שוב עולים קולות מצד משקיעים מוסדיים וגורמים בתקשורת, הקוראים לבעל השליטה בדלק נדל"ן, יצחק תשובה, "להכניס את היד לכיס" ולהביא מהבית "לפחות חצי מיליארד שקל" לטובת הסדר החוב המתהווה בחברה הכושלת. כי הרי תשובה הוא טייקון.
בשבוע שעבר כתבנו כאן על הדרישה ממי שמוגדרים כ"טייקונים" להזרים מאות מיליוני שקלים מההון האישי שצברו, במקרה שבו חברה בשליטתם נקלעת לקשיים בהחזר חובותיה. הדרישה הזאת, קבענו, מוצדקת לגמרי: על בעלי ההון מוטלת חובה מוסרית לעשות ככל יכולתם, כולל הבאת סכומים משמעותיים של כסף פרטי, כדי לכסות את החובות שצברו חברות בשליטתם.
אלא שבפועל, הסיכוי שמאות מיליוני שקלים יעשו את דרכם מהחשבון הפרטי שלהם לקופת ההסדר הוא קלוש, וזאת מסיבה פשוטה: רוב הטייקונים שצמחו בישראל בעשור האחרון עשו זאת באמצעות רכישות ממונפות אשראי, שהפכו אותם משועבדים עד צוואר לבנקים. למעטים מהם, אם בכלל, יש אפשרות להביא מהבית סכום משמעותי לטובת הסדר חוב במידה שיידרשו לכך.
זה נכון לגבי תשובה, מיליארדר בדולרים על פי דירוגי העושר של מגזינים בארץ ובחו"ל, שספק רב אם מסוגל להביא כיום מהבית סכום של 500 מיליון שקל, אפילו אם ירצה בכך. ומה שנכון לגביו, נכון גם ליתר חבריו למועדון הטייקונים, שחלקם כבר חוו הסדרי חוב בשנים האחרונות.
המיתוס הזה של יכולות כספיות בלתי מוגבלות כמעט, אינו המיתוס היחיד שנקשר סביב התנהלותם ופועלם של הטייקונים המקומיים. להלן כמה דוגמאות נוספות.
מיתוס: לטייקונים "מגע של זהב" בהשקעותיהם
מציאות: כמו כל משקיע מהשורה, גם לטייקונים המקומיים יש השקעות מוצלחות יותר ופחות. ההבדל הוא בהיקף ההשקעה - פועל יוצא של אשראי בלתי מוגבל כמעט הניתן להשקעותיהם - וכנגזר ממנו, בהיקף הרווח או ההפסד.
יצחק תשובה רשם הצלחה מסחררת בהשתלטות על קבוצת דלק, אך נכשל בגדול עם דלק נדל"ן. אותו תשובה עשה הון מרכישת מלון פלאזה בניו-יורק והפסיד הון במיזם השאפתני להקמת פלאזה בלאס-וגאס.
נוחי דנקנר שפעל באופן מזהיר במהלך רכישת השליטה באי.די.בי, הוא אותו נוחי דנקנר שלא השכיל לקרוא את המפה בחברת התעופה ישראייר, שהקים. זהו אותו נוחי דנקנר שרשם רווח של מיליארדי שקלים מהשקעה במניות קרדיט סוויס, ומופסד כיום "על הנייר" במיליארדים, על אותה השקעה ממש.
וכך זה נמשך: לעידן עופר (החברה לישראל) יש ברזומה את צים המפסידה, לאילן בן דב (פרטנר) את טאו המתמוטטת, לדדי בורוביץ' (אל על) את רשת קלאבמרקט שקרסה.
מיתוס: לקרובי הטייקונים סיכוי טוב להפוך לטייקונים
מציאות: קירבה משפחתית אולי פותחת דלתות במחלקות האשראי של הבנקים ואצל הגופים המוסדיים בשוק ההון, אך היכולת להקים אימפריה עסקית משגשגת אינה עוברת בגנים. על כך יכולים להעיד משקיעים בקבוצת קמן של רוני אלרואי (חתנו של יצחק תשובה), ובחברת אינספייר השקעות של אבי ורטהיים (אחיינו של מוזי ורטהיים, מבעלי בנק מזרחי טפחות וקוקה קולה ישראל).
השניים, שניהלו בעבר עסקים עבור קרוביהם העשירים והמפורסמים, נחלו כישלון חרוץ בעסקים שהקימו בעצמם, והסתבכו בחובות ענק שהובילו את אלרואי ל"הערת עסק חי" בקמן, ואת ורטהיים להקפאת הליכים באינספייר.
מיתוס: הטייקונים ימכרו מטוסים ו-וילות כדי להחזיר חובות
מציאות: מי מאיתנו אינו מתקנא באורח החיים של הטייקונים? הם בונים לעצמם בתים מנקרי עיניים, עורכים אירועי ראווה נוצצים, מדלגים לסוף שבוע בחו"ל במטוס הפרטי, ונהנים משכר של מיליוני שקלים בשנה. הדרישה להצטמצם ולהצניע לכת ממי שעסקיו אינם עומדים בהתחייבויותיהם, מובנת ולגיטימית.
אלא שבמציאות, מפריד מסך העונה לשם "חברה בע"מ" בין הישות העסקית לבין בעל השליטה בה. אם לא הוצמדו מראש שיעבודים אישיים על האג"ח, לא ניתן לאכוף על הטייקונים למכור רכוש פרטי לטובת הסדר החוב. וממילא, מכירת הווילה בכפר שמריהו, מכונית המרצדס והיאכטה יניבו כנראה כמה מיליוני דולרים ויחסי ציבור טובים, אבל משמעותם הכלכלית קטנה אל מול הררי חובות האג"ח בחברה הציבורית.
מיתוס: בגלל הכבוד, תשובה יימנע מהסדר חוב בדלק נדל"ן
מציאות: ליצחק תשובה באמת אכפת משמו הטוב, ולראייה, מאות מיליוני השקלים שהזרים בשנים האחרונות כדי לתמוך בדלק נדל"ן. תשובה, כמו אילן בן דב וכמו אחרים, גם מבין היטב שאי תשלום החובות באחת מהחברות המשתייכות לפירמידת העסקים שלו, עלול לפגוע בעתיד בגיוסי הון להן תידרשנה חברות אחרות בקבוצה.
ועם זאת, נראה שהגענו לנקודה בה תשובה - אלא אם כן יבצע מכירת חיסול של עסקיו - כבר אינו יכול להביא את הסכומים הנדרשים לעמידה בהתחייבויות הענק של החברה. הסדר החוב בדלק נדל"ן כבר הפך לעובדה.
מיתוס: אם לב לבייב יכול להביא כסף מהבית, גם האחרים יכולים
מציאות: בהסדר החוב שנחתם אשתקד באפריקה ישראל התחייב בעל השליטה, לב לבייב, להזרים סכום כסף חסר תקדים כדי לשמור על שליטתו בחברה: 750 מיליון שקל. אבל לבייב הוא היוצא מן הכלל אשר אינו מעיד על הכלל: בניגוד לרוב חבריו למועדון הטייקונים, שנכסיהם מרוכזים בחברות הציבוריות שרכשו במינוף, הוא עשה את רוב הונו בעסקי היהלומים והמכרות אשר מתנהלים הרחק מעיני הציבור, ואלה ככל הנראה יצרו עבורו עתודות הון משמעותיות ליום סגריר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
