קרב על מתקני ההתפלה: "האוצר דורש לו"ז בלתי אפשרי"

הממשלה החליטה להרחיב את היקף ההתפלה כדי להתמודד עם משבר המים ■ האוצר בזבז חצי שנה בגלל התעקשותו להכתיב לזכיינים הקיימים מחיר "לא-ריאלי", לטענתם ■ הערכות: תכתיב המחיר עלול להכשיל את התוכנית כולה

האוצר, שספג בעבר ביקורת חריפה על העיכוב בהקמה של מתקני ההתפלה אינו ממהר ליישם את החלטת הממשלה מינואר האחרון להרחיב את מתקני ההתפלה הקיימים. מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי כבר היום מתקרב העיכוב בלוח הזמנים שקבעה הממשלה לחצי שנה.

יתרה מכך, ניסיונו של האוצר להשיג את המחיר הנמוך ביותר, במטרה לחסוך כמה מיליוני שקלים, עלול להכשיל את יישום התוכנית כולה, כך לפחות טוענים הזכיינים של שלושת מתקני ההתפלה הפעילים, שהודיעו לאחרונה לאוצר כי אינם יכולים להרחיב את המתקנים במחירים שהוכתבו להם. באוצר טוענים כי מדובר ב"מחיר הכלכלי הראוי לשלם תמורת המים המותפלים".

פנו באיחור

ב-30 בינואר קבעה הממשלה כי הצעד הראשון בהתמודדות עם משבר המים יהיה הרחבה מיידית של כושר הייצור של מתקני ההתפלה. בישראל פעילים כיום שלושה מתקנים, באשקלון, בפלמחים ובחדרה. לפי ההחלטה יורחב כושר הייצור של המתקנים, שעומד כיום על יותר מ-250 מיליון קוב, ב-100 עד 120 מיליון קוב נוספים.

הממשלה הורתה לוועדת המכרזים להתפלת מי ים, בראשות סגן החשב הכללי באוצר גיל שבתאי, לסיים את ההתקשרויות החוזיות עם זכייני מתקני ההתפלה "לא יאוחר מ-1 ביוני". ואולם הפניה הראשונה של האוצר לזכיינים נעשתה בתחילת יולי, כלומר, למעלה מחודש לאחר המועד שבו היו ההתקשרויות צריכות להסתיים.

האיחור בלוח הזמנים "הלחיץ" ככל הנראה את הוועדה וגרם לה להכתיב לזכיינים לוח זמנים צפוף ביותר: המועד האחרון להגשת ההצעות נקבע ל-15 באוגוסט, בתוך כשישה שבועות. הזכיינים טוענים כי הזמן הסביר להכין הצעה הוא כ-3 חודשים.

לפי המודל שקבעה הוועדה, יכתיב האוצר את המחיר שבו יותפלו המים והזכיין מצדו יציע את כמויות המים הנוספות שיש ביכולתו להתפיל במחיר שנקבע. המחירים שנקבעו לכל מתקן נגזרו מהיתרה של תקופת הזיכיון, תוך מתן אופציה לזכיינים "חדשים" לבחור בתנאי ההתקשרות שהוצעו למתקנים "ותיקים" יותר.

יזמים במשק ההתפלה אמרו ל"גלובס" כי מדובר במחירים לא-ריאליים, הנמוכים משמעותית ממחיר השיא שהושג במכרז התחרותי האחרון להקמת מתקן ההתפלה בשורק.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "הטענה לפיה עוכב מפעל ההתפלה על-ידי משרד האוצר חסרת בסיס. ההיפך הוא הנכון. החל מתחילת העשור הקודם האוצר הוא זה שקידם את מפעל ההתפלה. מיד עם קבלת החלטת הממשלה פעלה ועדת המכרזים בהתאם לסדרי העדיפויות שהוטלו עליה".

באוצר אמרו כי הוועדה ביצעה "מספר הליכים במקביל ובהם הגעה לסיכום עם מתקני פלמחים וחדרה על הרחבת הייצור למרבית שעות היום, הליך הסגירה הפיננסית של שורק והליך ההתקשרות עם מקורות בקשר למתקן ההתפלה באשדוד".

הליך ההרחבות הקבועות, מסבירים באוצר "הנו מורכב ודורש עבודת הכנה יסודית בהיבטים המשפטיים, הסטאטוטוריים, ההנדסיים והכלכליים. בהתחשב בכך, פעלה ועדת המכרזים במהירות וביסודיות לשם השלמת ההליך במועד הקצר ביותר האפשרי".

לטענת האוצר, המועדים של הוועדה "הנם סבירים בהתחשב בכך שבוצע הליך מקדים שאפשר למתקנים להיערך מבעוד מועד, ובכך שאין זה תהליך ההרחבה הראשון שעושה המדינה מול מתקני ההתפלה". באוצר הדגישו כי "המחירים נקבעו בהתאם לעבודה כלכלית הנדסית שעשתה הוועדה, ומהווים את המחיר הכלכלי הראוי לשלם תמורת המים המותפלים. מיותר לציין שהערות הזכיינים המתקבלות במסגרת ההליך ידונו בוועדה וייענו בהתאם".

מהים לברזים מתקני ההתפלה בישראל
 מהים לברזים מתקני ההתפלה בישראל