ועדת החוץ בבית-הנבחרים: 3 מיליארד ד' לישראל ב-2012

תספורת לפלסטינים, למצרים וללבנון ■ הנשיא לא יוכל עוד להתחמק מהעברת שגרירות ארה"ב מתל-אביב לירושלים

ועדת החוץ של בית-הנבחרים אישרה אמש (ד') הצעת חוק שמקצצת 6.4 מיליארד דולר מבקשת ממשל אובמה להקציב 51 מיליארד דולר למשרד החוץ ולסיוע למדינות זרות בשנת הכספים 2012. אך הוועדה הותירה ללא שינוי את סכום הסיוע הצבאי השנתי המבוקש לישראל: שלושה מיליארד דולר. הסכום מחושב על פי נוסחה מוסכמת בין ישראל לארה"ב מ-2007.

אנליסטים מתארים את הקיצוצים כאתגר ישיר לנשיא ארה"ב. הרוב הרפובליקני בבית-הנבחרים מנסה לצמצם את חירות הפעולה של אובמה בתחום מדיניות החוץ, למזער את תרומות ארה"ב לארגונים בינלאומיים, במיוחד או"ם, ולצמצם את יכולתן של מדינות מסוימת במזה"ת לפגוע בישראל. מקור ישראלי אמר ל"גלובס", שהחלק המזרח-תיכוני של הצעת החוק הוא "תספורת" לפלסטינים, למצרים וללבנון. פקיסטאן צפויה לצאת קרחת לגמרי על רקע התקררות יחסיה עם ארה"ב.

מליאת בית-הנבחרים תאשר את הצעת החוק בנקל, בהתחשב ברוב הרפובליקני בבית, אך הסנט, שבו רוב דמוקרטי, מתכנן הצעת חוק משלו למימון הסטייט דיפרטמנט וסיוע החוץ. גרסת הסנט תעניק לאובמה את חופש הפעולה שגרסת בית-הנבחרים שוללת ממנו. ועדה משותפת של שני בתי-המחוקקים צריכה למצוא נוסחת פשרה בין שתי הצעות החוק וקרוב לוודאי שבסופו של דבר יימחק חלק גדול מהמגבלות על הממשל שכלולות בגרסת בית-הנבחרים.

מכל מקום, על הסיוע הצבאי לישראל יש תמימות דעים בין דמוקרטים לרפובליקנים. שנה אחרי שנה מאשררים המחוקקים את ההסכם האמריקני-ישראלי, שמסדיר את הסיוע לישראל עד 2018. לפי נוסחת ההסכם, גדל הסיוע מדי שנה בכ-150 מיליון דולר. בשנת הכספים 2012, שתתחיל באוקטובר 2011, תקבל ישראל, כאמור, שלושה מיליארד דולר, ובשנת הכספים 2013 יגיע הסיוע לרמת התקרה: 3.15 מיליארד דולר. סכום זה ישאר על כנו בכל חבילת סיוע עד 2018. נוסף לכך כלולים בהצעת החוק סעיפי הרשאה ספציפיים למימון מערכות הגנה מפני טילים.

"הברית בין ישראל לארה"ב חיונית לבטחונן של שתי האומות והצעת החוק הזו נותנת ביטוי למחויבות הדו-מפלגתית של הקונגרס לממן במלואו את הסיוע הביטחוני לישראל", אמרה יו"ר הוועדה, אילנה רוס-לטינן.

הצעת החוק מדיפה ניחוח חזק של פרו-ישראליות, הן מבחינת הסעיפים התכליתים, שקובעים את רמת ההקצבות לישראל, הן מבחינת הצעדים נגד מדינות עוינות לישראל והן מבחינת ההצהרות ששזורות במסמך. כך, למשל, קובעת הצעת החוק שמדיניות הממשל במזה"ת תקיים את ההבטחות שנכללו במכתבו של הנשיא לשעבר, ג'ורג' בוש, לאריק שרון, לשעבר ראש הממשלה, ב-2004.

אותו מכתב מציין, בין השאר, שהסדר סופי בין ישראל לפלסטינים צריך להתחשב במציאות החדשה בשטח ולפיכך אין לצפות שישראל תחזיר את גושי ההתנחלויות הגדולים. המשמעות היא, למעשה, שישראל אינה מצופה לחזור לגבולות 1967. אובמה אינו מכיר במכתב זה והוא דבק בעמדה שישראל צריכה לחזור לגבולות 67 בשינויים קלים שיהיו מבוססים על חילופי שטחים עם הפלסטינים.

כבחקיקות קודמות, גם הצעת חוק זו קובעת שירושלים המאוחדת היא בירת ישראל, ושארה"ב צריכה להעביר את שגרירותה בישראל מתל-אביב לירושלים. בחקיקות קודמות, העניק הקונגרס לנשיא פתח מילוט: הממשל יוכל להימנע מהעברת השגרירות לירושלים אם יהיה לו בסיס להאמין שהעברה כזו תפגע באינטרסים של ארה"ב. בהצעת החוק החדשה קבעו המחוקקים, שפתח מילוט זה ייסגר ב-2014. ובמילים אחרות: הממשל יהיה להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים בתוך שלוש שנים, בלי "אם" או "אבל".

ועוד בהצעת החוק:

■ לא יינתן סיוע נוסף למצרים כל עוד לא יאשר הנשיא שמצרים אינה נשלטת, במישרין או בעקיפין, ע"י ארגון טרור זר; שהיא מקיימת במלואו את הסכם השלום בינה לבין ישראל; ושהיא מוסיפה להשמיד את מנהרות המבריחים לעזה.

■ לא יינתן סיוע ביטחוני לרשות הפלסטינית אלא אם כן יאשר הנשיא שאף חבר בחמאס אינו ממלא תפקיד במשרד ממשלתי, בסוכנות ממשלתית או בגוף ממשלתי אחר; שהרשות הפלסטינית מפרקת תשתיות של גופים קיצוניים בגדה המערבית ובעזה; שהרשות מכירה בזכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית; ושהרשות פועלת להפסקת ההסתה נגד ישראל. משמעות סעיף זה היא, למעשה, הפסקה ודאית של הסיוע האמריקני לרשות. ממשל אובמה יתנגד לכך בתוקף וקרוב לוודאי שגם ישראל. סביר להניח שסעיף זה ינשור בעת ההתדיינות עם הסנט על נוסחת פשרה.

■ לבנון לא תוכל לקבל סיוע ביטחוני נוסף מארה"ב אם הנשיא לא יאשר ששום חבר בחיזבאללה אינו ממלא משרה בגוף ממשלתי.