מכוני המספוא: הממונה על ההגבלים בודק בעלויות צולבות

ראש שוברי בר, המייבאת גרעיים באופן מרוכז לכל המכונים: "לא המצאנו שום דבר, מבנים כאלה נוהגים גם בארה"ב ובאירופה"

החוליה הבסיסית והראשונה בשרשרת הערך של מוצרי החלב על הכוונת של המדינה: משרדי התמ"ת והחקלאות שוקלים בשבועות האחרונים להכניס את מחירי המספוא לפרות, עופות ודגים לפיקוח המדינה.

גם הוועדה לבחינת הוזלת מחירי המזון, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, דנה באחרונה בסוגיה במסגרת עבודתה והיא צפויה למסור המלצות ראשונות בעוד כשבועיים.

גורם ממשלתי בכיר המקורב לנושא אמר ל"גלובס" כי ייתכן שהמלצותיה יכללו גם את סוגיית הפיקוח על מחיר התערובות. עם גיבוש המלצות הוועדה בנוגע לשוק החלב, העבירה ועדת קדמי את סוגיית מכוני התערובת המקומיים לבחינה מקיפה של הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה. הוועדה ביקשה לבחון היבטים של בעלויות צולבות, בין השאר על רקע מבנה ההחזקות בקבוצת גרנות, החולשת למעשה על כל שרשרת הערך של מוצרי החלב: הקבוצה שולטת באמבר, חברים בה עשרות קיבוצים המחזיקים ברפתות שיתופיות, יש לה נוכחות בדירקטוריון של תנובה השולטת בשוק החלב, והיא שותפה בקבוצת אלון, בעלת השליטה ברבוע כחול.

שתי היצרניות הגדולות בארץ של תערובות לבעלי חיים נשלטות בידי הקבוצות גרנות ומילואות ושתיהן מוחזקות בידי הקיבוצים: מילואות בידי קיבוצי המפרץ והגליל המערבי וגרנות בידי קיבוצים מאזור השרון ועמק חפר. גרנות מחזיקה במכון התערובת אמבר, ומילואות במכון מילובר. מכון קטן יותר לתערובות הוא "צמח תערובת" שבבעלות ארגון משקי עמק הירדן.

מחיר התערובות הנמכרות לחקלאים בידי המכונים הוא תנודתי ומושפע בעיקר ממחיר הגרעינים בעולם. המחיר המשתנה משפיע לעתים תכופות גם על מחיר המטרה של החלב הגולמי, שאותו משלמות המחלבות לרפתנים (כיום 2.15 שקל לליטר חלב). הרפורמה שהציעה הוועדה לבחינת שוק החלב בראשות קדמי סימנה את הורדת מחיר המטרה כיעד, והדבר עורר תרעומת בקרב הרפתנים, הטוענים כי הם מרוויחים רק 20 אג' ממנו ובשאר מכסים את תשומות הייצור. המספוא נחשב רכיב משמעותי במחיר המטרה, ולדברי יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים בקיבוצים, ניר מאיר, כ-75 אג' ממנו מופנות לכיסוי עלויות המזון לרפת.

יבוא מרוכז

חלק ניכר מהגרעינים שמהם מורכב המספוא לרפתות וללולים מיובא מחו"ל, לרוב מארה"ב אך גם מרוסיה ומאוקראינה. מכוני התערובת בארץ מספקים את המזון לכ-50% מהרפתות וכמחצית מהרפתות רוכשות את התערובות ממרכזי מזון אזוריים. את היבוא מנהלת באופן מרוכז עבור כל המכונים חברת שוברי בר. עוד טרם החל משבר המחירים של מוצרי החלב, סירבה הרשות להגבלים עסקיים לאשר את מבנה הפעילות של שוברי בר, בנימוק שקיים חשש לפגיעה בעקרון התחרות ולתיאום מחירים בעצם החבירה של כמה גופים האמורים להתחרות זה בזה. הנושא מונח זה כשנה לפתחו של בית הדין להגבלים עסקיים. בראש שוברי בר, המחזיקה גם ב-23% מתנובה, עומד ניר מאיר, חבר קיבוץ קבוצת שילר.

"זו מערכת אספקה שפועלת ללא מטרות רווח ומאפשרת ייבוא מרוכז של גרעינים באופן שאף אחד לא יכול לנצח בעלויות", הוא אמר ל"גלובס". לדבריו, הקואופרציה המונהגת בתחום כיום, "מאפשרת לחקלאים להמשיך ולפעול כישות עצמאית. מבנים אלה נהוגים גם בארה"ב וגם במדינות רבות באירופה, ובהן איטליה וספרד. אנחנו לא המצאנו שום דבר".

לשיטתו, את הפתרון למשבר מוצרי החלב יש לחפש במקומות אחרים ולא בקיבוצים שמבטיחים את עתידם באמצעות התארגנויות אזוריות. "המשבר הזה הוא תולדה של ההפרטה של תנובה והריכוזיות האדירה בתחום רשתות המזון. אנחנו רק התירוץ. כל הדיבורים האלה על תערובת ועל שרשרת הערך הם קשקוש", אמר.

צרו איתנו קשר *5988