החתול קיבל גישה חופשית לשמנת

פרשת השבוע: אחרי שבית המשפט שם את הפועל ת"א בידיים של אלי טביב, נשאר לחכות ולראות כמה זמן ייקח לו עד שישים יד על הקופה של המועדון ■ וגם, קבלו את שר האוצר החדש, אבי לוזון

"במבי", פרק הסיום

השאלה הכי מהותית שעלתה השבוע לאחר שגם בית המשפט המחוזי הכיר בזכייתו של אלי טביב בהליך ה"במבי", היא האם זה טוב להפועל תל אביב. התשובה האינסטינקטיבית לשאלה הזאת היא "כן". הרי למוני הראל לא הולך בעסקיו הפרטיים בשנים האחרונות; הראל מתמודד עם עיקולים שהטילה עליו פרודתו נטלי לזר, כולל עיקול של 2.1 מיליון שקל על אחזקותיו בהפועל ת"א; הראל הוא עוף מוזר, שמסיבות לא ברורות אפילו לא טרח להגיע למשחק האליפות של הפועל ת"א באצטדיון טדי במאי 2010.

הכל נכון, אבל הנה משהו חשוב שכדאי לזכור לגבי העשייה של הראל בהפועל ת"א: הוא פעיל במועדון הזה כבר שני עשורים. בשנות ה-90' כיו"ר הקבוצה מטעם ההסתדרות, בשנות ה-2000 כחבר דירקטוריון בעל אחוזי שליטה מינוריים, מאוחר יותר כבעלים יחיד, ולבסוף כשותפו של טביב. מה בדיוק יצא לו באופן אישי במשך השנים מכל הטררם הזה? כסף הוא לא הרוויח (להיפך, הוא הפסיד), יחסי ציבור טובים הוא לא קיבל. המסקנה היא שהראל, את כל מה שעשה בהפועל, עשה במסגרת היותו אוהד מסור של הקבוצה, בדיוק כפי שהוא תמיד טען. אדם שאינו אוהד קבוצת כדורגל, לא מתעלק עליה במשך שני עשורים מבלי שיוצא לו מזה כלום.

את מי אוהד אלי טביב? הפועל ת"א, הפועל כפ"ס, מיאמי היט, אף אחד לא באמת יודע. מה אנחנו כן יודעים עליו: שהוא חושב קודם כל כמו איש עסקים. כשעזב את כפ"ס, דאג לשלוח את אנשיו שירוקנו אפילו את כיסאות ושולחנות הפלסטיק מהמועדון, כי גם כסף קטן הוא כסף. כשחשב שמינוי המכביסט דורון ג'מצ'י לדוברו האישי יועיל לפעילות העסקית שלו בהפועל ת"א, הוא ביצע את המהלך הזה. מה שמצביע בעיקר על הניתוק העצום שלו מכל מה שקשור ל"אהדת כדורגל".

אז האם "איש העסקים" אלי טביב טוב יותר להפועל ת"א מאשר ה"אוהד" האמוציונלי אך חסר האמצעים מוני הראל? מצד אחד, יש את האבחנה הנכונה מאוד בעולם הכלכלי, לפיה טוב שאדם נטול רגשות, שמקדש רק את שורת הרווח התחתונה, ינהל את העסק שלך. יש רק בעיה אחת עם התזה הזאת: כדורגל אינו עסק ככל העסקים. מנצ'סטר יונייטד וברצלונה, אולי שני מותגי הכדורגל החזקים היום בעולם, רשמו יחד בעונת 2009/10 הפסד נקי משותף של 246 מיליון דולר. בכדורגל אפשר להרוויח בשנה מסוימת, אבל אין סיכוי לגרוף תשואות במשך שנים ארוכות ורצופות. זה המודל הכלכלי ההרסני והבלתי-פתיר של הענף הזה.

בכל אופן, אין שום סיבה להניח שטביב מחפש את הטווח הארוך וחסר הערך הכלכלי בהפועל. כאיש עסקים שמנותק לחלוטין מההווייה של המועדון הזה, כפי שהדגים סיפור ג'מצ'י, ברור שהוא חושב על האקזיט.

