- יום שישי בבוקר. את מקבלת את הרייטינג הקשה של "הדור הבא": 7%. מה עובר עלייך ברגעים האלה?
"שישי בבוקר נחווה לי שורף. ב'הדור הבא' ציפינו לרייטינג של 18%. מבחינתנו זו הייתה חוויה קשה. ידענו שקשת הולכת לחבוט בנו, ידענו שאנחנו הולכים להתמודד מול המפלצת הזאת. הם העמידו מולנו מוצר מצוין ('מאסטר שף') בלי לשדר פרסומות במשך שעתיים, ונכנסו לתוך החדשות בלי לשדר את תחזית מזג האוויר. ידענו שיהיו מספרים קשים, אבל הם היו יותר קשים ממה שחשבתי. כן, טולטלנו".
- זה היה רגע של שבירה? רצית לשים את המפתחות וללכת?
"זה היה יום קשה. לא בכיתי, אבל רציתי לבכות".
- למה לא בכית?
"הבנתי שאני לא יכולה להתפרק. אין לי את הפריבילגיה. גם אם זה היה הכי טבעי לבכות. אני מנהלת הרבה מאוד כסף ואנשים, וגם אם אני חווה טלטלה מאוד קשה (נחנקת), אני צריכה לאסוף את עצמי ולהניע קדימה. חברת ההפקה אבוט-רייף-המאירי, שעושה את 'הדור הבא', זו חברה שחתומה עד היום על הרבה הצלחות, ופתאום מול הרייטינג הזה אפילו היא מתערערת".
- הם שאלו את עצמם מה לא עובד?
"הם שאלו את עצמם עד כמה המשתתפים בתוכנית הם חומר ריאליטי - כלומר, כאלה שחושפים את עצמם עד הבשר מהרגע הראשון. אני מאמינה שיש שם פורמט טלוויזיוני נכון, גם אם הוא לא מספיק מדויק, לא מספיק מהיר. הייתי שותפה במשך 10 חודשים לבניית הפורמט הזה. בחרנו משתתפים שמתבשלים על אש קטנה, והבנו שאין זמן לאש קטנה. צריכים להאיץ תהליכים".
- הלב נשבר?
"היו שעות קשות, ואחרי זה אמרתי לעצמי: 'אני לא הולכת לעשות הצגה מול חברת ההפקה שהכול בסדר. זה בנפשם. יש מקומות שטעינו ויש מקומות שצדקנו. צריך סבלנות, אבל גם צריך לעשות תיקונים. לקחתי אחריות יחד איתם. אין 'אתם', זה 'אנחנו'. אבל בואו לא נשבור את הכלים. היו הרבה שיחות ארוכות וכל הזמן היינו ביחד. לא השארתי אותם לבד עם זה וגם לא גירשתי אותם כדי להשתלט על זה באופן טוטאלי. הם עומדים מאחורי כל פרט ונים ביצירה הזו. הלב שלהם בתוך הדבר הזה. ההחלטה הייתה להמשיך עם זה, גם אם זה לא במספרים שקיווינו".
- זה סדק את הדימוי העצמי שלך?
"כן. אמרתי לעצמי: 'רגע, אולי עם כל זה שאני חושבת שאני מבינה בטלוויזיה, אני לא מבינה'. ואחרי זה אמרתי לעצמי: 'יכול להיות שפה טעיתי, אבל כמה זה מתוך כל מה שעשיתי בקריירה?".
- לא ניבאת את מהלך החסימה של קשת?
"ידעתי שהם יוציאו את כל הכלים, שהם לא יתנו לנו את מרחב הנשימה שאנחנו צריכים. ידעתי שיום חמישי מולם יהיה קשה".
- זה היה גיא הריגה.
"ירדנו מתחת למספרים של עצמנו. באופן קר אני יודעת להסתכל על רמת התוכניות מול הרייטינג ואני יודעת כמה מתוך זה קשור לשיבוץ, לכמות פרסומות. ואני אומרת לך: 'הדור הבא' זו לא תוכנית ששווה 7% רייטינג ביום חמישי".
- הייתם נאיביים בהיערכות מולם. יש לכם עסק עם קילרים.
"תראי, אני לא בתחושה שאני פראיירית. אם היינו פראיירים לא היינו עושים 45% בפריים-טיים מצטבר. חצי מהציבור בא לצפות בנו. אנחנו נכנסנו לזירה עם מתגושש חזק שמפיל את כולם סביב, והקהל מריע לו. ידענו שניכנס ונחטוף ונצא שרוטים ויהיו גם נוקאאוטים. עכשיו אנחנו חוטפים. אם באמת רוצים להיות בתחרות צריכים לדעת שזה הולך לכאוב".
- את לא כועסת שהם מנסים לפרק לך הפקות מלמטה? לחטוף לך את עורכי התוכן, לפתות טלנטים?
"ברור שאני כועסת. עורכי תוכן טובים זה הדבר הכי מבוקש בשוק התקשורת. יש מלחמה. אנחנו יכולים להציע מקום לא פחות מעניין ולא פחות בודק את הגבולות, ולא כמו המתחרה שמנצח אבל חרד כל היום מהרגע שהוא ירד מ-30%, וזו חרדה איומה. גיא המאירי, שעומד מאחורי 'הדור הבא', לא ישן בלילה מהמקום של 'מחר אני עושה יותר טוב'. ואצלם, בקשת, לא ישנים בלילה מהמקום של 'מחר אני עושה רק 28%'. הפחד מלאבד רייטינג הוא לא פחות משתק מאשר הפחד לא להביא רייטינג דו ספרתי בבוקר".
- אם זה היה בקשת או ברשת זו הייתה קטילה אישית לדורות. את לא עוברת את הזובור שעברו אחרים במקומך בקטעים קשים.
"זה בגלל שאני בנאדם שכמעט אף פעם לא מנסח דברים בביטחון. כשאתה טיפה פחות מנסח דברים באופן חד-משמעי ובטוח שב-100% תצליח - במצב כזה אם אתה לא מצליח, אנשים לא קורעים אותך. אנשים מחפשים על מי להפיל את האשמה. כולם בחוץ בתהייה איזה ראש יתגלגל כדי שייפתרו כל הבעיות. אבל אנחנו ממשיכים עם התוכנית, ובודקים מה צריך לתקן. לא יהיו הדחות. יש עבודה לעשות".
"הרייטינג לא יחשיך אותי"
קרני פלזנטל, 43, נשואה לשחר זיו, שותף ומנהל במשרד רואי החשבון זיו-האפט, ואימא לניצן (14) ואמיר (10). היא למדה תסריטאות לתואר ראשון ותקשורת לתואר שני. את דרכה החלה כתסריטאית בערוץ הילדים, התקדמה לתפקיד עורכת ואז למנהלת הערוץ. בהמשך התמנתה כסמנכ"ל התוכן בנוגה תקשורת, והמשיכה כסמנכ"ל התוכן של הוט, שם הייתה חתומה על הצלחות כמו "עספור", "האלופה" ו"מחוברות". לפני כשנה עברה לשמש כסמנכ"ל התוכן של ערוץ 10. כיום היא מנהלת התוכן היחידה בארץ שאחראית על 7 ימי שידור בשבוע. "בערוץ 10 הקושי הוא שאתה חשוף לעיני כל. כל בוקר אתה מקבל ציון".
בדיוק אז מגיע הטלפון מיואב גרוס, והיא מתפרצת בצחוק עז. "איזה יום מעולה", היא מתמוגגת, "'לעוף על המיליון' קיבל רייטינג של 16%". היא, כמובן, מורגלת גם בבקרים אחרים. "יום שבו מקבלים ציון נמוך מתחיל יותר מבאס".
- מה את עושה כדי לא להגיע להתמוטטות עצבים?
"כבר שנה אני עושה עבודה פנימית על עצמי כדי שהדבר הזה לא יערער אותי. כשהגעתי לערוץ 10 אמרו לי: 'לא תחזיקי מעמד, את תשתגעי עם הצפצוף הזה של הרייטינג כל בוקר'".
- אז איך את שורדת את המתח הזה?
"אני נעזרת. פעם בשבוע אני יושבת עם פסיכולוג שעוזר לי להוריד רעשים ולהתמקד. אני מתייעצת המון עם אנשים שעובדים איתי ומאוד פתוחה לשמוע מכל צדדיי. יש הרבה רגעים מבלבלים, כי כולם נותנים לך הרבה עצות".
- ומה את מחליטה?
"קיבלתי החלטה שלא משנה איזה רייטינג אני מקבלת - אני נכנסת לעבודה אותו דבר, טון הבוקר שלי לא משתנה, בין אם קיבלתי 6% או 15%. אני יודעת שאסור לי לתת לדבר הזה להחשיך אותי לכל היום. למרות שיש את הניעור הזה - ואני יודעת שאני צריכה לחזור ולנתח מה הוביל לרייטינג הנמוך. מי עזב באמצע, מי לא חזר אחרי הפרסומות".
- ואם את מגלה שהתפלק לך, נניח, הפלח של הצעירים?
"ב'נבחרת ישראל', למשל, גילינו שלא הגיע הקהל של הילדים. חשבנו איך להביא את החבר'ה הצעירים. לכן הבאנו בהתחלת התוכנית פאנל של 'חי בלה לה לנד'. אני יושבת עם העורכים והמפיק ומתייעצת. אני מעבירה להם הרבה אינפורמציה מחקרית, ואנחנו מתרגמים את זה לתכנים".
- את צריכה להביא מספרים, אבל בסוף זה ביזנס של רגש.
"אני חושבת שכן. זה מה שאנשים מחפשים בטלוויזיה. להתרגש. הם רוצים לצחוק, הם רוצים לבכות. צפיתי בפיילוט של תוכנית חדשה שאנחנו מעלים על זוגות לפני גירושים, ועברתי את כל מנעדי הרגש האפשריים. אנשים שמים שם את הקרביים שלהם ואומרים: 'הנה, אנחנו מוכנים לדבר'".
- זה חוצה קטגוריות בתרבות העכשווית, הבשלות הזו להיפתח רגשית.
"הכול נהיה נגיש, הכול נהיה פתוח. יש תחושה כאילו אין סודות יותר. כאילו אנשים מקלפים הכול. מה קרה לתוכניות הראיונות של דן שילון, של יאיר לפיד וגם לתוכנית של אברי גלעד שלא הצליחה? כי מה הם כבר יכולים לספר לנו? מה כבר לא שמענו? הכול בחוץ. ב'מחוברות' היה משהו מאוד מטלטל ואמיץ, כשפתאום אפשר היה לדבר על הרבה דברים שלא מדברים עליהם. כשדנה ספקטור סיפרה על ההורות שלה ולמחרת היו דיונים בכל רשת חברתית ואלפי טוקבקים, פתאום אפשר היה לדבר על זה באופן כואב ואמיתי, על האימא שמסתגרת בחדר כדי לעבוד והילדה שעומדת בחוץ מייללת".
- את חתומה על "מחוברות". לא בטוח שזה יכול היה לעבוד בברודקסט.
"השיאים הרגשיים שנחשפנו אליהם - קשה מאוד להתחרות בדבר הזה. כשרן שריג מתאהב, בוגד ומתגרש בשידור חי. הפורמט הזה לא יכול לעבוד לפני עשר וחצי בלילה, והוא חייב לעבוד כרצועה יומית. שעה כזו מאוד קשה לערוץ 10 להרים על בסיס יומי, כי יש לנו רצועה קבועה מאוד מוצלחת של גיא פינס, גיא זוהר, לילה כלכלי והצינור".
- איך את מסבירה את העובדה שבקשת לא הצליחו לתת תשובה מול 4 הפורמטים האלה שלכם?
"אין להם את היתרון הכי גדול שלנו, שזה שידור 7 ימים בשבוע. אי-אפשר להתעלם מזה שהתוכניות האלה נבנו במשך שנים. זה עניין של זמן וסבלנות. בכל התוכניות האלה הטלנטים הם המנוע. גיא פינס הוא המנוע של התוכנית שלו, גם גיא זוהר ושרון גל וגיא לרר. הם קמים בבוקר ובאים לעבוד בדבר הזה. הם נלחמים על אייטמים ועל הקידום בערוץ. זה הבייבי שלהם".
- אבי ניר ניסה לשים יד על גיא זוהר ולא הצליח. איך זה?
"הוא ניסה, אבל בערוץ 10 יש משהו שאין בקשת. הוא נותן לאנשים חופש פעולה יותר מאשר שני הגופים שמתחרים בנו. חוץ מגיא פינס, כל הרשימה הזו הם אנשי אקטואליה וחדשות. הם יודעים שאף אחד לא יכפה עליהם לקדם תוכניות פריים-טיים. הם עובדים בעצמאות טוטאלית. מעולם לא נקראתי להתערב להם בתכנים".
- בהבחנה ממי?
"אתה פותח ערוץ 2 ואתה יכול לראות את כל התוכניות מקדמות את 'מאסטר שף', כולל מהדורת החדשות המרכזית. אצלנו אי-אפשר לבוא למהדורת החדשות ולהגיד להם: 'אולי תעשו אייטם על איתן אורבך'. לפעמים זה מאוד מתסכל. יחד עם זאת, אני מעריכה את זה".
- את מצליחה להכיל את זה.
"מה יעזור לי אם אבכה שקשה לי. בא לי לפעמים קצת לבכות. אוקיי. אני אבכה, אני אפרוק ואז אני צריכה לאסוף את עצמי כי יש עבודה לעשות. יש רגעים קשים. אני מודה בזה ולוקחת בחשבון שבחלק מהמשימות המורכבות אצליח, ובחלק אכשל.
"להעביר צופים מערוץ 2 לערוץ 10 זה תהליך לטווח ארוך. זה קשה כקריעת ים סוף. הם נותנים טלוויזיה מצוינת. מנגד, ערוץ 10 הצליח לייצב לראשונה לוח שידורים מלא. לאורך תקופות היו שידורים חוזרים, סרטים, דוקו ותחקירים, לא היה מגוון, היה כעס של הצופים. בראש אני יודעת שצריך סבלנות ומקצועיות. בסוף ננצח".
- זה בראש. אבל בלב?
"בלב זה מכווץ. יש את הרגעים של ההתכווצות. כשאתה עושה משהו טוב, ובכל זאת לא מצליח".
- איפה הרגשת באופן החד ביותר את הפער בין איכות המוצר לבין הרייטינג?
"העונה האחרונה של 'הישרדות' הייתה הכי טובה. מבחינה עסקית היא הייתה אחלה עונה, אבל ציפינו שהיא תעשה 18% ולא 15.2% בממוצע. זו הייתה תוכנית מצוינת ואנחנו שאלנו את עצמנו, אז למה לא הביאה רייטינג?".
- והתשובה?
"אם 'הישרדות' הייתה עולה לצד 3-4 מוצרים בעוצמה הזו, זה היה מצליח. אחת הבעיות היא שערוץ 10 מזוהה באופן כמעט מוחלט עם 'הישרדות'. ככה לא בונים ערוץ. בשנתיים וחצי האחרונות שודרו 5 עונות של 'הישרדות' כי זה המוצר הכי חזק. נוצרה שחיקה במוצר. צריך להתגעגע לדברים בטלוויזיה. ישראלים מגיעים לשובע נורא מהר".
התפקיד הזה קשה במיוחד בגלל הצומת שבו את נמצאת, בממשק הזה שבין העולם התאגידי, הרציונלי והכלכלי ובין העולם הרגשי של היוצרים והתוכן.
"בעולם הזה אני נבנית ב-18 השנים האחרונות. אני באה מהשוחות, זה מגדל אותך. אני קמה בבוקר ואני מאושרת שזו העבודה שלי. לא הייתי מחליפה אותה בשום עבודה אחרת. זה מה שמחזיק אותי. אין הרבה אנשים שזכו כמוני".
- צריך קילינג אינסטינקט בעבודה הזו.
"זה לא אני. זה גם לא ערוץ 10".
- כל היום יורים עלייך.
"נכון. מה שאנחנו חווים היום זה לא תחרות. המתחרים שלנו די היו שמחים אם הדבר המרעיש הזה שנקרא ערוץ 10 היה מתחסל. עד כדי כך שמשתמשים בחדשות כדי לקדם תוכנית מולנו. היום אני חווה תחושה שאנחנו מתחרים במכונת ענק שיש לה כלים כאילו היא לבד בשוק. יש לה תקציב בלתי מוגבל לקנות טלנטים רק כדי שלא יהיו אצלי".
- עוז זהבי?
"לדוגמה. רצינו אותו לתוכנית בידור. למחרת הוא קיבל הצעה מקשת לחוזה, והוא סגר איתם. אני לא יכולה להיות במקום הזה - לעשות חוזה עם טלנט ולהושיב אותו על הספסל רק כדי למנוע אותו מהמתחרה".
- ירון ברובינסקי אמר לקשת "לא". הוא סירב לחוזה של מיליון שקל להגשת תוכנית שתתחרה בגיא פינס.
"כי הוא הבין שאצלנו הוא יקבל זמן מסך אמיתי לכישרון שלו. לא יודעת איפה יכולים לתת לעוז שיבוץ בתוכניות שלהם".
*** הראיון המלא - במגזין ליידי של "גלובס".
כתבות
ני"ע
