תרחישי בלהות: כך תגן ישראל על מאגרי הגז הטבעי

מאגרי הגז הטבעי - תרחישי הבלהות אליהם נערך צה"ל: מטחי טילים מדויקים על האסדות ■ פיצוץ ספינות תופת על האסדות ■ השתלטות חוליית מחבלים חמושה ■ הטמנת מטעני חבלה רבי-עוצמה ■ התרסקות כלי טיס ממולכד על מתקן ימי ■ ירי טילי טורפדו בידי צוללות אויב

כלים בלתי מאוישים מתוצרת תעשיות ביטחוניות ישראליות מתוכננים להגן על אינטרסים לאומיים בלב ים, במרכזם מאגרי הגז בים התיכון.

ל"גלובס" נודע כי בין הכלים שחיל הים מייעד להגנה על המתקנים הרגישים, גם ספינות חדישות ובלתי מאוישות מתוצרת חברת "רפאל". מספר ספינות כאלה, מדגם "פרוטקטור", כבר נמסרו במהלך השנה האחרונה לצה"ל ומערכת הביטחון בוחנת הצטיידות נוספת בדגמים אלה. במערכת הביטחון תופסים את הכלי הבלתי מאויש כמכפיל כוח של ספינות חיל הים המשייטות דרך קבע בקרבת מאגרי הגז, כדי לתת מענה לניסיונות לפגוע בהן בידי ארגוני טרור.

ל"גלובס" נודע כי הספינות הבלתי מאוישות של רפאל צוידו במערכות מכ"ם מתקדמות שמאפשרות העברת התרעה לכוחות הביטחון אודות תנועה חשודה של גורמים המתקרבים אל האסדות; באמצעים משוכללים לראייה ביום ובלילה ובמערכת ירי עצמאית. ה"פרוטקטור" נישאת בשגרה על סיפונם של כלי שיט גדולים ונשלחת מהם אל הים הפתוח בעת הצורך.

ראש המינהלת למערכות לחימה ימיות ברפאל, משה אלעזר, עתיד לחשוף חלק מהיישומים החדשים של הכלי הבלתי מאויש בכנס מיוחד שתערוך קבוצת טכנולוגיות, שיתמקד ברובו בתחום הגנת המולדת.

מל"ט של תע"א

בכנס יוצגו פיתוחים וגישות חדשות בתחום ההגנה על מתקנים רגישים, במלאת עשור לפיגועי 11 בספטמבר בארה"ב. לדברי אלעזר, שורה של חברות שעוסקות בהפעלת קידוחים ימיים של גז ונפט ברחבי העולם, רכשו והחלו להפעיל את הספינה הבלתי מאוישת: "ניתן להתקין על הספינה מערכת נשק אוטומטית שמופעלת מנקודה מרוחקת, כמו מעמדת שליטה בחוף. כך, ניתן להתקין עליה גם מערכת של תותח מים לטיפול אל-הרג בגורמים עוינים שמתקרבים באמצעות סירה למתקן רגיש", אמר אלעזר.

ה"פרוטקטור" אינו המענה היחיד לאיומים המתהווים על מאגרי הגז: לפני שבועות אחדים פרסמו כלי תקשורת זרים כי חיל האוויר מפעיל באופן שוטף מטוסים ללא טייס (מל"טים) במסגרת משימות ההגנה על מאגרי הגז, שנמצאים הרחק מחופי הארץ.

המל"טים, שחגים בסביבת המאגרים, מצוידים במערכות זיהוי וגילוי מתקדמות, רובן המוחלט מסווגות. המערכות מספקות לעמדות השליטה והבקרה שעל הקרקע מידע בזמן אמת אודות כל פעילות חריגה, שנושאת אופי של התארגנות אפשרית לפיגוע. על פי אותם פרסומים, מדובר במל"טים מסוג "הרון", מתוצרת התעשייה האווירית.

גורמים ביטחוניים בכירים אמרו באחרונה, בשיחות עם "גלובס", כי תגליות הגז בים התיכון הגבירו את הצורך בהרחבת פעילות צה"ל בגזרה הימית. לדבריהם, זו אפשרות ממשית שאיומים אלה יתורגמו בעתיד גם לניסיונות תקיפה.

