"הציבור הישראלי בקצה גבול היכולת בתשלום לדירה"

פחות אנשים מתכוונים לקנות דירה, אלה שנשארו רצים לדירות קטנות יותר, והסכום שמוכנים ישראלים לשלם - שטיפס ברצף ובחדות - נעצר ■ כשליש מהנשאלים בסקר החצי שנתי של "גלובס" עם פרסום אזימוט ענו כי יהיו מוכנים לשלם בין 1.2 מיליון שקל ל-1.3 מיליון שקל לדירה

רבותי, נעצרנו: הוד"לים של ראש הממשלה, תוכנית הפטישים של שר האוצר, שיווק הקרקעות של המינהל ומשרד השיכון וצעדי הנגיד פישר לצינון שוק הנדל"ן, אולי עוד לא הצליחו להשפיע מהותית על מחיר הדירות, אך האפקט הפסיכולוגי, שניכר היטב בתקופה הנוכחית במשרדי המכירות של הקבלנים, מוצא את ביטויו גם ברחשי הלב של הציבור.

מהסקר החצי שנתי של "גלובס" ופרסום אזימוט, מקבוצת באומן בר ריבנאי, שנערך כבר 10 פעמים ומבוצע בשיתוף מכון מותגים, מגלה כי הישראלים הגיעו לקצה גבול היכולת הפיננסית שלהם, במה שנוגע לנכונותם לשלם על דירות.

הסקר בודק כבר חמש שנים ברציפות את כוונות הציבור בישראל לרכוש דירה בארץ, ואת תפיסותיו לגבי מחיר הדירות. הוא נערך בקרב 500 איש, מחציתם נשים ומחציתם גברים, המהווים מדגם מייצג לאוכלוסייה הבוגרת, דוברת השפה העברית בישראל.

מוכנים לשלם יותר

הציבור הישראלי שלא יכול להתעלם מהעלייה במחירי הדירות שלא פסקה מאז 2007 מתאים את עצמו למציאות המחירים הגבוהים. לשאלה אודות המחיר המקסימאלי אותו יהיו מוכנים לשלם בעבור דירה, השיבו כשליש מהנשאלים (35.2%) שיהיו מוכנים לשלם בין 1.2 מיליון שקל ל-1.3 מיליון שקל. 16.7% מהנשאלים נקבו בסכום גבוה יותר: 1.5 מיליון שקל על דירה.

השוואת ממצאי הסקר הנוכחי לממצאיו לפני חצי שנה, מציגה עלייה זניחה בסך 3,000 שקל במחיר שמוכנים רוכשים לשלם עבור דירה. הנכונות לשלם יותר היא מגמה עקבית שנמשכה מתחילת 2009, אך בעוד שבמחצית הראשונה של 2010 היה הסכום 1.103 מיליון שקל בממוצע ובמחצית השנייה של אותה השנה זינק ל-1.249 מיליון שקל בממוצע; בסקר הנוכחי, נרשמה לכאורה עלייה ל-1.252 מיליון שקל, אלא שזו עלייה זניחה לחלוטין.

בני קרת, מנכ"ל אזימוט ויועץ אסטרטגי לשיווק נדל"ן מסביר שהסכום התופח העיד בזמנו על השלמת הציבור עם עליית המחירים. ועם זאת, הממצאים הנוכחיים מעידים להערכתו על כך "שהציבור הגיע לקצה גבול היכולת שלו בתשלום עבור הדירה".

מי קונה דירת 3 חדרים?

לצד העלייה במחיר שאותו מוכנים לשלם הרוכשים בעבור דירתם, מסתבר שגם סוג הדירה שהם מחפשים, השתנה. הביקוש לדירות 3 חדרים ירד מ-23% במחצית השנה השנייה של 2010 ל-12% בלבד בסקר הנוכחי.

לדברי אבי פאר, מנכ"ל מכון המחקר מותגים, הירידה החדה בביקוש לדירות 3 חדרים נובעת מהעדר היצע בדירות כאלו: "זה לא מבטא בהכרח ירידה בצורך, אלא יותר חוסר אמון באפשרות למצוא דירות שלושה חדרים". הוא סבור שזה ממצא שכדאי לקבלנים לתת עליו את הדעת בפרויקטים העתידיים, ומוסיף את דעתו שערים שיעודדו בנייה כזו, ימשכו אליהן אוכלוסייה צעירה. לדעת קרת, הממצאים האלה גם מצביעים באופן מובהק על יציאת קהל המשקיעים משוק הנדל"ן.

