של כ-700 מיליון דולר, המחזמר עושה סימנים של כישלון.

מחד ולמרבה הצער, הפסקול שלו לא סוטה מהרמה הבינונית של כתיבת השירים שלהם בעשר השנים האחרונות. מאידך, בכל זאת מרתק לעקוב כיצד כישרונות כה גדולים ניגשים להסיט את עבודתם מהתצורה כה מובהקת ששכללו לשיא של להקת רוק, אל קיבולת ותכתיבים של מחזמר. התוצאה מעורבת.

חלק מהשירים נשמעים כשירי יו 2 מליגה ב' או ג', כש"ילד נופל מהשמיים" ו-Bouncing off the wall היו יכולים להיות שירי יו 2 מצוינים עם יותר השקעה ובביצוע אחר. חלק אחר של החומר, למשל D.i.y. world מוגש במבנה קלאסי של מחזמר, כשיר רב קולי עם קולות גבריים ונשיים ועם הרבה תנועה מלודית.

בדרך לאלבום הבא

ויש פה גם שיר ראשון מזה כמעט 20 שנה שדה אדג' שר סולו. ככלל, הקולות הנשיים של השחקניות חלשים מאד. אצל הגברים המצב יותר טוב, אבל השחקן שמגלם את ספיידרמן, ריב קארני, סובל מכך ששירתו כה מנסה להידמות לזו של בונו עד שהיא נטולת כל אופי ואישיות. לרגעים נדמה שהמבצעת היא להקת קאברים ליו 2, ולרגעים קשה להבדיל מתי קארני שר ומתי זה בונו עצמו, שלפחות, בשירים שלו, אכן שר טוב יותר מכל מה שקורה סביבו.

אחרי שהבימאית שלו פוטרה, ואחרי שיצא לפני כמה שבועות למכירות סדירות, קשה לדעת האם הפרויקט הזה ייחלץ מגלגוליו הרעים וימריא, או שמא יתרסק. אם ייכשל נחרצות, זו כנראה תהיה הפעם האחרונה להרבה שנים שבה אמני רוק כלשהם יעזו לגעת בחומרים של מחזמר.

אם יפתיע ויצליח, ברור שמיד יסתערו עלינו עוד שלל הפקות דומות. הפקות שינסו לשנע שוב את חובבי הרוק לתיאטראות, והפעם לא כדי לשמוע את השירים המוכרים של האמנים האהובים עליהם, אלא כדי לפגוש דווקא שם את שיריהם החדשים. גם זה יכול להיות סוג של פטנט להתמודדות מול גוויעת מכירות המוזיקה. ויו 2? הם בכל מקרה כבר עובדים על אלבומם הבא עם המפיק דיינג'רמאוס, שצפוי לצאת בשנה הבאה.