המנהל הנכון לרשות המסים

רשות המסים זקוקה למנהל. מנהל חדש למערכת פגועה אחרי שנים של כותרות שליליות ותדמית מפוקפקת. עם 5,200 עובדים, רובם מסורים וחרוצים, שמסתובבים בראש מורכן. כמעט מתביישים במה שהם עושים, וכל הזמן מרגישים צורך להתגונן.

מנהל - זה הדבר הכי חשוב היום לרשות המסים. להרים את ראשה, להשלים את תהליך האיחוד הפנימי שלה, בין מסים, מכס ומע"מ.

יהודה נסרדישי, המנהל היוצא, שנכנס בשיאו של אחד המשברים הקשים שידעה הרשות, הצליח לשמר את המערכת, בעודה מחוברת למכשיר ההנשמה של הביורוקרטיה וההכרח בגביית מסים. עכשיו צריך למנף אותה. להרים אותה מהקרשים.

עוצמה מול בעלי כוח

רשות המסים זקוקה למנהל של בני אדם, מנהל סיכונים, מנהל של קבלת החלטות, וגם, בדיוק באותה עוצמה, מנהל בעל יכולת עמידה ואומץ אישי מול בעלי סמכות. רשות המסים זקוקה הרבה, הרבה פחות למי שמדקלם בעל-פה את תיקון 4, סעיף ב', קו נטוי 4, סוגריים ג'.

משה טרי הוא המנהל הכי נכון היום לרשות המסים. הקולות מתוך המערכת ומחוצה לה שמחפשים עילות כאלה ואחרות נגד המינוי - מן הדין שיחלפו מן העולם ולא ישפיעו כהוא זה על שר האוצר, יובל שטייניץ, שיזם והתאמץ כדי לשכנע את טרי לבוא לרשות.

יותר מזה, אחרי כל-כך הרבה אירועים ושמועות, נכון לה למערכת המסים מנהל שבא מפוזיציה ניהולית, לא אחד שיצא ממשרד רואי חשבון, ובוודאי שלא יחזור למשרד רואי חשבון.

אחרי שתשוקם המערכת, אפשר יהיה להתחיל לצקצק באשר לסוגיות מקצועיות חדשות ותמירות. כרגע צריך לקיים מערכת שתתפקד, שתיתן תשובות אחידות, טובות - ובזמן.

המבקרים טעו

ולעניין בקיאות במסים, כיו"ר רשות ניירות ערך היה טרי חלק מבקרת דוחות כספיים, היה חבר מועצת רואי החשבון, חבר המוסד לתקינה חשבונאית וגם הוביל את אימוץ כללי החשבונאות הבינלאומיים (IFRS).

טרי הוכיח את עצמו עד היום כמנהל משובח. אחד שנכנס למערכת ויודע להוביל אותה להישגים. כשנכנס למרכז ההשקעות, אמרו שהוא לא מכיר את החוק, לא יודע את המפעלים, את הסעיפים ואת תתי-ההוראות.

אחרי זמן מה, אמרו שהוא מנהל מרכז השקעות מצוין. זה חזר על עצמו כשקיבל את תפקיד מנכ"ל רשות הדואר, ארגון עם בעיות ניהוליות סבוכות לא פחות מרשות המסים.

כשמונה ליו"ר רשות ניירות ערך, אמרו שהוא אולי מבין במסחר, אבל לא מבין בדקויות החוק. אחרי שנה הוא התחיל לקבל צל"שים. כשנכנס הבין שהכי חשוב זה לקחת את הארגון שיש בו אנשים מבריקים, עם ממוצע אנושי ומקצועי גבוה, ובאמצעותם להשיג את היעדים הרגולטורים הרצויים לרשות.

הוא קבע את סדר היום ואת היעדים ארוכי-הטווח; הוא פתח "מפעל לייצור רעיונות"; מינה צוות אחד לייצר רעיונות בייעול האכיפה, אזרחית, מינהלית ופלילית; את חברי המפעל השני כיוון לגיבוש רעיונות לפיתוח השוק, מכשירים פיננסים, רגולציה עדכנית, פתיחה לשוק הגלובלי, חתימה על אמנות בינלאומיות והצטרפות לארגונים בינלאומיים.

המטרה שהושגה הייתה לחשוף את הרגולציה הישראלית לידיעה ולביקורת בינלאומית, בכוונה להגביר את הסיכויים שיותר חברות ישקלו להגיע ולהנפיק בארץ.

אחד הדברים הראשונים שאמר לבכירי הרשות היה: "אתם אנשי מקצוע טובים, קחו אחריות. אל תעיפו הכול אליי. אני אתווה את הכיוון, אתן לכם גיבוי. אתם תלכו בכיוון שקבענו".

"ראש פתוח"

טרי נתן חופש פעולה ויצירה, במגבלות שנקבעו על-ידו בהנהלה. התוצאה הייתה התפוצצות של יוזמה ורעיונות. אנשים העלו רעיונות וידעו שמקשיבים להם. הוא איפשר הקשבה ונתן תחושה של "ראש פתוח".

כמנהל הייתה לו ברשות אג'נדה מקצועית ברורה וגלויה. הוא הקים את ועדת גושן לממשל תאגידי, הכניס לחשבונאות את כללי ה-IFRS, הביא לפה את כנס IOSCO, הארגון הבינלאומי של רשויות ניירות ערך (פסגת דאבוס של המניות).

גם בעניין האומץ האישי, טרי הוכיח את עצמו. השיא היה חקירה בלב-לבו של הכוח הכלכלי-עסקי-חברתי-פוליטי העצום במיוחד של לאומי-פסגות-פיא. זה היה בימים שלפני ועדת בכר, כשלאומי וראשיו היו בשיא השיאים של כוחם. בסופו של דבר, הבנק שילם קנס, כמה בכירים מאוד נאלצו לעזוב ולצאת מהמערכת הפיננסית לכמה שנים.

זו הייתה בעצם אכיפה מינהלית מוקדמת. טרי ייצר מצב של צדק בהרתעה, תשלום קנס, פגיעה בעיסוק והרשעה.

עם כל זה הוא יבוא לרשות המסים. וכמה שיותר מוקדם - יותר טוב.