מדונה וג'ניפר אניסטון כבר יודעות למה לבקר בחנויות של מנולו בלאניק

לאחרונה נפתח בארץ בוטיק מקומי ראשון של מעצב הנעליים האקסצנטרי מנולו בלאניק, שמקפיד שכל סניף שלו בעולם ייראה אחרת ■ בראיון מיוחד מספר אדריכל הבית שלו, ניק לייט-סמית, איך תרגם את בלאניק לתל אביב

כשאומרים "מנולו בלאניק", האסוציאציה של רבים (וליתר דיוק רבות) היא אותה סצנה בלתי נשכחת מסדרת הטלוויזיה "סקס והעיר הגדולה", שבה נתקלת גיבורת הסדרה באישון לילה בגנב שחושק בנעליה דקיקות העקבים, בעיצובו של בלאניק, כמובן. היא מוכנה לתת לו הכול, מלבד הבלאניק שלה... סדרת הטלוויזיה - שעשתה בנעליים שונות בעיצובו של הנ"ל שימוש רב, כמעט על תקן שחקניות משנה בכל פרק - הזניקה את הפופולריות של המעצב, שלא היה אלמוני גם קודם.

בין לקוחותיו נמנות מדונה (שהודתה שהיא מעדיפה את הנעליים שלו על-פני סקס), טיירה בנקס, ג'ניפר אניסטון ורבות נוספות. הסגנון של בלאניק עז מבע, היסטרי לעתים. העקבים נדמים בלתי אפשריים בגובהם ובעוביים המזערי, הצבעים חזקים ומלאים, והצורות מקוריות ובלתי שגרתיות.

רק לאחרונה נחת בישראל מותג הנעליים של בלאניק, והתמקם כצפוי בכיכר המדינה בתל אביב, בחנות נפרדת אך צמודה לבוטיק אניגמה הוותיק. למען הסרת ספק שלא מדובר בסתם חנות נעליים, מקפיד בלאניק גם על עיצוב החנויות שלו בעולם, כשאין שתיים זהות. בניגוד למקובל ברשתות בפריסה בינלאומית, אצל בלאניק הקונספט מגדיר כי כל סניף ייראה אחרת, ויתאים לסביבה הטבעית של המותג בנוף החדש שבו הוא מתמקם.

על משימת העיצוב הופקד האדריכל הבריטי ניק ליית-סמית (Nick Leith-Smith), שהוא האחראי על עיצוב כל החנויות וסניפי הדגל של בלאניק בעולם, והוא גם שותף בכיר במשרד האדריכלות והעיצוב Data Nature Associates. גם החנות התל אביבית החדשה מעוצבת על-פי הסטנדרט הזה (בשיתוף פעולה עם האדריכלית גרציאלה, המלווה את בוטיק אניגמה), אף שהיא נראית מאופקת יחסית לבוטיקים אחרים שעיצב עבור בלאניק. הקו שנבחר מתייחס לסגנון הבאוהאוס המקומי. הבוטיק ביוון מושפע מעמודים של מקדש יווני, ברוסיה - מגזרות נייר עממיות ומבית עץ בסגנון הדאצ'ה, באינדונזיה - בהשראת עיצוב דרום מזרח אסייתי.

לא במיינסטרים של האופנה

לייט-סמית הוא איש העולם: יליד אנגליה שגדל במזרח הרחוק, למד בגלזגו ובלונדון, ועבד ברחבי העולם לפני שהקים את משרדו הלונדוני. הוא ממשיך לתור בעולם, ולבקר בכל אתר טרום התכנון. "אני מאמין שביקור באתר לפני התכנון הוא הכרחי", הוא אומר. "כך אפשר לראות את ההקשר מקרוב ולהבין את הצרכים של הפרויקט. ביקרתי בישראל למשך יומיים בלבד, וגיליתי מקום מרתק. ממה שראיתי בתל אביב, בעיקר נמשכתי למתחם הבאוהאוס, שמייצג רגע מסוים בהיסטוריה של העיר. נהניתי גם מהמוזיקה החיה ומסצנת האמנות".

- ספר לי על שיטות העבודה שלך; איך אתה מתחיל פרויקט?

"אנחנו, במשרד, מתמחים ביצירת אדריכלות ועיצוב פנים שתואמים ספציפית למותג, כך שבתחילת פרויקט מושקע זמן בפיתוח המאפיינים ובניתוחם, בדימוי שמבוקש ליצור, בלקוחות ובקהל היעד. אלה מרכיבים שלא בהכרח קשורים למבנים ולחללי פנים, אך הם מאפשרים להתאים את התקציב באופן הטוב ביותר להצלחת פרויקט".

- הנעליים שמעצב בלאניק הן פראיות, אקסצנטריות. האם זה אומר שהבוטיקים דומים להן בקווי העיצוב?

"מנולו תמיד רוצה לעבוד בדרך שלו ולא לעבור במיינסטרים של האופנה. הרעיון של עיצוב חנות שמשתכפל ברחבי העולם לא היה בכלל אופציה עבורו. מנולו מתייחס לאדריכלות במקום, לריהוט מקומי, לשיטות ייצור; הוא סקרן. מנולו מעורב מאוד בעיצוב החנויות. נקודת הפתיחה שלו היא תמיד שיחה על המקום, מה המשמעות שלו לגביו, ועל התרבות המקומית. הוא אנציקלופדיה של סרטים, ספרות ועיצוב, אז ההשפעות כוללות פעמים רבות סצנות מסרטים, ואפילו פרטים של סטים ובגדים".

- מהו קונספט הבוטיק שלכם בישראל?

"האגף החדש של אניגמה צריך לעבוד בפשטות אלגנטית, עם קווי תצוגה נקיים ומרחב הגיוני שמתקיים לצד החנות הקיימת. פיתחנו את הקונספט הבסיסי תחת שתי השפעות: באוהאוס, ותצורות סלעים במדבר יהודה. לצורך ההשראה של הבאוהאוס הסתכלתי על צורות בולטות ושקועות בחזיתות הבניינים.

"את ההשראה למראה הסלעי קיבלתי בהשפעת היופי הנפלא של הטבע בסביבה וצורות גיאולוגיות. זה נעשה בדרך שבה דקורציה, חומר ותצוגה מתפתחים ונמזגים לאדריכלות. כך המרחב הפונקציונלי פועל בתוך המיקום שלו, ומגיב לתנאי חוץ כמו כיוון, נופים, כניסה".

- יש הבדל בין עיצוב חנות לנעליים, משרד או בית?

"זה אותו התהליך בכל פרויקט, עם התייחסות שווה למרחב, ללקוח ולמיקום".

- איפה טמונה התשוקה שלך בעיצוב ובאדריכלות?

"חדשנות, בכל רמה - ביצוע, פונקציונליות, חומר ושיטות ייצור ועבודה. במיוחד לחנויות הנעליים של בלאניק, שם תמיד נדרשות שיטות ייצור חדשות. למשל חיתוך דיגיטלי, הבלטות, ייצור בתבניות, חריטה, התכה, פיצוץ של חומרים, תפירה ועוד. ההיבט המספק ביותר הוא כשאנחנו משפיעים על החיים דרך מבנה, על בסיס יומיומי. סופו של פרויקט רק מגדיר איך הלקוחות מתחילים את התהליך. סיפוק אמיתי מגיע כשהתוצאות שלנו מגיעות לציפיות".