הקידוחים בים התיכון: "המדיניות של ישראל חושפת אותה לאיומים"

עו"ד דן צפריר, שותף במשרד ליפא מאיר המתמחה בדיני הים, בראיון ל"גלובס": ישראל מתרשלת בהגברת הפיקוח הסביבתי על קידוחי הנפט והגז במימיה - וחשופה לתביעות נזיקין

מעמד הזכויות של ישראל במימי הים התיכון סובל מעמימות ואי-ודאות - כך טוען עו"ד דן צפריר, שותף במשרד ליפא מאיר, המתמחה בדיני הים והגנת הסביבה. בראיון ל"גלובס" הוא גם מזהיר כי ישראל מתרשלת בנקיטת הצעדים הדרושים להגברת הפיקוח הסביבתי על קידוחי הנפט והגז במימיה, וכי היא עלולה לעמוד בפני מבול של תביעות נזיקין מצד מדינות, חברות ופרטים במקרה של דליפה חמורה.

שאלת הזכויות של ישראל בים התיכון עלתה באחרונה במסגרת המתיחות בין ישראל לטורקיה. רק השבוע הזהירה טורקיה את ישראל מפני ניסיון לעצור את ספינותיה מעבר לגבול המים הטריטוריאליים, כלומר מעבר לרצועת רוחב של 12 מייל ימי מהחוף (כ-22 ק"מ). לשם המחשה, מאגרי הגז הישראליים ב"תמר" וב"לוויתן", שבהם מתנהלים כיום קידוחי חיפוש והפקה, נמצאים במרחק של 100 ק"מ ויותר מהחוף.

ישראל תובעת בעלות על המאגרים מכוח הריבונות על קרקעית הים, אולם בשנים האחרונות תופס אחיזה מושג חדש במשפט הימי: אזור כלכלי בלעדי (Exclusive Economic zone, ובקיצור: EEZ). אזור כזה עשוי להשתרע עד 200 מייל ימי מהחוף (כ-360 ק"מ), ובשטחו יש למדינת החוף זכויות בלעדיות כמו הזכות לפתח את משאבי הטבע שלה או הזכות להגן על אסדות קידוח ומתקני הפקה והולכה מפני אויבים.

כדי שישראל תוכל להכריז על EEZ, עליה להסכים על גבולות האזור הכלכלי שלה עם 3 שכנותיה בים התיכון (לבנון, מצרים וקפריסין), וייתכן שגם עם הרשות הפלסטינית השולטת ברצועת עזה. אולם עד היום נחתם רק הסכם אחד עם קפריסין, בדצמבר 2010.

בין ישראל ללבנון קיימת עדיין מחלוקת על שטח של 854 קמ"ר. ב-10 ביולי אישרה הממשלה את תוואי הגבול הימי בין ישראל ללבנון לקראת הגשתו לאו"ם, בתגובה לצעד דומה שנקטה לבנון שנה קודם לכן.

"העמימות של ישראל סביב ההכרזה על EEZ היא מטרידה", אומר עו"ד צפריר, ששימש בעבר יועץ משפטי במשרד להגנת הסביבה. "ישראל לא פרסמה עד היום מהן כוונותיה וצריך להבין שזו הכרזה שיש לה משמעויות מרחיקות לכת".

- אתה רואה קשר בין ה-EEZ לתביעות ולאיומים מצד גורמים כמו לבנון או טורקיה?

"כן. אם הכוונה, למשל, לזכות בהגנה על אסדות קידוח, אמנת הים קובעת כי במסגרת EEZ יש למדינה סמכות לנקוט אמצעים להגנת האסדה וסביבותיה ברדיוס של עד 500 מטר מהמתקנים".

משפטנים בישראל טוענים כי הזכויות בים אינן מותנות בהכרזה, וכי יש מדינות נוספות בים התיכון שלא הכריזו על EEZ, טורקיה, למשל. זו גישה לגיטימית, אבל היא מגבירה את העמימות ואת חוסר הוודאות.

שורש הבעיה הוא בכך שישראל אינה חתומה על אמנת הים (UNCLOS) משנת 1982, שמכוחה נוצר המושג EEZ, ולכן לא ברור כלל אם עומדת לה האפשרות להכריז על אזור כלכלי בלעדי. גם טורקיה אינה חתומה על אמנת הים ומסרבת להכיר באזורים כלכליים בלעדיים של מדינות כמו קפריסין, שהכריזה על EEZ כבר ב-2004.

"הבעיה בים התיכון היא שמדובר בים קטן וסגור, שלחופיו 21 מדינות, וברור שיצטרכו להיעשות פשרות רבות מאוד אם כל מדינה תרצה שיהיה לה EEZ".

העובדה שהים התיכון בנוי כמו "גיגית קטנה וסגורה", כדברי צפריר, יוצרת בעיה אקוטית נוספת: בכל אירוע של זיהום ימי משמעותי, ייפגעו מדינות נוספות וישראל תהיה חשופה לתביעות נזיקין במישור הבינלאומי.

לדברי צפריר, ישראל מתרשלת ואינה נוקטת את הצעדים הנדרשים למניעת אסונות אקולוגיים שעלולים להיגרם כתוצאה מהקידוחים.

אסון אקולוגי - שאלה של זמן

"כל תחום הקידוחים וההפקה מוסדר כיום על-ידי חוק הנפט מ-1952, שאין בו שום התייחסות לנושא שמירת הסביבה ובוודאי שלא לאמנות חדשות כמו אמנת ברצלונה שישראל אשררה.

"בשטרי הרישיונות וההחזקות שישראל מעניקה ליזמים אין היום דרישות, אמות-מידה והתניות בנושאים סביבתיים ולאנשי אגף הים והחופים של המשרד להגנת הסביבה אין השפעה בתחום, שנמצא באחריות משרד התשתיות. ללא פיקוח מתאים על אסדות ועל צנרת ההובלה, אסון סביבתי הוא כמעט רק שאלה של זמן".

הנושא כבר מעורר דאגה בקרב שכנינו. שר המסחר של קפריסין, אנטוניס פסצ'לידס, בהתייחסו לרעיון להקים צנרת תת-ימית להולכת גז מלוויתן לאירופה, הביע חשש מפני סכנת דליפה מהצינור, על רקע חוסר הניסיון הישראלי בתחום.

"השנה נכנס לתוקף פרוטוקול קידוחים ימיים של האו"ם, שקובע סטנדרטים מאוד ברורים לשמירה על הסביבה במהלך ביצוע קידוח ימי ופעילות הפקה", אומר עו"ד צפריר, אך בישראל לא נעשה עד היום דבר ליישום הפרוטוקול. במצב הזה המדינה חשופה לתביעות נזיקין".

- אילו השלכות יהיו ליישום הפרוטוקול?

"הפרוטוקול מחייב, למשל, ביצוע סקרים סביבתיים משמעותיים מאוד כדי לוודא כי מיקום האסדה, המתקנים הנלווים והצנרת אינם פוגעים בסביבה. ייתכן כי זה יגרום עיכובים בלוחות הזמנים של הקידוחים וישית עלויות נוספות על היזמים, אבל בשורה התחתונה, יש לדעתי זהות אינטרסים של המדינה והיזמים ליישם את הפרוטוקול בהקדם האפשרי, מהסיבה הפשוטה שהנזק שייגרם אם יתרחש כאן חלילה אסון אקולוגי יהיה גדול עשרות מונים".