בעוד שהביקוש לדירות 5 חדרים יציב, הביקוש לדירות 6 חדרים צנח מ-9% מסך המתעניינים במחצית השנייה ב-2010 ל-2% בלבד בחודשים ינואר עד יוני 2011.

בחצי השנה החולפת נרשמה עלייה של 6% בחיפוש דירות 4 חדרים והוא סבור שההתעניינות הגוברת בדירות אלה מעידה על כך שהמניע לרכוש דירה הוא "צורך של ממש במגורים".

הביקוש לדירות 3 חדרים מצטמצם והולך, אולם הביקוש לדירות קטנות יותר עולה. 7% מקרב מי שהצהירו שהם מחפשים כעת דירה, ציינו שהם מחפשים דירת 1-2 חדרים. מדובר ב-5% עליה, יחסית למחצית השנה שעברה, שבה רק כ-2% הביעו התעניינות בדירות מסוג זה.

סגנון חיים חדש

האם הביקוש לדירות קטנות מעיד על אי-יכולת של רוכשים לממן דירה גדולה יותר או שמא מדובר בטרנד חדש? קרת סבור כי ממצאים אלה מצביעים על סגנון חיים חדש - יחידים וזוגות הגרים בדירות סטודיו או בשני חדרים. הוא מאמין שברוב המקרים אל זוגות ויחידים בני 30 פלוס שמוכנים להתפשר על שטח המחייה והמגורים, לטובת מיקום מרכזי המתאים לאורח חייהם.

"בממצאי הסקר אין סימנים לירידה בהצהרות הביקוש לדירות חדשות, למרות שמגמה זו כבר מתחילה לעלות מנתוני מכירות בחברות בנייה", מסכם פאר את המשתמע מהסקר.

"הזוגות הצעירים ממשיכים להתרחק מחלום הדירה בבעלותם", מסכם קרת את הממצאים, "הממשלה צריכה לתת לצעירים הטבות ופתרונות מעשיים. הפתרון צריך לבוא מצד ההיצע, המיסוי והמענקים. על מנת לספק את הביקוש ולא ליצור עוד פערי היצע שיגרמו ללחץ ולעליית מחירים נוספת".

הקונים התייאשו

הישראלים זנחו את הרעיון לקנות קוטג' ואפילו נכס צנוע בהרבה. אחד מכל ארבעה אנשים ששקלו רק בחודש מאי לקנות דירה תוך חצי השנה חזר בו - כך עולה ממדד אמון הצרכנים של "גלובס מחקרים" ושל PwC ישראל לחודש יוני; פחות אנשים חושבים על דירה חדשה, על דירת יד שנייה ובעיקר - הרבה יותר אנשים שהתלבטו עד כה אם לקנות או לא, החליטו לוותר על הרעיון.

ולנתונים בהרחבה: רק 6.4% מהמשיבים לסקר עליו מתבסס המדד בחודש שעבר הביעו נכונות כלשהיא לרכוש דירה - בעוד ששיעורם עמד על 8.6% רק חודש קודם. שפל כזה - לא נרשם כבר יותר משנה.

עם זאת, הנכונות לרכוש דירה גבוהה יותר כשמחשבים אותה כממוצע נע של שלושת החודשים האחרונים; אז באופן טבעי הירידה מתונה יותר, ושיעור הנכונות עצמו יורד ל-8% בקרב כל המשיבים. הירידה הזו אופיינית גם לחודשי יוני, כך שכנראה מבחינה עונתית מושפע הסנטימנט הצרכני מריבוי ההוצאות של עונת החגים שלפניו ומריבויים בחופש הגדול שלאחריו.

הצמצום במספר השוקלים לרכוש דירה, הוא מגמה הנמשכת מזה שלושה חודשים. המגמה הזו בולטת גם בפרטים הקטנים - ירידה בכוונה לרכוש דירות חדשות (שם חלה צניחה של יותר ממחצית לפני חודשיים) ודירות יד שנייה כאחד.

גולת הכותרת הפעם היא צניחה במספר המתלבטים. בעוד שבעבר הייתה קבוצה גדולה של משיבים שחיכו, על הגדר, להתפתחויות, הם הגיעו להחלטה שלא לקנות בית בתקופה הקרובה. תוך חודש ירד מספרם בשיעור הגבוה מ-40%, והם-הם, הקבוצה המסבירה מדוע בשורה התחתונה פחות אנשים רוצים (ורצים) לקנות דירה.

מחפשים דירה
 מחפשים דירה

מחיר הדירה המקסימלי
 מחיר הדירה המקסימלי

מספר חדרים מבוקש
 מספר חדרים מבוקש