העליון: חברות הסיגריות לא יפצו את הקופות על טיפולים לנזקי עישון

חברות הסיגריות לא יפצו את קופות-החולים בעבור הוצאותיהן בגין טיפולים רפואיים לחולים שנגרמו עקב נזקי עישון - כך קבע היום (ד') בפסק דין תקדימי בית המשפט העליון, שהחליט לדחות את ערעורה של מכבי שירותי בריאות על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לדחות על הסף את תביעת המיליארדים שהגישה נגד חברות הסיגריות, ובמקביל החליט לקבל את ערעורן של חברות הסיגריות על החלטת המחוזי בירושלים שלא לדחות על הסף את התביעות.

בכך באה לסיומה סאגת הבירור המשפטי של האחריות הכספית על נזקין עישון בישראל.

קופות-החולים הגישו תביעות נגד חברות סיגריות שונות, בטענה כי על החברות לשפותן על הוצאותיהן בגין טיפולים רפואיים שהעניקו לחבריהן שחלו במחלות שונות עקב עישון סיגריות.

הסוגיה המרכזית שבה עוסק פסק הדין היא האם בידי קופות-החולים זכות תביעה ישירה נגד חברות הסיגריות, בלא חובה להוכיח את אחריות חברות הסיגריות כלפי הניזוקים הספציפיים, ובלא חובה להוכיח את נזקם הספציפי שנבע מהעוולות שבוצעו כלפי כל אחד מהם.

שופטות בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ואסתר חיות החליטו לדחות סופית את תביעותיהן של קופות-החולים.

הוכחה פרטנית

חברות הסיגריות טענו כי בידי קופות-החולים אין עילת תביעה ישירה נגד החברות, ועליהן להוכיח באופן פרטני את זכותן להיפרע מהחברות בגבולות האחריות והנזק שהמזיק הספציפי חב בגינם כלפי הניזוק הספציפי, כלומר כלפי כל חולה כתוצאה מעישון בנפרד.

השאלה העקרונית היתה מה דינן של תביעות אזרחיות ישירות המוגשות על-ידי גופים המספקים שירותי בריאות כנגד חברות סיגריות, לפיצוי כספי על הוצאותיהן הרפואיות בגין הטבת נזקי בריאות של חולים הנגרמים כתוצאה מעישון.

שירותי בריאות כללית הגישה תביעה נגד דובק ומספר חברות סיגריות זרות, ובה היא תובעת סעד כספי שעיקרו פיצוי בגין עלויות טיפול שהיא השקיעה בנזקי גוף לחבריה, עקב מחלות עישון בין השנים 1990-1998. הפיצוי שנתבע עמד על 7.6 מיליארד שקל.

קופות-החולים טענו כי החברות מבצעות עוולות נזיקיות ישירות כלפיהן, ובהן רשלנות, תרמית, שקר מפגיע, דבר מסוכן, מטרד לציבור, נזק ראייתי, הטעיה על-פי חוק הגנת הצרכן, הפרת חובה חקוקה, עשיית עושר ולא במשפט ועוד.

נזק אינדיבידואלי

בית המשפט העליון התמקד בכללי הטבת נזק - תביעת המיטיב כלפי המזיק אינה אמורה להטיל עליו אחריות כוללת החורגת מזו שהוא חב בה בגין הפרת אחריותו כלפי הניזוק; הניזוק אינו זכאי לפיצוי החורג מגבולות הנזק הכולל שנגרם לו; למיטיב עומדת זכות שיפוי כלפי המזיק על ההטבה שהעניק לניזוק בגין נזק שנגרם לו מהפרת אחריות המזיק כלפיו, אולם שיעור השיפוי אינו יכול לעלות על שיעור הנזק שנגרם לניזוק ממעשה המזיק, והוא מוגבל להטבה שניתנה בפועל. כל זאת חל גם בנושא חוק הבריאות.

עוד נקבע כי תביעות הקופות וזכותן לסעדים מותנות בהוכחת אחריות החברות כלפי הניזוקים האינדיווידואליים כלפי חולי העישון ובביסוס היקף הנזק האינדיווידואלי שנגרם כתוצאה מהפרת האחריות. בלא עמידה בתנאים אלה, תלויות התביעות על בלימה ואינן ניתנות לביסוס משפטי.

בית המשפט סוקר בפסק דינו את מאפייני העוולות ההמוניות, וקובע כי הפתרון למאפיינים המיוחסים להן צריך לבוא בחקיקה. "כללי המשפט במשולש היחסים מזיק-ניזוק-מיטיב מותאמים כיום לתביעה האינדיבידואלית, המתנה את תביעתו של מיטיב נזק בהוכחת אחריותו של המזיק כלפי הניזוק, ובבירור היקף הנזק הפרטני שנגרם לניזוק עקב הפרת אחריותו של המזיק כלפיו בהתאם לדין", כתבה פרוקצ'יה. "כללים אלה אינם מותאמים לתביעות נזק המוניות - בין אלה המוגשות על-ידי ניזוקים, ובין אלה המוגשות על-ידי מיטיבי נזק".

הסדרה חקיקתית

לדברי פרוקצ'יה, "יש קושי ממשי לעגן תביעות מסוג זה בתבניות המשפט הקיימות, הן בפן המהותי והן בפן הדיוני-ראייתי, בלא שתתהווה סטייה מהותית עמוקה ממושגי המשפט הנוהגים במבנה הקיים. צורכי החיים והחברה בתקופה המודרנית מחייבים התאמה של המשפט לתופעת הנזקים ההמוניים, והסדרת כלים מתאימים להתמודדות עם תופעה זו, תוך שמירת האיזונים הראויים בין עניינם הלגיטימי של כל הצדדים המעורבים, ותוך הכרה בצורך להגן על האינטרס הציבורי הכללי ועל תכליותיהם הבסיסיות של הדינים הנוגעים בדבר.

"התאמת המשפט לצרכים האמורים ראוי שתבוא בדרך של הסדרה חקיקתית, שתגשים את מכלול התכליות האמורות. על החקיקה לגשר על הפער הקיים בין המשפט לבין החיים, בדרך מושכלת ומאוזנת. בלא הסדרה כזו, ערך הצדק המתקן לא יבוא על סיפוקו. מפאת חשיבותו, ראוי לתת לנושא זה את העדיפות הראויה לו במלאכת החקיקה".

השופטת נאור התייחסה בהערותיה להיבטים נוספים כמו תובענה ייצוגית, שהאפשרות להגשתה אינה קיימת, "תביעה קולקטיבית" או "תביעת מבחן". לדבריה, "התובעות ביקשו לעשות קיצור דרך בלתי אפשרי, הפוגע בזכויות הנתבעים לטעון טענות הגנה כגון הסתכנות מרצון ואשם תורם. על התביעות להימחק, התביעות כפי שהוגשו אינן הדרך".

השופטת חיות הדגישה כי תביעת הקופות קשורה בטבורה לעילת התביעה של הניזוק כלפי המזיק, למצער במובן זה שבהיעדר חבות מצד המזיק כלפי הניזוק, אין למיטיב זכות שיפוי.

חברת דובק יוצגה בערעורים על-ידי עורכי הדין גד נשיץ, עזריאל רוטמן, איתן נשיץ ושרון המר ממשרד נשיץ ברנדס ושות', וכן על-ידי עו"ד אבי וינרוט. עורכי הדין חגית אברהמי ודרור קדם ממשרד קנטור אלחנני טל ושות' ייצגו את פיליפ מוריס אינטרנשיונל והחברות הנוספות בקבוצה. (ע"א 7547/99).