"וינשטיין לא יזיל דמעה אם חוק החרם ייפול בבג"ץ"

כך מעריכים בקרב חוגים משפטיים, זאת למרות שוינשטיין הודיע כי יגן בבג"ץ על החוק אם יתבקש ■ עפ"י הערכה נוספת, קיימת אפשרות ממשית שבג"ץ ייעתר לעתירות ויפסול את החוק

קיימת אפשרות ממשית שבג"ץ ייעתר לעתירות שיוגשו אליו ויפסול את "חוק החרם", שהתקבל השבוע בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. כך מעריכים גורמים משפטיים בכירים, וזאת נוכח סירובם של חברי כנסת, יוזמי ההצעה, לקבל את מתווה השיפורים שהוצע להם על-ידי אנשי משרד המשפטים, במטרה לצמצם את חוסר-המידתיות של החוק ואת הסכנה שייפסל עקב פגיעתו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק.

הערכה נוספת השוררת בקרב חוגים משפטיים היא שאף שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע כי יגן בבג"ץ על החוק אם יתבקש לכך, הרי שהיועץ עצמו ואנשיו במשרד המשפטים לא יזילו דמעה אם מאבקם המשפטי בבג"ץ ייכשל, והשופטים יקבלו את העתירות לביטול החקיקה.

מאחר שהעתירה הראשונה, והיחידה עד כה, שהוגשה נגד החוק, על-ידי "גוש שלום", הוגשה כנגד הכנסת, מי שאמור להשיב לעתירה הוא היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, שאף הוא אינו שלם עם נוסח החוק שהתקבל.

בהודעה שפירסם וינשטיין הוא מסר כי "עמדתנו היא שבחוק קיימים קשיים חוקתיים משמעותיים. על רקע קשיים אלה, בדיונים לקראת חקיקת החוק, התנהלו מגעים בין משרד המשפטים ובין מציעי החוק, והועברו מטעמנו הערות, שמטרתן הפיכת החוק למידתי יותר, כך שיעמוד במבחנים חוקתיים בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון. חלק מההערות התקבלו והוטמעו בנוסח הסופי של הצעת החוק, וחלק לא".

בדיון שהתקיים לפני כ-3 שבועות בוועדת החוקה של הכנסת מסר עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ לעניינים פליליים, בשמו של וינשטיין, כי "הנוסח שגובש מהוה סוג של קו אדום מבחינת היועץ ביחס לחוקתיות החוק, וזאת נוכח הקשיים החוקתיים המשמעותיים הקיימים גם בנוסח הסופי של הצעת החוק". נזרי ציין כי "כשנמצאים על גבול, הרי שבכל צעד קטן עלולים לחצות אותו".

מאוריינטציה פלילית לאזרחית

במהלך הדיונים על הצעת החוק, הצליחו אנשי משרד המשפטים להמיר את נוסח החוק, שנגע בנוסחו הראשון להטלת סנקציה פלילית ליוזמי חרם, לחוק בעל אוריינטציה אזרחית. הטלת סנקציה פלילית נתפשה בקרב הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים כמופרכת ואבסורדית.

במסגרת המבחנים הנוהגים לבחינת מידתיות הפגיעה בערכים החוקתיים, הושמטו ביוזמת אנשי המשרד גם הסעיפים הנוגעים לסמכות שר הפנים למנוע כניסה לישראל מאדם שקרא לחרם במשך 10 שנים, וכן צומצמה ההגדרה של מהו חרם.

אנשי המשרד גם נאבקו כדי שהגדרת החרם תכלול מרכיב של זדון, כלומר חרם "במתכוון" - והגדירו את השינויים האלה כ"קו אדום".

מה לא הצליח משרד המשפטים לשנות בהצעת החוק? בקשתם לכלול בנוסח החוק כי החלטה של שר האוצר לשלול תמיכות מגופים שקראו לחרם תתקבל רק במקרים מיוחדים, לא התקבלה.

ואולם אנשי המשרד הבהירו למחוקקים כי מאחר שבכל מקרה מדובר בשיקול-דעת של שר, שהיא החלטה מינהלית, הרי שהשר יהיה כפוף להנחיות היועמ"ש בעניין זה, והיועץ מתכוון לפרסם הנחיות לשרים בשאלת שלילת תמיכה מגופים שקראו לחרם, כך שהיא תישלל רק במקרים יוצאי דופן.

בסופו של דבר התקבל נוסח מתון יותר של החוק, ואולם גם הנוסח הסופי מעורר קשיים חריפים, בשל ההגבלות שהוא כולל על חופש הביטוי. במשרד המשפטים סירבו להתבטא גם בנוגע לתבונה שביסוד החקיקה החדשה.

אמש (ג') החליט שופט בג"ץ סלים ג'ובראן כי היועץ המשפטי לכנסת ישיב בתוך חודשיים ימים, דהיינו עד ל-12 בספטמבר, לעתירה הראשונה שהוגשה נגד חוקתיות החוק. העתירה הוגשה על-ידי פעיל השמאל אורי אבנרי ותנועת "גוש שלום", באמצעות עורכי הדין גבי לסקי ונרי רמתי. (בג"ץ 5239/11).