מחאת המהנדסים

כבר כמה שנים אנחנו מלווים כאן את סיפורה של חברת ההיי-טק הדמיונית היטרקומד ישראל. חווינו את הידרדרותה המתמשכת בשווקים הבינלאומיים, עקבנו בעצב אחרי הטעויות הגסות של מנהליה הבכירים, וצפינו בזלזול המתמשך שלהם בבעלי המניות של החברה ובעובדיה. בשבועות האחרונים מתמודדיים בהיטרקומד ישראל עם בעיה חדשה: מחאת המהנדסים.

במשך השנים התפתחה תחושת הקיפוח אצל מהנדסי הפיתוח בהיטרקומד. הם מהווים 60% מכוח העבודה בחברה, אבל נושאים על כתפיהם את עיקר הנטל, ובזכותם היטרקומד קיימת.

בעודם כורעים תחת העומס, הם צופים בעיניים כלות בעובדים ממחלקות אחרות, שמשקיעים הרבה פחות בעבודתם. הם גם ראו בכירים בחברה מתנהלים ברשלנות, מפזרים כספים ללא הכר, מעורבים בשחיתויות מבישות וחוטאים לאחריותם כלפי בעלי המניות.

במיוחד הרגיז את מהנדסי היטרקומד מעמדם המיוחד של עובדי המחלקה הרוחנית. המחלקה הזו הוקמה פעם מתוך שיקולים לא ברורים, וכל תפקידם של העובדים שם מסתכם בקריאת ספרים, ארגון ערבי שירה ומסיבות לעצמם.

הטענה שעליה חוזרים מנהלי היטרקומד שוב ושוב היא שערבי השירה והמסיבות הללו תורמים למורל, ובשל כך משפרים את תוצאות החברה. למרות שברור לכל שיש כאן שחיתות ואי צדק משווע, עוד לא קם המנכ"ל שהעז לשנות את המצב המגוחך הזה.

לפני כמה שבועות התחילה המחאה. מהנדסת צעירה בשם דפנה הופיעה לעבודה עם שק שינה והודיעה שמעתה היא מעתיקה את מגוריה למסדרון המפואר בקומת ההנהלה של היטרקומד. דפנה הכריזה שלא תתפנה עד שייגמר הקיפוח של מהנדסי היטרקומד.

יום לאחר מכן התווספו אליה עוד חמישה מהנדסים. אחרי שבוע כבר התמקמו במסדרון ההנהלה עשרות מהנדסים עם שקי השינה שלהם. מישהו מהצעירים אירגן לכולם חולצות טי שחורות ועליהן הכתובת: "א' אין לי, ב' זה באגים".

ניסיון באי-קבלת החלטות

המהנדסים התקשו להמציא רשימת תלונות מדויקת והסתפקו בדרישות כלליות כמו העלאת המשכורות, בונוסים למשקיענים, כלי פיתוח מתקדמים יותר, כיסאות אורטפדיים, הגדלת מסכי המחשבים ושוויון בחלוקת הנטל.

מנכ"ל היטרקומד, בנג'י, הבין שעליו להרגיע את בעלי המניות. בהתייעצות מהירה עם סמנכ"ל התפעול אודי, הוחלט להקים ועדה מיוחדת ולמנות את פרופסור גולדנברג, איש חכם וחביב, שבעבר סיפק ייעוץ עסקי לחברה, לבדוק את תלונות המהנדסים ולהציע פתרונות.

"בנג'י, מה יקרה אם הפרופסור יעלה פתרונות אמיתיים, שייאלצו אותנו לשנות סדרי עדיפויות?", שאל אודי.

"אל דאגה, ידיד יקר", ענה בנג'י בנחת, "עד שיסיק גולדנברג את מסקנותיו כבר ישכחו כולם מה ביקשנו ממנו לעשות. וחוץ מזה, ברגע שאני מקבל את הדוח המסכם, אני מקים ועדה חדשה שתבדוק את מסקנות הפרופסור. יש לי ניסיון באי-קבלת החלטות, אודי יקירי, סמוך עליי שגם במקרה הזה אשמור על המסורת".

בעוד הם מדברים נשמע לפתע קול נגינה מהמסדרון, שם עמדו המהנדסים מחובקים בעודם שרים: "אין לי איפה ללכת / גם אם זו חברה כושלת / רק מילה בעברית חודרת / אל עורקי, אל נשמתי / בגוף כואב / בלב רעב / כאן הוא ביתי".

יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל