העם דורש צדק מיסויי: כך רשות המסים חולבת אתכם

על רקע המצב הביטחוני בדרום הארץ, נדמה שפחתה ההתעניינות באג'נדה החברתית של יושבי האוהלים וההתלהבות שהייתה בימים שלפני הפיגועים והגראדים שככה.

עם זאת, המוחים לא מוותרים. הם קוראים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, גם בימים קשים אלה, לא לשכוח את המצב החברתי, מקיימים פגישות בנוגע למטרות המחאה ועורכים שולחנות עגולים לשיחות על הנושא.

ברקע, נמשכת גם פעילותו של "צוות רוטשילד", שמדבר עם נציגי המגזרים המוחים, ואמור לגבש המלצות לפתרון המצוקות. אחת המשימות שהוטלו על הצוות, בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, היא לבחון את תמהיל המס, כדי להמליץ על שינויים נדרשים.

ההערכות בשוק הן כי צפויה המלצה להפחתת נטל המיסים העקיפים, שתמומן, בין היתר, באמצעות הכבדת נטל המס הישיר, במיוחד לתאגידים וליחידים עתירי הכנסות. אלא שההנחה כי רוב בעיות הציבור מונחות על כתפי המס העקיף לא משקפת את המציאות. למיסים העקיפים מיוחסת השפעה רגרסיבית (הנטל כבד יותר ככל שההכנסה קטנה יותר), במיוחד כשמדובר במוצרי יסוד ובצורכי קיום בסיסיים. אך לדברי מומחי מס, גם במחוזות המס הישיר הצדק החברתי נרמס כדבר שבשגרה.

חוקי המס שזורים בהוראות אנטי-תכנוניות, בסנקציות אוטומטיות ובהוראות "עשה" ו"אל תעשה". בה בשעה קיימים עשרות מסלולי מס והסדרי מס מועדפים, מתוך כוונה ושלא מתוך כוונה, שהבקיאות בהם לא תסולא בפז. התוצאה היא מלכודות ועיוותי מס לחלק מהנישומים, לעומת הטבות והקלות מס שמפחיתות בדרך-כלל את נטל המס האפקטיבי בעיקר לבני העשירון העליון. צדק חלוקתי לא מושג בדרך זו.

3 מומחים למסים, שמיפו עבור "גלובס" את עוולות ומלכודות המס המעוגנות עמוק-עמוק בחוקי המיסוי - הן העקיף והן הישיר - מציעים לפרופ' טרכטנברג ולחבריו לבחון היטב מה הם מוקדי האש האמיתיים שהציבור חש את צריבתם על בשרו.

רו"ח נדב הכהן, מומחה מס ושותף בכיר במשרד רו"ח רוז'נסקי, הליפי, מאירו ושות':

שווי שימוש ברכב

"כל עובד שעושה שימוש ברכב צמוד של המעביד מחויב מדי חודש במס, בשל שווי השימוש ברכב. המס מחושב באופן שרירותי, כפונקציה מהטבה רעיונית פרטית, שממנה נהנה כביכול העובד, ללא קשר להיקף ההטבה (בפועל) שממנה נהנה העובד. לפי פסיקה ארכאית של בית-המשפט העליון, הוצאות הנסיעה של עובד למקום העבודה (וממנו) נחשבות להוצאה פרטית, שאינה ראויה לניכוי לצורכי מס הכנסה".

הפסדים מתפוגגים

"לפי חוקי המס היום, וכל עוד אין פסיקה תקדימית אחרת, אין בדרך-כלל העברת הפסדים 'אחורנית', רטרואקטיבית, ואין הורשת הפסדים, לצורכי מס. כתוצאה מכך, נישומים רבים משלמים מיסים מרווחי שווא, שבשנים מאוחרות יותר מתפוגגים וחולפים מהעולם כלעומת שבאו".

משיכה "שלא כדין" מקופות-גמל

"לפי עמדת רשות המסים, שיש לה עיגון בתקנות מס-הכנסה, כל משיכה 'שלא כדין' מכספי קופת-גמל, לרבות היוון מקופת קצבה, מתחייבת במס בשיעור שלא יפחת מ-35%, ויכול להיות גם יותר מכך. הסנקציה הזו מופעלת כיום ללא הבחנה, גם כאשר מדובר ביחידים שהגיעו לגיל פרישה, וזקוקים לכסף, וגם כאשר מרכיב הרווח הריאלי, הגלום במשיכת הכספים, הוא זניח".

חישוב מס "מאוחד" ("קנס הנישואין")

"לפי פקודת מס-הכנסה, בדרך-כלל אין זכות לחישוב מס 'נפרד', בשל הכנסות פסיביות של בני-זוג. כתוצאה מכך, נטל המס הישיר המוטל על בני-הזוג כבד לעומת נטל המס המצרפי שהיה חל עליהם, אלמלא היו נחשבים לתא משפחתי אחד. 'קנס הנישואין' הזה מתייחס גם לבני-זוג שלכל אחד מהם יש דירה משלו (לרבות השלכות לעניין חוק מיסוי מקרקעין)".

הוני או פירותי?

"הפער המשמעותי בין שיעור המס המוטל, בדרך-כלל, על הכנסה 'פירותית', לעומת שיעור המס המוטל, בדרך-כלל, על הכנסה 'הונית', בידי היחיד, גורם לתכנוני מס ולעימותים בלתי פוסקים בין הנישומים לרשויות המסים. ככלל, כל נישום שמדווח על רווח הון אישי בשל מכירת מוניטין עסקיים, או בשל ויתור על זכות התחרות, צפוי למאבק מתיש ויקר, שפעמים מסתיים רק בבית-המשפט".

מס הכנסה ב': ביטוח לאומי דמוי מס

"תשלומי היחיד למוסד לביטוח לאומי הפכו במידה רבה למס-הכנסה ב'. קשה לכן להבין, מבחינת הצדק החברתי, מדוע הופטרו רווחי הון והכנסות פסיביות מסוימות, ובמיוחד דיבידנדים שמושכים יחידים מחברות שבשליטתם, מתשלום דמי הביטוח".

עו"ד משה שקל, ממומחי המס המובילים בישראל ומייסד משרד שקל:

גביית מע"מ ממלכ"רים

"מדינה אמורה לספק כמה מוצרי יסוד מינימליים לאזרחיה, כמו מים, חשמל, אוכל ברמה בסיסית, שירותי רפואה ועוד שירותים במחיר שווה לכל נפש. בחוק המע"מ קיים מושג המלכ"רים - מוסדות שאמורים לעבוד ללא כוונת רווח ולספק שירותים כאלה, אבל לאורך השנים רשות המסים והמחוקק צמצמו מאוד את הגדרות המלכ"רים, ולמעשה הביאו לתוצאה שגם השירותים הכי בסיסיים נגבה עליהם היום מע"מ.

"למעשה, המדינה מנסה להתעשר באמצעות המע"מ על-חשבון השירותים היסודיים שיש לספק לאזרחים. מה שצריך לעשות זה להרחיב את הגדרת המלכ"רים, כדי שיוכלו להציע לפחות אלטרנטיבה לשירותים בסיסיים של מים, חשמל ובריאות, ולתת פטורים ממע"מ על מוצרי הלבשה ומזון בסיסיים וזולים, ולעומת זאת להטיל על מוצרי יוקרה מע"מ אפילו יותר גבוה. כלומר, ליצור מע"מ דיפרנציאלי. כך לפחות יהיה מענה חלקי לעלות יוקר המחיה של מעמד הביניים והשכבות הנמוכות".

מס עקיף על דירות מגורים

"כדי להוזיל במשהו את הדירות למגורים, היה רצוי לפחות לפטור ממע"מ רכישת דירה ראשונה, אבל גם פה המדינה מנסה לעשות רווח על אזרחיה. רכישת דירה במחיר סביר, נמוך, שהיא ראשונה ויחידה של בני-זוג, צריכה להיות פטורה ממע"מ".

הבלו

"ישראל מדורגת היום במקומות הראשונים בגביית בלו על דלק. אין סיבה לכך. רצוי שנהיה לפחות מדורגים ברמת הממוצע של מדינות ה-OECD, ולשם כך ולרווחת התושבים צריך להוריד את הבלו. החיוב הזה מקשה בעיקר על מעמד הביניים".

גובה המס על ההון אנושי, לעומת רווחי הון

"העוול העיקרי בתחום המיסוי הישיר הוא שרוב שיטת המס הישראלית מכוונת לגביית מיסים מאוד יקרים על ההון האנושי, על העובדים וגובה מעט מדי מיסים על הכנסות הוניות והכנסות פיננסיות. הנהנים העיקריים ממצב זה הם אנשים שלא צריכים לעבוד ונהנים מרווחי הון.

"ראוי לרווח את מדרגות המס בצורה משמעותית יותר. מתחשיב שעשיתי ראיתי שבישראל אתה מגיע מהר מאוד למס של 40% על משכורות בסיסיות, שבארה"ב וברוב מדינות אירופה, כל אותה רמת שכר, שיעור המס היה 15%. כלומר, לכאורה יש מדרגות בארץ, אבל מאוד קל לקפוץ ממדרגה למדרגה. מי שמרוויח 17 אלף שקל לחודש מעבודה, ישלם מס ממוצע של מעל 30% מס, מה שישאיר לו פחות מ-12 אלף שקל למחיה. זה לא מספיק. וזה עובד שמרוויח יפה.

"כדי לפתור זאת, אני מציע לעשות שינוי מסיבי בכל נושא המיסוי על רווחי הון והכנסות פיננסיות. לפער בין מס רווחי הון למס-הכנסה בארץ, אין אח ורע בעולם. המס על רווחי הון והכנסות פיננסיות, הוא 20%, ובמקרים מסוימים, אם אתה בעל שליטה, הוא 25%. אין סיבה שאנשים שמרוויחים מעבודה ישלמו 52% מס על הכנסות גבוהות, ואנשים שמרוויחים רווחי הון שרובם עשירים, שלא תמיד עובדים, ישלמו 20%-25%. חובה לצמצם את הפערים. אני מציע גם להעלות את המס על הכנסות פיננסיות - מריבית ומדיבידנדים".

עו"ד אמנון רפאל, מייסד וראש בוטיק המס א.רפאל:

החזר הוצאות נסיעה

"כאשר עצמאי נוסע ברכבו הפרטי, ההוצאות המוכרות מוגבלות ביותר. לעומת זאת, כשהוא שוכר מונית, כל ההוצאה מותרת בניכוי. זה ממש עושק. אין סיבה לא להתיר לעצמאי את מלוא ההוצאות העסקיות שלו. לשם כך ניתן להתקין יומן נסיעות דיגיטלי".

קיזוז הפסדים רטרואקטיבי

"כאשר נישום הפסיד כסף בשנה מסוימת בעסקו, מותר לו לקזז את ההפסד רק בשנים הבאות. ראוי לאפשר פתיחת שומה של שנים קודמות ולהחזיר מס".

הפסדים של נפטר

"כאשר אדם נפטר בעודו בעל הפסד עסקי, שאילו נותר בחיים יכול היה לנצלו בשנים הבאות, הוא אינו יכול לקזז הפסד זה. מדוע לא לאפשר ליורשיו לנצל את ההפסד?".

סיווג עסקה מחדש

"לפקיד שומה מותר לסווג עסקה מחדש, כדי לגבות יותר מס. מדוע אסור לנישום לעשות אותו דבר להקטנת מסיו?".

חובת אישור פקיד שומה שלא לצורך

"מי שהפסיד בעסקה הונית והרוויח ממכירת מקרקעין חייב באישור פקיד שומה להפסד, כדי לקזזו. ומה יעשה אם פקיד שומה מסרב לתת אישור, או מושך את תקופת מתן האישור, ובו בזמן מס שבח תובע את שלו? הנישום תלוי בין שני אילנות אלה, ומשלם מס ביתר. גם פנייה לבית-משפט לא תועיל, כי לפקיד שומה נקצבו ארבע שנים להוצאת האישור".