"גלובס" מציג: טיפים שיעזרו לכם לסגור את האוברדראפט

משפחות רבות בישראל לא מצליחות לגמור את החודש ■ ארגון "פעמונים" ליווה 6 משפחות ישראליות נורמטיביות שהצליחו לצאת מהמינוס - ומסביר איך עושים זאת

זיהוי נקודות-התורפה בתקציב המשפחתי בניסיון לעבור ממינוס לפלוס אינו מלאכה קלה. הוא מצריך תהליך ארוך ומדוקדק של מעקב, ניתוח, שינוי ומאמץ למצוא פתרונות, לפעמים יצירתיים במיוחד. יותר ויותר משקי-בית פונים כיום לקבלת ייעוץ בנושא, אם על-ידי חברות ייעוץ, יועצים ומאמנים, ואם בסיוע ארגונים ייעודיים.

בארגון פעמונים, המסייע בהתנדבות למשפחות להגיע ליציבות כלכלית, לוו בשנה החולפת מעל 4,400 משפחות - שהצליחו לצמצם בממוצע ב-2,400 שקל את הפער בין הכנסות והוצאות.

חיסכון אופייני בהוצאות, מספרים בארגון, עומד על 500 שקל בחודש - 200 שקל במזון, 70 שקל בביגוד, 50 שקל בסלולרי, 60 שקל בדלק, 50 שקל בהוצאות בנקאיות ועוד 70 שקל בסעיפים שונים. לזה מתלווה פעמים רבות הגדלה בהיקף ההכנסות בדרכים שונות.

"קודם כל הפסקתי לעבוד עם אשראי", מספרת מילי ניסן, אם גרושה לשני ילדים מפרדס-חנה, שעברה תהליך דומה בארגון פעמונים. "כיום חזרתי להשתמש בו, אבל אני כבר יודעת איך לעבוד איתו. הגעתי למצב שבו באמת אני קונה מה שצריך ומה שאפשר.

"לא הגעתי לפלוס - אבל היום אני במצב טוב. ואת זה אני אומרת בתור מי שסבלה מבעיית מבצעים קשה כמו רוב הישראלים - באופן אוטומטי, אם אני רואה מבצע - אני אומרת 'נקנה, שיהיה בבית'. היום אני עובדת עם רשימת קניות, רק על-פי צרכים מיידיים, בלי עיניים גדולות. אפילו דברים קטנים כמו מלפפון ועגבנייה אני קונה בכמויות קטנות, שלא יתקלקל וילך לפח. זה כסף קטן שמצטבר להרבה. ולא שלא ידעתי את הדברים האלה גם קודם - פשוט צריך למתוח קו ולהתחיל ליישם".

המפתח: בדיקת גובה ההוצאות הקבועות

אורי היימן, מנכ"ל חברת "אוצר" לייעוץ ואימון כלכלי, מסביר כי הבדיקה שנעשית אינה רק של סך ההכנסות מול סך ההוצאות. "צריך גם לבדוק מה שיעור ההוצאות הקבועות - דיור, חינוך, תקשורת, בריאות, נסיעות, מימון - מסך ההוצאות הכולל.

"כשמדובר בלמעלה מ-60% מהוצאות המשפחה זה מצביע על בעיה, וקיים קושי גדול בגמישות התקציבית: פותחים את החודש עם הוצאות בלתי אפשריות עוד לפני שמתחילים לנשום".

מנגד, מוסיף היימן, גם שיעור גבוה באופן בולט של הוצאות מתחלפות עשוי להעיד על נטייה לבזבזנות. "האידיאל תלוי בנקודה שבה אתה נמצא בחיים", הוא מסביר, "מי שנמצא בשלב הצעיר, לפני ילדים-משכנתא-מחויבויות, או אחרי השלב הזה - סביר שיוציא יותר. ההתייחסות היא אינדיבידואלית".

בשלב הבא, מסביר היימן, הולכים בהתאם לצורכי המשפחה מהקל אל הכבד: "אנחנו לא רוצים שהמשפחה תעשה שינויים תשתיתיים מבניים לפני שהיא משנה הרגלים גם בשוטף. כל אחת כמובן בהתאם להשקפתה - במשפחה מסוימת מזון אורגני ימוקם בדרגת חשיבות גבוהה, וזה לגיטימי".

רק בהמשך יגיע הטיפול לתשתית הכלכלית - הוצאת דיור ("סעיף קשה במיוחד להתמודדות"), הוצאות תקשורת ("לפעמים תופסים את הראש כשמגלים כמה שמוציאים עליו ביחס להכנסות") ועוד. כמעט כל משפחה, אומר היימן, צריכה מהלך שתכליתו שינוי מרכיב הוצאות המימון.

נתוני אמת שנאספו בארגון פעמונים בחודשים האחרונים מעידים על משמעותו של תהליך כזה, עבור משקי-בית בעלי מאפיינים שונים: חד-הוריים או זוגיים, כאלה שהכנסותיהם נמוכות או גבוהות, שהחובות שצברו עשויים להגיע לממדים מפחידים ושעיסוקיהם שונים ומגוונים. אלה או אלה יכולים לעבור מפער של מאות ואלפי שקלים בחודש - ליתרה חודשית נאה.

הנה מספר דוגמאות מעודדות של משפחות שלוו בארגון פעמונים - ונחלצו מהמינוס.

משפחות
 משפחות

צרו איתנו קשר *5988