אז איך יגיע טביב אל הכסף של הפועל? הוא יכול לעשות את זה באמצעות מימוש שטרי הון שמופקדים בבקרה התקציבית. כלומר - למשוך מחשבון המועדון את הלוואות הבעלים שהעניקו לו בעליו השונים במשך השנים. "אני לא רוצה שטביב ייקח את שטרי ההון לטובת עצמו, אלא שהם ישרתו את הפועל בלבד", אמר מוני הראל השבוע בבית המשפט לפני ההכרעה נגדו. התנאי למימוש שטרי ההון הוא שהמועדון יהיה בפלוס. במקרה של הפועל, החשבון בהחלט בפלוס (של 17 מיליון שקל, על-פי הערכות) בעקבות בוננזת ליגת האלופות בשנה שעברה; ומנגד, שטרי ההון שעומדים לטובת המועדון, אומרים בסביבת הראל, "עומדים על כ-20 מיליון שקל".

מה שהכי מדהים הוא שטביב השיג השבוע שליטה על שטרי הון בגובה כזה, כשכל ההשקעה שלו במועדון במהלך השנים מסתכמת ב-6 מיליון השקלים שעלתה לו עסקת ה"במבי". הוא פשוט לא היה צריך להכניס יד לכיס לקבוצה שהצליחה איכשהו בשנתיים האחרונות, בהן הוא שותף בה, לסיים עונה אחת עם איזון תפעולי (2009/10) ועונה נוספת עם רווח משמעותי (2010/11).

לא בטוח שטביב יממש את שטרי ההון בתקופה הקרובה. הוא עשוי להשתמש בכסף ששוכב בקופת הקבוצה כדי לחזק אותה, להעפיל שוב לליגת האלופות, לייצר לעצמו נכס ששווה כמה עשרות מיליונים טובים - ואז למכור ברווח אסטרונומי למשקיע חיצוני. זהו תסריט האקזיט האופטימלי שלו.

מבחינת הפועל ת"א, התסריט האחרון הוא הרע במיעוטו: לפחות זאת לא תהיה השוקת השבורה, עד לרמת כיסאות הפלסטיק, שבה השאיר טביב את הפועל כפ"ס.

"הדור הבא" של שידורי הספורט

די התרגלנו לעובדה שערוץ 10 מביך את עצמו עם שורת החלטות פרוגרמינג הזויות. לזה אפשר לצרף גם את ההחלטה ללכת באופן עקבי וחסר פשרות על שידורי ספורט. מילא שהרייטינג נוגע הרבה פעמים ברצפה, כפי שהדגים המשחק של מכבי חיפה מול בוראץ במוקדמות ליגת האלופות (6.4%, עלוב בכל קנה מידה של פריים-טיים). העניין היותר בעייתי עם זכויות ספורט הוא שאותו מוצר שאתה קונה בתיאוריה, יכול להתברר כמשהו אחר לחלוטין במציאות: כשערוץ 10 רכש את זכויות השידור של נבחרת ישראל במוקדמות יורו 2012 עבור 5.5 מיליון שקלים (לפני עלויות הפקה), לא היה לו מושג שיעבירו משחק כמו ישראל-יוון ליום שישי בשעה 16:00. שזו אמנם השעה המאושרת ביותר בשבוע של כל אדם יהודי, אבל מתה לחלוטין מבחינה טלוויזיונית. לערוץ 10 גם לא היה מושג שגמר היורוליג בהשתתפות מכבי ת"א יתקיים רגע לפני כניסת יום הזיכרון.

כך גם ההחלטה לקחת את מכבי חיפה התבררה כסוס מת ברגע שחיפה ניצחה את המשחק הראשון 1-5 וחיסלה למעשה את הגומלין.

יובל שטייניץ של ההתאחדות לכדורגל

הגרלת לוח המשחקים של ליגת העל בכדורגל. יו"ר ההתאחדות אבי לוזון מנצל את הבמה ומקדיש את רוב דבריו בטקס החגיגי למצוקת הדיור ומחאת האוהלים. במשך דקות הוא נואם ונואם ומחלק טיפים לזוגות הצעירים ואיך הגיע הזמן של המדינה לטפל בריביות על המשכנתאות. כאילו אין פרשת הימורים והטיות משחקים שמרחפת מעל הכדורגל הישראלי; כאילו מבקר המדינה לא הגיע יום לפני כן למשרדי ההתאחדות לכדורגל; כאילו שליגת העל לא הפכה בשנתיים האחרונות לתחנת רכבת לבעלי בית.

הכדורגל הישראלי כבר קטן על היו"ר. ומאז יום שלישי הכיסא של יובל שטייניץ מתנדנד חזק.