אדיר, מילר

מעבר לעניינים קומיים פשוטים, אדיר מילר נוגע ב"רמזור" גם בעצבים הכי חשופים של הזוגיות

"רמזור", יום ה' 22:00, ערוץ 2 קשת

העונה השלישית של "רמזור" הולכת ומתבררת כטובה ביותר עד כה. עם כל הכבוד לדמויות המשנה בתוכנית - איצקו הקמצן שאשתו רודה בו, או חפר הסטלן ורודף הנשים, הסיפור המרכזי והמעניין ביותר הוא של אמיר וטלי, שהעונה הקודמת הסתיימה בחתונתם, והעונה הנוכחית נפתחה עם הציפייה לילד.

מעבר לעניינים קומיים פשוטים - כמו הרכישות לקראת הלידה, אדיר מילר נוגע כאן גם בעצבים החשופים ביותר של הזוגיות, ומי שיתבונן היטב, יוכל לראות שם דיוקן אמיץ של גבר הנתון בקונפליקט, קונפליקט שיש שיאמרו שהוא כמעט מהות הגברית: המאבק הבלתי פוסק בין הרצון להיות יצור זוגי, משפחתי, נורמטיבי - לבין ההכרה שזוגיות היא סוג של פרוזאק ליצר.

מי שעוקב אחרי הקריירה של מילר, יודע שהנושא מעסיק אותו גם מחוץ ל"רמזור": במופעי הסטנד-אפ שלו כיכב במשך שנים קטע על הדרך שבה מקבלים גברים את ההחלטה להינשא. לדידו של מילר, כל גבר כמעט חי חיים כפולים (ולא רק מי שמחזיק בחשבון בנק נפרד או במשפחה סודית ברומניה), גם כאשר הזוגיות שלו היא טובה.

דמות הגבר שמיוצגת בסדרה על-ידי אמיר (מילר בעצמו), מספקת לה את הממד השלישי: איצקו (ליאור כלפון) וחפר (ניר לוי) הם מצחיקים ומשוחקים בכישרון, אבל הם לא יותר מפלקטים. אמיר הוא שמשאיר את הצופה עם חומר למחשבה, גם כשנמוג החיוך.

לא טובה ומוצלחת

"TLV - עושים את תל-אביב", יום שבת 21:50, ערוץ 10

הנה דוגמה לסדרת ריאליטי שמייצגת את המורכבות של טלוויזיה מסחרית. מצד אחד, היא ממש לא טובה. מצד שני, היא מאוד נכונה ומוצלחת. איך יכולים לדור שתי ההגדרות האלה בכפיפה אחת?

נתחיל במה שלא טוב, והוא כמעט הכול: צעירים עוברים לגור בתל-אביב ומביאים איתם מלבד נתונים טבעיים מעוררי התפעלות, גם סל עמוס בהורמונים ותשוקה "לעשות את זה" בעיר הגדולה. זה לגיטימי כמובן, אבל גם מצער.

הצגת תל-אביב כמקסם-שווא זוהר היא כמעט מקוממת: זו עיר מיוזעת, חסרת יופי וחן - שגדולתה מתגלה רק אחרי שהשלמת עם עליבותה. ב-"TLV" היא נראית זוהרת ומבטיחה, משהו בין הוליווד לניו-יורק, עיר פרסום, תקשורת, הפקה ועוד.

המצג הפיקטיבי הזה הוא מעין אור ניאון מסנוור ומסמא עבור הצעירים בסדרה, משהו שמרחיק את תל-אביב (שבעיניי רוב חינה הוא בנגישותה לכל אחד) מהפריפריה, וחבל: לא צריך להגר אליה כדי לעבוד במשרד פרסום (כמו שעושה בסדרה ילדה יפה מחיפה), כל הכיף הוא להתחיל בה מלמטה, בין הבר לעמדת שטיפת הכלים ולגלות שכל היתר קורה כמעט מעצמו.

מצד שני, העובדה שמדובר בסדרה מעצבנת, לא סותרת את העובדה שהיא מוצלחת: קיץ, חופש וצעירים שיבלעו בשקיקה כל פריים, יתפעלו ממראם הטוב של משתתפי הסדרה ויחלמו דרכה חלום ליל קיץ. ר

ייטינג טוב מובטח (גם לפרקים שישודרו באמצע השבוע, החל מיום א' ב"הוט") ומזלו של הצופה (וגם של תל-אביב), הוא שבעוד חודשיים ייגמר הקיץ.