השר להגנת העורף, מתן וילנאי, התריע לפני חודשים אחדים על חשיפת מאגרי הגז לאיום טילים מדויקים הנמצאים בידי הסורים. וילנאי לא פירט, אך "החשוד המידי" הוא טיל השיוט "יאחונט" הרוסי, שלו טווח יעיל של כ-300 ק"מ, בכוחו לאיים עוד יותר על מטרה נייחת, כגון אסדת גז. אחת מהנחות העבודה של מערכת הביטחון היא שמה שיש בסוריה, מגיע בסופו של דבר גם לחיזבאללה, כך שייתכן שהרעה תיפתח משם. לאלו המבקשים להתנחם, "ברק-8" שמייצרת התעשייה האווירית, מסוגל ליירט את היאחונט.

המדינה תשלם

תרחישים אחרים שאליהם מתכוננים במערכת הביטחון: שיגור טילי טורפדו בידי צוללות; הטמנת מטעני חבלה תת מימיים באסדות; השתלטות חוליית מחבלים על אסדה ופיצוצה; התאבדות של אונייה ממולכדת או כלי טיס על המאגר והרשימה עוד ארוכה...

"לישראל יש יכולות להגן על מאגרי הגז שלה בים התיכון", מרגיע ואומר מפקד חיל הים לשעבר, האלוף (במיל') דוד בן-בעש"ט בשיחה עם "גלובס": "ההגנה הזאת מתבקשת על רקע העובדה שהמאגרים האלה נתפסים בידי גורמים שונים כמו חיזבאללה כטרף קל. הצורך להגן על אתרים אלה יתרחב ככל שמשק האנרגיה בארץ ילך ויתבסס על גז טבעי. אין לי ספק שבניין הכוח של חיל הים יושפע מהצורך הזה ואין לי ספק שנעשים מהלכים משמעותיים בעניין".

יו"ר ועדת ההיגוי של הכנס, אל"מ (במיל') אמנון בן דוד שמתמחה בפיתוח ובשיווק של מערכות לשימושים ביטחוניים, אומר כי "לאחרונה ניתנת יותר תשומת לב למרחב הימי בשל הבנת האיומים הגדולים בסביבה. מדובר בכלים בלתי מאוישים בים ובאוויר, אבל יש אמצעים נוספים שאותם לא ניתן לחשוף".

גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי עלות הקמתה של מערכת הגנה שתספק מענה רלוונטי למציאות הימית תהיה גבוהה, ותחייב מחשבה יסודית גם בתכנון ההצטיידות של צה"ל בתוכנית החומש שבין 2012 ל-2016. כבר היום, כשתשתיות הגז בים התיכון רחוקות ממיצוי התפתחותן, מעריכים גורמים ישראליים את עלות ההיערכות להגנה עליהן בכמה עשרות מיליוני שקלים. לדברי הגורמים, כשמספר היעדים שיידרש לאבטח יגדל, עלות ההגנה עליהם תתפח בהתאם.

במערכת הביטחון שקלו בעבר את סוגיית האחריות להגנה על מאגרי הגז, תוך בחינת מידת ההשתתפות בעלויות מצד הגורמים העסקיים שעתידים להרוויח מפעילותם הון עתק. גורם ביטחוני אמר לאחרונה כי מידת האחריות הביטחונית על מאגרים אלה חלה על מדינת ישראל, בהיותם בתחומי המים הטריטוריאליים שלה. זאת, נוסף לעובדה שממילא הגורמים העסקיים יידרשו לשלם תמלוגים נרחבים לקופת המדינה.

לדברי האלוף (במיל') בן-בעש"ט, המציאות שמתהווה בים התיכון, כשברקע גם התהפוכות האזוריות, מהווה "פרק נוסף באבולוציה של השליטה הישראלית במרחב הימי שלה".

מאגרי הגז - תרחישי הבלהות:

■ מטחי טילים מדויקים על האסדות

■ פיצוץ ספינות תופת על האסדות

■ השתלטות חוליית מחבלים חמושה

■ הטמנת מטעני חבלה רבי-עוצמה

■ התרסקות כלי טיס ממולכד על מתקן ימי

■ ירי טילי טורפדו בידי צוללות אויב

אסדות
 אסדות